הורים לילדים אוטיסטים השותפים לעתירה של ארגון "בזכות" כנגד משרד החינוך, זועקים נואשות על הפליית ילדיהם על-ידי ראשי משרד החינוך ותובעים כי המשרד יציית להחלטת בג"צ, ויקיים את חוק השילוב כלשונו המצביע על זכותם הבסיסית של ילדיהם להשתלב במערכת החינוך הרגילה בישראל.

לדברי המשפחות, "משרד החינוך מפלה את ילדינו, ממשיך להפר את פסיקת בג"צ ואת חוק השילוב בעוד שאנו ההורים קורסים תחת הנטל הכבד במימון שילוב ילדינו במערכת החינוך הרגילה, זאת בנוסף לאלפי השקלים אותם אנו נאלצים להוציא מידי חודש כדי להעניק טיפול לילדינו".

בג"צ יערוך דיון נוסף בנושא חוק השילב ביום חמישי הקרוב (22.4.04) בשעה 17:00 בפני הרכב בראשותה של השופטת דורנר.

הורי הילדים האוטיסטים העותרים, קורסים תחת הנטל הכבד במימון הוצאות שילוב ילדיהם במערכת החינוך הרגילה, זאת בנוסף להוצאות הגבוהות אותן נאלצות משפחות רבות לממן בטיפולים אחרים לקידום ילדיהם.

לטענת ההורים, משרד החינוך נשאר מנוכר ומתנכר לילדים האוטיסטים שהוריהם מעוניינים לשלבם במערכת החינוך הרגילה ושעל-פי החוק הם זכאים לכך. "אנו כהורים לילדים אוטיסטים נותרים חשופים במאבקנו להקנות לילדנו מידה של עצמאות שתאפשר להם, בזכות שילובם במערכת החינוך הרגילה, חיים של כבוד בתוך הקהילה ולא בנפרד ממנה. עד מתי יהיו הילדים האוטיסטים ילדים חורגים למשרד החינוך", ציינו ההורים.

בדיון האחרון שהתקיים בתאריך 19.1.04, נתבקש משרד החינוך על-ידי השופטת דורנר להגיש את תגובתו לעתירת ההורים ובכלל זה, להגיש תצהיר על-כל ילד וילד מהעותרים הכולל את הסבר המשרד לאי מתן הסיוע הנדרש על-פי החוק לשילובם של הילדים הנ"ל, של מי היתה ההחלטה לגבי השילוב ומה מצבם כיום.

לדברי ההורים, על אף בקשתם וזכותם על-פי חוק להשתתף בתצהיר על ילדיהם אותו נתבקש המשרד להגיש לבית המשפט, הם נענו בשלילה - ובכך עבר המשרד על החוק.

ההורים ציינו, כי משרד החינוך בתגובתו לבג"צ, לא שינה את מדיניותו, מדיניות שבית המשפט הכריז עליה כמדיניות המפלה ילדים אלו, לעומת ילדים אחרים ילדים בעלי נכויות פיזיות קשות, המשולבים בכיתות רגילות.

משרד החינוך טען, כי ילד חריג שאינו ברמת הכיתה וכזה הזקוק לסייעת מעבר לשעות שאושרו לו על-ידי המשרד, אינו מתאים לחינוך הרגיל ואינו יכול להשתלב, אלא מקומו בחינוך המיוחד.

בנוסף לכך "המציא" המשרד טבלת קריטריונים לשילוב, (טבלה ראשונה שטרם הוצגה בדיונים הקודמים בנושא), המציגה קריטריונים קשיחים המקבעים, לטענת ההורים, את המצב כפי שהוא וקובעים כי הילדים שיוכלו להשתלב הם אותם ילדים בעלי נכויות פיזיות קשות ו/או ילדים בעלי תפקוד גבוה. כאשר בפועל חוק השילוב נועד דווקא לאותם ילדים בעלי נכויות התפתחויות שונות ובכללם הילדים האוטיסטים, לאפשר להם להשתלב בחינוך הרגיל.

אחת ממטרותיו של חוק השילוב היא שהילד החריג, האוטיסט, ילמד, יפנים ויחקה התנהגויות נורמטיביות, ילמד לתקשר עם ילדים רגילים, ילמד לחיות בתוך הקהילה ולא מופרד ממנה ומכאן הציפיות של מערכת החינוך מהילד המשתלב צריכות להיות אותן ציפיות שהיו לה ממנו אילו היה במסגרת החינוך המיוחד ולא בהשוואה לשאר התלמידים הבריאים בכיתה.

על משרד החינוך להתייחס לרצף ההתקדמות של הילד המשתלב מנקודת ההתחלה. משרד החינוך מודה כי לא הכין תוכנית שילוב, על אף העובדה כי נקבע מועד להכנת תוכנית שילוב, מועד שחלף לפני קרוב לשנה - וגם היום המשרד שב ומבקש לדחות את העתירות, כי התוכניות "בהכנה".

כמו-כן, החוק קובע שהילדים האוטיסטים זכאים לשירות סייעות, אולם משרד החינוך מתנגד לכך בטענה שהסייעות הקיימות כיום במערכת אינן מוכשרת ובלתי מקצועיות, אך יחד עם זאת המשרד אינו מציע אמצעי אחר אשר עשוי לסייע בשילובם של הילדים.

לדברי הנהלת אלו"ט (עמותת הורים לילדים אוטיסטים), לפני כ-10 שנים יזמו הורים את רעיון כיתות השילוב במערכת החינוך הרגילה והיו מפלסי דרך להורים שבאו אחריהם. כיום כיתות אלה מובנות מאליהן במערכת. ההורים המשלבים ילד יחיד בכיתה רגילה הינם מפלסי הדרך לבניית תשתית נכונה לילדיהם ולדור הבא.

משרד החינוך יאלץ בסופו של דבר לאפשר את האופציה להורים המעוניינים בשילוב יחידני בעקבות חוק השילוב, והבגצ"ים המופעלים כנגדו בימים אלו.