ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, הפעיל לחץ פוליטי ואישי פסול על חברי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, כדי שיאשרו תוכנית בנייה רחבת היקף בלתי חוקית בכיכר אתרים. כך טוען יזם הנדל"ן ספי צביאלי, המנהל מאבק ממושך נגד הבנייה בכיכר.

בסיבוב הקודם טרפד צביאלי את מכירת חלקה של העירייה (73%) מן החניון השוכן מתחת לכיכר, לשותפות JTLV בה נכללים בין היתר דן גרטלר, שלום פישר, מתיו ברונפמן, עמיר בירם, אריאל רוטר וג'ורג' חורש. השותפות מתכננת להקים במקום כיכר אתרים - יחד עם מלון מרינה הסמוך - שלושה מגדלים בני 25 קומות ש-70% משטחיהם מיועדים למגורים. בית המשפט המחוזי בתל אביב אסר על העירייה למכור את החניון ללא מכרז ובית המשפט העליון דחה את ערעורה (ראו קישור משמאל).

עתירתו הנוכחית של צביאלי, שהוגשה (14.4.21) לבית המשפט המחוזי בתל אביב, עוסקת במסמך המדיניות לתכנון הכיכר, המרינה ובריכת גורדון הסמוכות, אותה אישרה ועדת המשנה של הוועדה המקומית בנובמבר שעבר, ואילו הוועדה המקומית אישרה אותה חודש לאחר מכן. התוכנית כוללת הקמת שלושה מגדלים למלונאות, מגורים ומסחר, שהגבוה בהם יהיה בן 36 קומות. על-פי התוכנית, כיכר אתרים תיהרס לחלוטין, ומפלס הכביש העובר מתחתיה יועלה למפלס הקיים של רחוב הירקון ושדרות בן-גוריון.

לטענת צביאלי, מסמך זה מכשיר את מסירת הכיכר לידיים פרטיות ללא תמורה, ויעניק ליזמים רווח של פי עשרה מהרווח הסביר - תוך פגיעה קשה בציבור. האישור בוצע באופן פגום, "תוך חריגה קיצונית מהוראות הדין, ממינהל תקין וממתם הסבירות, תוך העדפה ברורה ותמוהה של אינטרס פרטי צר על פני האינטרס הציבורי... הדבר מעלה תהיות רבות באשר למניעיה של העירייה והעומדים בראשה, שהינה בעלת חלק משמעותי מהמקרקעין".

לטענת צביאלי, חולדאי הורה לוועדת המשנה לאשר את המסמך, תוך שהוא מטיל משמעת קואליציונית אסורה ומאיים להדיח את סגניו אם יתנגדו. חולדאי אף מימש את האיום: הוא פיטר את ציפי ברנד, סגניתו שהתנגדה לתוכנית, והשעה מהוועדה את חברת מועצת העיר, מיטל זהבי, שהתנגדה אף היא. לחצים אלו, טוען צביאלי, מנוגדים לפסיקת בית המשפט העליון, לפיה הוועדה המקומית היא גוף עצמאי החייב להפעיל שיקול דעת משלו ובמנותק מן הגורמים הפוליטיים בעירייה אליה היא שייכת.

על לחציו של חולדאי אומר עוד צביאלי, כי המשנה ליועץ המשפטי לעירייה, הראלה אברהם-אוזן, התחמקה מלענות לשאלות כמה מחברי הוועדה, האם מותר להטיל עליהם משמעת קואליציונית; היא אמרה כי זהו שיקול שמותר להם להביא בחשבון. יו"ר הוועדה, דורון ספיר, היה נחרץ יותר: "אם חבר מועצה התחייב קודם בהסכם קואליציוני לתמוך בפרויקט הזה, אז כמובן שהוא רשאי עדיין כאן להצביע לפי מיטב מצפונו ולפי מיטב שיקול דעתו התכנוני. אבל אני מניח שלהפרת ההסכם שלו בהיבט הקואליציוני יכולות להיות כל מיני משמעויות קואליציוניות, זה ברור, כמו כל הפרת הסכם". אברהם-אוזן הסכימה איתו.

עוד אומר צביאלי, כי מסמך המדיניות כובל שלא כדין את שיקול דעתה של הוועדה המקומית כאשר תגיע לדון בתוכנית המפורטת. הוא מאפשר להקים שני מגדלים על חוף הים ולהפוך את השטחים הציבוריים הפתוחים לשטחים פרטיים בהם תהיה לציבור רק זיקת הנאה. המסמך סותר את החלטות הולחו"ף (הוועדה לשמירה על הסביבה החופית, הקובעת מה ניתן לבנות על החוף), ומאפשר למעשה לעקוף אותה ולהעניק ליזמים זכויות בנייה עצומות כפי שביקשו. הוא גם סותר את הוראות תמ"א 1 בנוגע לבנייה בחוף הים, ואת תוכנית המתאר התל אביבית תא/5000 בכך שהוא מעניק ליזמים זכויות בנייה גדולות פי שלושה מאלו שמאפשרת התוכנית. הוועדה אישרה אותו בלי בחינה כלכלית ובלי בחינה תחבורתית, ותוך התעלמות מכך ש-90% מתושבי תל אביב - בסקר של העירייה עצמה - מתנגדים לתוכנית. העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד שרון מונטיפיורי-גילן ויונתן ברמן, וטרם הוגשה תגובת הוועדה המקומית.