העליון: על המחוקק לקבוע מי ידון בפיצויים על סרבנות גט

בית המשפט העליון מסרב לקבוע האם תביעה לפיצוי בגין סרבנות גט מצויה בסמכות בתי הדין הרבניים או בתי המשפט למשפחה. המשנה בדימוס לנשיאת בית המשפט העליון, חנן מלצר, אומר (יום ג', 27.4.21), כי מוטב שהמחוקק הוא שיכריע בשאלה זו.

פסק הדין עוסק באישה אשר סירבה בשנים 2011-2007 לקבל גט מבעלה, למרות שנפרדו מיד לאחר נישואיהן בשנת 2003. בשנת 2011 התיר בית הדין הרבני הגדול לגבר להינשא, לאחר קבלת היתר מאה רבנים, והוא מימש היתר זה. בשנת 2010 הגיש הגבר תביעת פיצויים לבית המשפט למשפחה בתל אביב, והשופטת המנוחה טובה סיון פסקה לו פיצוי בסך 420,000 שקל. בית המשפט המחוזי הפחית את הסכום ל-265,000 שקל, אך האישה ביקשה מביהמ"ש העליון לקבוע שפסקי הדין ניתנו בחוסר סמכות מאחר שהנושא מסור לסמכותו הבלעדית של בית הדין הרבני.

מלצר אומר כי אכן מדובר בשאלה עקרונית שטרם הוכרעה - אך תיק זה אינו המקום המתאים להכריע בה, משום שמדובר בנסיבות יוצאות דופן בהן האישה היא סרבנית הגט, בעוד ברוב המקרים הגבר הוא הסרבן. "נסיבות אלו הן נסיבות חריגות, אשר קביעת הלכה כללית על פיהן בשאלות העקרוניות הבסיסיות עלולה להחטיא את הרצוי במישורים שונים", הוא מסביר. נימוק נוסף הוא, שבית הדין הרבני לא התנגד - ואף הסכים במשתמע - עם עילות התביעה שהעלה הגבר.

מלצר עומד בהרחבה על מרוץ הסמכויות בין בתי הדין הרבניים לבין בתי המשפט למשפחה ועל הצמצום לאורך השנים בסמכויותיהם של הראשונים. מאז אמצע העשור הקודם פסקו בתי המשפט למשפחה פיצויים בגין סרבנות גט. כמה מדייני בתי הדין הרבניים הזהירו בעבר, כי פסקי דין כאלו - כאשר הסרבן הוא הגבר - עלולים לפסול את הגט, משום שהם הופכים אותו ל"גט מעושה" (שניתן בכפייה). יש חשיבות בשמיעת עמדת בתי הדין, מדגיש מלצר, ומאחר שבמקרה זה לא הובעה עמדתם - לא ניתן להכריע על פיו בסוגיה העקרונית.

מלצר מוסיף: "ההבדלים בין מעמדו של סרבן גט לבין מעמדה של סרבנית גט, במישורים השונים, מעלים חשש כי קביעת הלכה בנדון דווקא במקרה כשלנו (אישה סרבנית) - לא תהיה מיטבית. הכרעה בנושא כה עקרוני צריכה להינתן בתנאים 'טיפוסיים', בהתייחס ל'מידות המקרה' הנכונות ותוך התייחסות להשלכות הרוחב השונות שנלוות להכרעה, וכזו לא מתאפשרת בנסיבות שלפנינו". הוא שב ומזכיר את תסבוכת מרוץ הסמכויות ואומר: "סוגיית הפיצויים האזרחיים הניתנים בגין סרבנות גט היא מהסוגיות הסבוכות שצמחו על הקרקע מלאת החתחתים של שיטתנו, וטוב יעשה המחוקק אם יידרש לה בעצמו. בינתיים, על בית המשפט לנהוג באופן זהיר, ולהימנע מקביעת מסמרות, שאחריתן עלולה להזיק יותר מאשר להועיל".

מלצר סבר שיש להפחית ב-18,000 שקל את סכום הפיצוי, באומרו שעל האישה לשלמו עד המועד בו קיבל הגבר את היתר מאה הרבנים להינשא שוב ולא עד המועד בו התחתן בפועל. השופטים מני מזוז ועוזי פוגלמן הסכימו עם מלצר במישור העקרוני, ומזוז הצטרף לקריאתו למחוקק לומר את דברו; הם קבעו בדעת רוב שיש לדחות את הערעור במלואו. את האישה ייצגה עו"ד אסתי וייסלר, ואת הגבר - עו"ד אורלי לוי-ברון.