למרות שעברו 30 שנה מאז חקיקתו של חוק האופטומטריסטים, לא הותקנו התקנות להפעלתו - מגלה (יום ג', 16.3.21) שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, אסתר נחליאלי-חיאט. היא אישרה הגשת תביעה ייצוגית בסך 75 מיליון שקל נגד רשת אופטיקה הלפרין, מאחר שהיא מאפשרת למתמחים - שאינם אופטומטריסטים מוסמכים - לבצע בדיקות ללקוחותיה.
נחליאלי-חיאט אומרת: "בסעיף 5 לחוק האופטומטריה יש איסור על מי שאין בידיו רשיון לפי חוק האופטומטריה לעסוק באופטומטריה. הוראת האיסור מחריגה רופא מומחה או מתמחה במחלות עיניים וכן מתמחה בפיקוחו ובהדרכתו של אופטומטריסט מורשה או של רופא מורשה. בבואי למצוא מי הוא מתמחה ומהי תקופת ההתמחות 'שנקבעה בתקנות' [כלשון החוק] נחשפתי למציאות עגומה, יש לומר, כי בחלוף 30 שנה מעת חקיקת חוק האופטומטריה, טרם הותקנו תקנות שיאפשרו את ביצוע החוק באופן ראוי". בשל כך "מצוי הצרכן הישראלי, בפועל, בשטח הפקר לא מוסדר ובלי לקבל הגנה ראויה על עיניו ועל ראייתו".
לחקיקת החוק קדמו הליכים ממושכים, כפי שאמרה מי שהובילה את הדיונים: "כמי שניהלה את כל ישיבות הוועדה בנושא החוק וקיימה פגישות רבות עם כל הצדדים הנוגעים בדבר... מקורם של הלחצים הרבים לגבי דרך הצבעתם של חברי הכנסת - עיקרם באינטרסים כלכליים ולא בדאגה צרופה לבריאותם של החולים. מדובר במקצועות שהעיסוק בהם מוערך בסכומי עתק של כסף, ואין לי ספק, שהשיקול הכלכלי הוא המניע המרכזי העומד מאחורי הצדדים הנוגעים בדבר במסעי השכנוע של חברי הכנסת. לחצים אלה היוו עילה, רבותי חברי הכנסת, לאי-חקיקתו של החוק במהלך השנים".
במצב זה, על בית המשפט לקבוע בעצמו מי יכול לבצע בדיקת עיניים, וזאת לנוכח העובדה לפיה "התכלית העיקרית לחוק היא הגנה על בריאות הציבור ולצידה כתכלית משנית, שמירה על עקרון יסוד של
חופש העיסוק של כל מי שפרנסתו בתחום האופטומטריה". רשת הלפרין טענה, כי בהעדר הגבלה מפורשת על מתמחים - גם הם מוסמכים לערוך את הבדיקות. אולם נחליאלי-חיאט מקבלת את עמדת התובע והיועץ המשפטי לממשלה, לפיה רק מי שסיים התמחות יכול לבצע את הבדיקה.
היא גם מדגישה, כי בהעדר תקנות התמחות, למעשה לא ניתן לתת רישיון לאיש. "תמוה בעיני שמשרד הבריאות נטל לעצמו את החרות לבטל הוראת חוק מפורשת הכוללת תנאי הכרחי לזכאות לקבלת רישיון אופטומטריה" - אם כי אינה פוסקת בדבר, משום שלא זו הסוגיה שבמחלוקת.
נחליאלי-חיאט דוחה את עמדת הלפרין, שכן קבלתה תוביל "לתוצאה אבסורדית, כי כל בעל אינטרס יוכל 'לאמץ מתמחה' בכל שלב של לימודיו ולשלבו בעבודה מעשית בכל מקום עבודה שיבחר ואפילו יתמלא התנאי של פיקוח והדרכה, שאינם ברורים ולא נקבע מי הוא המפקח ומהו הפיקוח, והאם מפקח חייב להיות נוכח במהלך הבדיקה. כך למשל יכול כל-בו או סופרמרקט להעסיק 'מתמחה' בביצוע בדיקות ראייה כשפיקוח של רופא עיניים יהיה באינטרנט, או בהתכתבות...". לפיכך, כאמור, אושרה הגשת התביעה נגד הלפרין.
לצד זאת אומרת נחליאלי-חיאט, כי לאור העובדה שהבקשה הוגשה בשנת 2015 והדיון בה התעכב בשל הצגת עמדתו של היועץ המשפטי, ולנוכח העדר התקנות - מן הראוי לנסות להגיע להסדר. הלפרין חויבה בתשלום הוצאות בסך 40,000 שקל.
