כל בעל עסק לממכר אוכל וכל אדם דתי כמעט יודעים: תחום תעודות הכשרות הינו פרוץ לחלוטין, ולעיתים המשגיחים עושים בו כבתוך שלהם. כעת קם מי שמבקש לשים לדבר סוף, ומדובר דווקא בעמותה בעלת ציביון דתי ובעורך דין דתי אף הוא.

התנועה להגינות שלטונית ועורך הדין התל אביבי מוטי ציבין עתרו היום (א', 4.4.04) לבג"צ נגד מועצת הרבנות הראשית לישראל, בדרישה לקבוע קריטריונים למיסוד והסדרת מקצוע משגיחי הכשרות.

בעתירה מבקשים העותרים, כי בית המשפט יורה למועצת הרבנות הראשית לפעול לכך שמשגיחי הכשרות לא יקבלו את שכרם במישרין מבעלי העסקים מקבלי הכשרות, דבר המעמידם במצב של ניגוד עניינים.

בנוסף מבקשים העותרים, כי מועצת הרבנות הראשית תקבע נהלים ודרישות מינימום להכשרת ולהעסקת משגיחי כשרות; תערוך מבחנים ותיתן תעודות הסמכה למשגיחי הכשרות.

בפתח העתירה נאמר, כי "עניינה של העתירה במציאות הקיימת לאורך שנים, לפיה משגיחי הכשרות מקבלים במרבית המקרים את שכרם מבעל העסק (המפעל, החנות, המסעדה או היבואן) הנזקק לתעודת הכשרות למוצריו".

ניגוד עניינים של המשגיח

"במערכת הכשרות ברחבי הארץ מועסקים מאות רבות של משגיחים ומפקחים, המתקבלים לעבודתם בכל מקום על-ידי גורם אחר ללא דרישות אחידות של הכשרה, השכלה, ידע, כושר גופני, גיל, ידיעת שפה/ות וכדומה. למרבה הצער, אין קריטריונים ברורים לגבי חובותיו וזכויותיו של המשגיח והמפקח. האפשרות לעבודות נוספות, היזהרות מניגוד עניינים, היקף שעות עבודה לכל משגיח ולכל סוג עסק, כמה עסקים יושגחו על-ידי משגיח בודד וכדומה".

"מצב זה של חוסר קריטריונים למינויים, העסקתם ותנאי עבודתם של משגיחי ומפקחי הכשרות יוצר מטיבם של דברים, מערכת בלתי אחידה של אכיפה ודרישות כשרות המשתנות מאתר לאתר. הוסף לכך את היעדר הטיפול המערכתי במקצוע משגיחי ומפקחי הכשרות (בלא תעודות הסמכה מטעם הרבנות הראשית לישראל) והרי לנו מבנה של מערכת מינהלית, שאינה ניתנת לפיקוח אפקטיבי ואשר מעצם טיבה מזמינה כשלים".

יו"ר התנועה להגינות שלטונית, מרדכי איזנברג, אומר כי עניין זה של ניתוק הקשר בין משגיח למושגח הינו מחדל שעלול לגרום לנזקים ומכשלות כשרות חמורות וכבר דנו בכך גדולי ישראל ובראשם הרב משה פיינשטיין ז"ל [אחד מגדולי וחשובי הפוסקים החרדים בדור האחרון; נ.ש.].

עו"ד נחמה ציבין, שהגישה את העתירה בשם עו"ד מוטי ציבין, מוסיפה כי הגיעה העת למסד את מקצוע משגיחי הכשרות בקביעת קריטריונים ותנאי סף להעסקת המשגיחים, כמו גם מבחנים ותעודות כשירות כפי שמקובל במשרות אחרות בשירות הציבורי.

בעתירה מובאות ציטטות ממספר רב של דוחות מבקר המדינה אשר התייחסו לעניינים המועלים בעתירה, כמו גם דוח ועדת צדוק לתיפקוד המועצות הדתיות משנת 1993, הממליץ "לאמץ נוהל ארצי אחיד למתן תעודות הכשר, הקמת מכללה ארצית להכשרת משגיחים, מינוי משגיחי כשרות בעלי תעודת הסמכה של הרבנות הראשית בלבד, ובאמצעות מכרזים, והקמת תאגיד ליד כל מועצה דתית, שלא למטרות רווח, שיהיה המעסיק של המשגיחים ומימונו יבוא כולו מהמושגחים".

העותרים מוסיפים, כי יש להצטער על כי שנים רבות דנו ועדות שונות בענין, ללא הועיל ועל-כן נחוצה התערבות בג"צ.

הליך מתן תעודת כשרות

חוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג-1983, קובע כי בעל עסק בתחום המזון הרוצה להציג את עסקו כ"כשר", חייב בקבלת תעודת הכשר לשם כך. הכשרות נקבעת לפי דין תורה. נותן תעודת הכשרות הוא רב מקומי או רב שמועצת הרבנות הראשית הסמיכה אותו. מקור הסמכות לרבנים נותני תעודות ההכשר היא מועצת הרבנות הראשית. רק במקרים נדירים - ביישובים קטנים מאוד, מושב או קיבוץ - הרב נותן הכשרות הוא זה שמשגיח בפועל, יום-יום, על בית העסק ועל חומרי הגלם, לראות שאכן המוצרים כשרים. ככלל, ממנה הרב (בעצמו או בהסכמתו) עובדים המשגיחים יום יום בבית העסק ומקפידים על דרישות ההלכה. עובדים אלו הם ה"משגיחים".

ואולם, במקרים בהם כמות המשגיחים היא גדולה ואין ביכולתו של הרב לפקח על כולם, ממנה הוא (או באישורו) "מפקחים" שהם בדרך כלל "משגיחים בכירים", שתפקידם לפקח על עבודת המשגיחים. המשגיחים והמפקחים הם ידו הארוכה של הרב נותן הכשרות הם שלוחיו ופועלים מכוחו. עבודתם של המשגיחים היא תנאי הכרחי וחיוני להפעלת מערכת הכשרות. המשגיחים והמפקחים הם הנותנים הוראות ביצוע לבעל העסק והכל בהתאם להלכות הכשרות.

הרבנות הראשית מודה: המצב אינו תקין - אך אינה מתקנת אותו

בחודש אוקטובר האחרון, פנתה התנועה להגינות שלטונית אל הרבנים הראשיים לישראל ואל מועצת הרבנות הראשית, במכתב בו הועלו עיקרי הדברים שנאמרו בעתירה. התנועה שאלה האם קיימים קריטריונים למינוי משגיחים, ואם לא - מדוע לא ייקבעו כאלה. עוד ביקשה לדעת, מדוע לא ייערכו בחינות הסמכה למשגיחים ומפקחים על-ידי מחלקת הבחינות של הרבנות הראשית.

הרב שאר ישוב-הכהן, רב העיר חיפה וחבר מועצת הרבנות הראשית, השיב לתנועה, באומרו: "נראה לי שהנושא ראוי לבדיקה מעמיקה ולמיסוד מצד הרבנות הראשית לישראל ואגף הכשרות שלנו... אני מברך אתכם על היוזמה למסד מקצוע חשוב זה".

רפי יוחאי, מנהל היחידה הארצית לאכיפת איסור הונאה בכשרות, השיב בשם הרבנות: "נושא העסקת המשגיחים ומינוים הינו דבר מורכב ביותר ולצערנו לא הוסדר כיאות. כידוע מבקרת המדינה העירה על-כך, כאשר הנקודה המרכזית התמקדה בכך שיש ניגוד עניינים בין המשגיח למושגח אשר עשוי להשפיע חלילה על תפקוד ההשגחה ומהימנותה".

"דבר זה גרם לכך שרוב המשגיחים בארץ, במקום שיועסקו על-ידי המועצה הדתית, נאלצים לקבל משכורתם מבעלי עסקים עצמם מחוסר ברירה דבר אשר עשוי להוביל לבעיות שונות שצצות מעת לעת בעניין זה".

יוחאי ציין בסוף מכתבו, כי התנועה תקבל תשובה משלימה בעתיד ואולם משזו בוששה לבוא, הודיע היועץ המשפטי של הרבנות כי זו החליטה להסתפק בתשובתו של יוחאי.

התנועה להגינות שלטונית אומרת בעתירתה, שבתשובתו של יוחאי אין חדש, "שכן כבר קרוב ל-20 שנה מודיעה הרבנות הראשית, בתשובות למבקר המדינה, כי תמנה ועדות ותגרום לשינוי המצב. אכן, במשך השנים מונו ועדות רבות והועסקו יועצים ארגוניים ניהוליים למכביר, חוברו דוחות, ונכתבו ניירות לרוב. גם אין חולק כי הרצון לשפר ולתקן קיים; אך לטענת העותרת, בלא מעורבותו של בית משפט נכבד זה יש לפקפק ביכולת המערכת לתקן את עצמה בזמן סביר".

התנועה לאיכות השלטון חזרה בה מעתירה דומה

השופטת מרים נאור, בפניה הונחה העתירה, הורתה להעביר את העתירה לדיון בפני הרכב של 3 שופטים, והורתה למועצת הרבנות להגיש את תגובתה לעתירה כ-7 ימים לפני מועד הדיון שייקבע.

יש לציין, כי רק לאחרונה (21.3.04) משכה התנועה לאיכות השלטון עתירה דומה שהגישה נגד מועצת הרבנות, בה דרשה לחייב את הרבנות לפרסם קריטריונים למתן רישיונות לרבנים להענקת תעודות כשרות, מכוח חוק איסור הונאה בכשרות [ראו קישור].

התנועה דרשה, כי ייקבע הליך שוויוני ושקוף בתחום, כדי ליצור שוויון בין הרבנים המעוניינים לתת תעודות הכשר. דרישה נוספת היתה, כי הרבנות תעניק זיכיונות כאמור על-מנת לאפשר למועמדים ראויים להגיש את מועמדותם לקבלת זיכיון.

ואולם, בתום שתי דחיות התקיים לאחרונה, כאמור, דיון בעתירה בפני השופטים אליהו מצא, אליעזר ריבלין וסלים ג'ובראן, שהמליצו ליועץ המשפטי של התנועה, עו"ד ברק כלב, לחזור בו מן העתירה "שלדעתנו אינה עשויה לקדם את המטרה שאליה הוא חותר", מאחר והתנועה טרם מיצתה את ההליכים בטרם פנתה לבג"צ.

מעניין מה יורה הפעם הרכב השופטים.

בג"צ 3336/04 התנועה להגינות שלטונית ואח' נ' מועצת הרבנות הראשית לישראל