בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
|
בית קברות בראשל"צ. משכורת עתק [צילום: פורום החברות קדישא]
|
|
עמית. דחה על הסף את הערעור [צילום: הרשות השופטת]
|
|
שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית:
|
|
|
תדהמה מאירועי-עבר בחברה קדישא ראשל"צ
|
קובע סופית: המנכ"ל לשעבר יוסף ברויאר יחזיר 10 מיליון שקל אותם נטל שלא כדין עד 2007 ● רומז שניתן היה לחייבו להחזיר מיליוני שקלים נוספים ● קורא לרשם העמותות לשקול נוהל אחיד לטיפול בתרומות לחברות קדישא תמורת אמירת קדיש
"קריאת פסק דינו של בית משפט קמא מותירה את הקורא נדהם לנוכח מה שהתרחש בעמותה שמעניקה משירותיה לציבור, ושהיא במובהק גוף דו-מהותי. הנה כי כן, המערער משך משכורת עתק של כ-150,000 שקל מדי חודש. גמ"ח שמגלגל כספים במיליוני שקלים נפתח על שם המערער כמורשה חתימה יחיד וללא פיקוח". כך אומר (יום ב', 11.1.21) שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית, על התנהלותו של הרב יוסף ברויאר כמנכ"ל חברה קדישא ראשון לציון. עמית דחה על הסף את ערעורו של ברויאר על חיובו להחזיר לעמותה 10 מיליון שקל, שאותם נטל שלא כדין בשנות כהונתו (2007-1982). פסק הדין ניתן בנובמבר 2019 בידי בית המשפט המחוזי מרכז (השופט אורן שוורץ), אשר קיבל את רוב התביעה שהגיש המנהל המיוחד של העמותה, עו"ד ארז חבר, בעקבות כניסתה לפירוק. מתוך הכספים שמשך ברויאר, הועברו 5.8 מיליון שקל (כולל הפרשי ריבית והצמדה) לגמ"ח "רב טוב" שהוא עצמו הקים לפני 40 שנה. הכספים נועדו לכאורה למטרות צדקה, אך כמעט כולם מצאו את דרכם לכיסיהם של ברויאר ומקורביו. לאורך שנות עבודתו קיבל ברויאר למעלה מ-15 מיליון שקל, והוא חויב להחזיר 6.4 מיליון שקל [ראו קישור משמאל]. עמית אומר כי ערעורו של ברויאר מכוון נגד ממצאי עובדה ומהימנות, ודי בכך כדי לדחות את הערעור ולאמץ במלואו את פסק הדין של שוורץ. עמית אף מעיר, כי שוורץ הלך לקראתו של ברויאר ונמנע מלקבל את תביעתו של חבר בכל מקום בו התעורר ספק כלשהו, ורומז שניתן היה להגדיל במיליוני שקלים את החיוב שהוטל עליו. הוא דוחה את טענתו של ברויאר לפיה התביעה נגדו התיישנה ואומר כי חבר הגיש את התביעה לאחר חקירה מקיפה ובהתבסס על נתונים שלא היו בידי ועד העמותה כאשר פיטר את ברויאר ב-2007. ועד העמותה היה שבוי בידי ברויאר, ואילו ועדת הביקורת הייתה קיימת על הנייר בלבד - מדגיש עמית. "העובדה שהמנהל המיוחד לא הגיש תביעה נגד המנהלים של העמותה משלא מצא כי נטלו לכיסם מכספי העמותה, והעובדה שבית משפט קמא קיבל את עדותם, אין משמעה שידם של חברי ועד העמותה לא הייתה במעל. זאת, בהינתן מחדליהם הזועקים ועצימת העין שלהם מהמתרחש בעמותה שבה עשה המערער כבתוך שלו. בנסיבות שתוארו בפסק דינו של בית משפט קמא, אין לראות את ידיעת חברי הוועד כידיעתו של המנהל המיוחד", ולכן מרוץ ההתיישנות לא החל ב-2007 אלא רק ב-2011 - שלוש שנים לפני הגשת התביעה. לבסוף מעיר עמית על העברת כספים בידי העמותה לישיבות וחסידויות שונות, אשר הוסברה בכך שמדובר בתשלום תמורת אמירת קדיש לעילוי נשמותיהם של נפטרים עריריים - נוהג הקיים גם כיום. על כך הוא אומר: "תמיהה היא, האם הנזקקים לשירותיה של העמותה בשעותיהם הקשות, יכולים לשער כי כספם-שלהם מוצא את דרכו כתרומה לישיבה פלונית או לחסידות אלמונית. בהיבט הציבורי, וככל שאכן מדובר בנוהג רווח, ראוי כי עניינים אלה ייבחנו על-ידי רשם העמותות שיתן דעתו אם ראוי לקבוע קריטריונים לחלוקת תרומות על-ידי חברות קדישא ברחבי הארץ". ברויאר חויב בתשלום הוצאות בסך 30,000 שקל. השופטים דפנה ברק-ארז ועופר גרוסקופף הסכימו עם עמית. את ברויאר ייצגו עוה"ד ערן פלס, אליאב ניימן ואוריאל זעירא, ואילו חבר ייצג את עצמו יחד עם עו"ד טל הורוביץ.
|
תאריך:
|
11/01/2021
|
|
|
עודכן:
|
11/01/2021
|
|
איתמר לוין
|
תדהמה מאירועי-עבר בחברה קדישא ראשל"צ
|
|
שר הפנים, אריה דרעי, זומן לשימוע בחשד לעבירות מס בשלושה עניינים. היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, החליט שלא לייחס לדרעי עבירה של קבלת שוחד, שהייתה החשד העיקרי שנחקר בתיק. כך הודיע (יום ו', 8.1.21) משרד המשפטים. מנדלבליט אימץ את המלצות המשנים ליועץ המשפטי ולפרקליט המדינה, עמית מררי וליאת בן-ארי, ופרקליט מיסוי וכלכלה, יוני תדמור. החלטתו של מנדלבליט אומנם מייחסת לדרעי עבירות מס חמורות, אך היא רחוקה משמעותית מן החשדות החמורים עוד יותר שיוחסו לו מאז 2016. גם אחיו של השר, יו"ר הקרן הקיימת שלמה דרעי, זומן לשימוע.
|
|
|
נסים שמעוני, עובד בכיר ברשות האוכלוסין וההגירה, מואשם בקבלת שוחד ובמרמה והפרת אמונים. שמעוני היה מרכז לשכות פרטיות בסיעוד והאחראי על פיקוח ורישוי של 100 גורמים פרטיים המורשים להביא ארצה עובדים זרים בתחום הסיעוד. כתב האישום נגדו הוגש (יום ד', 6.1.21) לבית המשפט המחוזי בירושלים.
|
|
|
סגן ראש עיריית נתניה לשעבר, שמעון שר, מואשם בקבלת שוחד ובמרמה והפרת אמונים בשל תרומות בסך 2 מיליון שקל שגייס למוסדות חסידות צאנז, שהוא נמנה על בכיריה ורבים מבני משפחתו מועסקים במוסדותיה. כתב האישום נגדו הוגש (יום ב', 28.12.20) לבית המשפט המחוזי מרכז. בין האישים שלטענת המדינה תרמו לצאנז במקביל לתפקידו של שר בעירייה: מנכ"לי פז ודלק ויזמי נדל"ן מובילים.
|
|
|
ירון הלוי ומוטי מימון, אשר פעלו בתחום טעינת כרטיסי הרב-קו, חשדו בקיומה של שחיתות בתחום ובמיוחד ביחסים בין מנכ"לית משרד התחבורה דאז, קרן אייל-טרנר, לבין חברת הופאון (HopOn) שבשליטת עופר סיני ודוד מזומן - אך החליטו שלא לפנות למשטרה. חשד נוסף, שגם הוא לא הוכח, היה לשחיתות בבחירתה של רכבת ישראל בשירותיה של חברת שימקוטק. כך טוען הלוי, בתביעה בסך 10 מיליון שקל שהגיש נגד מימון.
|
|
|
רפי ניניו, ששימש כמייצג של יבואנים מול שירות המזון במשרד הבריאות, ירצה 30 חודשי מאסר על עבירות שוחד ומרמה - קבע (7.12.20) שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, ירון לוי. זהו חלק נוסף בפרשה נרחבת של שוחד לעובדים בתחנת ההסגר של משרד הבריאות באשדוד, בתמורה לזירוז הטיפול בשחרורן של סחורות שונות. לוי מדגיש, כי מדובר בעונש קל הנגזר מהסדרי הטיעון אליהם הגיעה המדינה עם מעורבים אחרים.
|
|
|
|