לחץ כבד מופעל על נשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש, ממש עד הרגע האחרון - כדי שיימנע ממתן התחייבויות לראש הממשלה, אריאל שרון. יו"ר הרשות הפלשתינית, יאסר ערפאת, ראש הממשלה הפלשתיני, אבו עלא, וגורמים נוספים, קראו פומבית לבוש להימנע ממתן הטבות לשרון, העלולות לגרום לדבריהם לפגיעה בפלשתינים ולהפסקת תהליך השלום.

שרון הגיע בדיוק ב-18:00 (שעון ישראל), לבית הלבן, לפגישה עם הנשיא בוש. על-פי התוכנית, זו תימשך כשעתיים ורבע. לאחר מכן ייצאו השניים לעיתונות ויימסרו הודעה משותפת.

דריכות רבה קיימת הן בישראל, והן ברשות הפלשתינית. עד לרגע האחרון עסקו הצדדים בשיפוץ המכתבים שיחליפו. אלה כוללים הבנות היסטוריות בין ארה"ב לישראל, בנוגע לזכות השיבה ולגושי ההתיישבות בשטחים.

שרון ובוש קיימו מסיבת עיתונאים סמוך ל-18:15 (שעון ישראל). אמצעי התקשורת האלקטרוניים נערכו מבעוד מועד להעברת הנאומים בשידור חי. ערוצי הטלוויזיה בישראל מעבירים שידורים מיוחדים החל מ-18:00.

התמורות

הנשיא ג'ורג' בוש מכיר - במכתב שיופנה אל ראש הממשלה, אריאל שרון, במציאות הדמוגרפית שנוצרה בשטחים מאז 67' ובשלילת זכותה שיבה לשטחי ישראל. זו התמורה העיקרית שתינתן לשרון, המבקר בוושינגטון לקראת פגישתו עם הנשיא בוש שתערך היום, בגין יישום תוכנית ההינתקות. המדובר במסמך היסטורי, בעל חשיבות רבה - מדינית-אסטרטגית, עבור מדינת ישראל.

משמעות הדבר: הנשיא בוש מכיר למעשה בגושי ההתיישבות בשטחים, צעד ממנו נרתעו כל הנשיאים שקדמו לנשיא בוש, מחשש שהכרה בהתיישבות בשטחים תסבך את ארה"ב עם העולם הערבי, ותימנע כל אפשרות להסדר בין ישראל לפלשתינים. כמו כן מכיר הנשיא בעמדת ישראל, לפיה מתן זכות שיבה לפלשתינים לשטחי ישראל, משמעותה חיסול מדינת ישראל.

מכתבו של הנשיא כולל, כאמור, הכרות אלה. ואולם, הנשיא נמנע מלנקוב במכתבו באיזו מציאות דמוגרפית ספציפית הוא מכיר, היינו: באילו גושי התיישבות: האם מדובר בשישה גושי התיישבות, כפי שטוען שרון (מעלה אדומים, גוש עציון, גבעת זאב, הישוב היהודי בחברון, קריית ארבע ואריאל); או רק בכמה מהם. במקביל נמנע הנשיא מלהבהיר, האם שלילת זכות השיבה תהא לכל שטחי ישראל, כולל גושי ההתיישבות האמורים.

מכתבו של הנשיא קובע אומנם, כי יש להכיר במציאות הדמוגרפית שנוצרה. אך הנשיא מותיר את שאלת הישובים למו"מ בין הצדדים - מה שעלול להחזיר את הצדדים לתחילת המו"מ, כשישראל כבר בלא 'קלפי מיקוח': בלי רצועת עזה, ובלי ארבע התנחלויות גדולות אותן מתחייב שרון לפנות. במקביל מותיר הנשיא את שאלת הפליטים פתוחה. בוש קובע, כי הפליטים יוכלו לשוב לשטחים הפלשתינים, אך שטחים אלה ייקבעו במו"מ בין הצדדים.

יריביו של שרון, ובראשם השר עוזי לנדאו, טוענים כי מכתבו של הנשיא "הופך", למעשה, את כוונתו המקורית של שרון. שכן, תמורת ההכרה במציאות הדמוגרפית, עומד הנשיא על כך שתוכנית ההינתקות מבוצעת במסגרת מפת הדרכים, וזאת למרות שעל-פי מפת הדרכים נדרשת ישראל לפנות שטחים רק לאחר שהרשות הפלשתינית שולטת בשטח ומסכלת פיגועי טרור.

המערכת הפוליטית רותחת

המערכת הפוליטית רותחת, הן בליכוד והן בעבודה:

- שר האוצר בנימין נתניהו, הממתין גם הוא לראות כיצד תסתיים פרשת שרון [הפלילית], הודיע לראש הממשלה, כי בכוונתו לתמוך בתוכנית ההינתקות - אם יכיר הנשיא בוש בגושי ההתיישבות.

- הנהלת הליכוד החליטה לערוך עימות בין התומכים למתנגדים לתוכנית שרון. בשבועיים הבאים ייערכו שני עימותים, בהם ישתתפו שרון והשר עוזי לנדאו [ראו קישור];

שר הביטחון, שאול מופז, החל גם הוא לשאת בנטל התמיכה בשרון. בעידודו/לחצו של מ"מ ראש הממשלה, אהוד אולמרט, כינס מופז אמש כמה מתומכיו. רשמית נמסר, כי השר מקיים דיון לגבי משמעות תוכנית ההינתקות; בפועל - מדובר בגיוס תומכים לקראת המשאל בליכוד שיערך ביום 2.5.04.