בג'יהאד האיסלמי מתחבטים בימים אלה בשאלה האם להצטרף למעגל קבלת ההחלטות בהנהגה הפלשתינית "ביום שאחרי" הנסיגה הישראלית מרצועת עזה. תנאי הסף: הצטרפות רק במידה ומוסדות הרשות הפלשתינית לא ימלאו כל תפקיד ביטחוני "המשרת את הכיבוש". קרי, לא יפעלו נגד ארגוני הטרור ונשק 'ההתנגדות'.
עבדאללה שאמי, בכיר בהנהגת החמאס ברצועת עזה, אמר מפורשות כי ארגון הג'יהאד האיסלמי לא יטול חלק במסגרת של רשות מבצעת החותרת להצר את צעדיה של 'ההתנגדות'. "מידת ההשתתפות שלנו בניהול הרצועה לאחר הנסיגה הישראלית, תלויה באופי הנסיגה וגבולותיה ובשאלה האם בוצעה מתוך הסכם ובתנאים ביטחוניים שהרשות הסכימה להם", אמר שאמי.
בסוף השבוע שעבר הבהיר השייח' נאפז עזאם, בכיר נוסף בהנהגת הארגון, כי ארגונו לא יצטרף בשום אופן למעגל קבלת ההחלטות "בצל ההסכמים הישנים ותחת מטריית אוסלו".
ערפאת על הקו
הפת"ח והחמאס מובילים את הדיונים בין הפלגים הפלשתיניים ברצועה, בנוגע ל"יום שאחרי" בפיקוח ישיר של ערפאת, מהמוקטעה ברמאללה. בשיחות סגורות, העלה עבד אל-עזיז רנטיסי, מנהיג החמאס בעזה, אפשרות לשילוב החמאס במנגנוני הביטחון ברצועה לאחר נסיגת ישראל מהרצועה. ביום חמישי שעבר ניהלו ערפאת ורנטיסי שיחת טלפון שארכה כ-2 דקות בנושא זה. רנטיסי אף שיבח את ערפאת על עמדתו בעקבות חיסולו של אחמד יאסין.
סבב השיחות הנוסף בין הפלגים, שנקבע ליום שבת, נדחה לבקשת מוחמד דחלאן, השר הפלשתיני לשעבר לענייני ביטחון, מסיבות לא ברורות. בינתיים, הורה דחלאן על הקמת גוף מטה שיכין נייר טיוטה לגבי מודל שליטה אפשרי ברצועה "ביום שאחרי".
התוכנית של מובארק
במקביל, נשיא מצרים, חוסני מובארק, צפוי להיפגש (ב', 12.4.04) עם הנשיא בוש, ולהציג לו תוכנית בת 5 סעיפים המהווה מעין "גשר" בין תוכנית ההינתקות החד-צדדית של ראש הממשלה שרון לבין 'מפת הדרכים' האמריקנית.
התוכנית, אשר הוצגה בשבוע שעבר לראש הממשלה הפלשתיני, אחמד קריע (אבו עלא) במהלך ביקורו בקהיר, מציבה כעת את החמאס והג'יהאד האיסלמי בפני בעייה, לאור התנגדותם ל'מפת הדרכים'.
להלן חמשת הסעיפים של מובארק כתנאי להסכמת מצרים לתוכנית ההינתקות של ראש הממשלה:
1. פינוי ציר פילדלפי במסגרת הנסיגה - מצרים מוכנה לאבטח גבולותיה עם הרצועה [המשמעות: קידום כוחות שיטור/צבא מתוגברים לאורך הגבול בין השאר למניעת הפיכת ציר פילדלפי לנתיב עילי/תחתי פרוץ להברחת אמל"ח ממצרים לרצועה-ג.ב.];
2. נסיגה מעזה בתיאום עם הרשות הפלשתינית על-מנת לא לייצור ריק מדיני וביטחוני ברצועה [בקהיר טוענים כי עניין זה סוכם בין אבו עלא לשליח האמריקני, ויליאם ברנס, וקיבל 'אור ירוק' מוושינגטון];
3. נסיגה במסגרת 'מפת הדרכים', במקביל לנסיגה משטחי הגדה;
4. נסיגה כמקפצה לחידוש שיחות השלום ליישום 'מפת הדרכים' והקמת מדינה פלשתינית;
5. הבהרה כי הנסיגה אינה תחליף להסדר קבע או לדחייתו למועד לא ידוע.