הליכוד יכריע על זהות המועמדת מטעמו לוועדה לבחירת שופטים

אם תשאלו את אסתר חיות, השופטים בבית המשפט העליון הם אובייקטיביים: אנשי מקצוע שדנים ופוסקים באופן ענייני ונטול פניות בהתאם ללשון החוק ולראיות. לטענת הממסד המשפטי, הרכב השופטים שיושב בדין לא באמת משנה את התוצאה ודעותיהם הפרטיות של השופטים אינן רלוונטיות כהוא זה לפסקי הדין שלהם. אם זה היה נכון, הקריטריון לבחירת שופטים לעליון היה יכול להיות מקצועי בלבד ובמקרה כזה מובן וטבעי ששופטים ופרקליטים יהיו אלו שישבו בוועדות המינויים של שופטים. אבל זו כמובן שטות גמורה, הבל ורעות רוח. לפסיקות השופטים קשר הדוק להשקפת עולמם, לסולם הערכים שלהם ולאישיותם.

הקרב בין איילת שקד לבין מרב מיכאלי על הוועדה לבחירת שופטים נובע בראש ובראשונה מן העובדה, שבשנה הקרובה יש למנות ארבעה שופטים לבית המשפט העליון - שניים מהם מיד.

השופט ניל הנדל ייבחר ב-31.1.21 למשנה לנשיאת בית המשפט העליון ויכהן בתפקיד במשך שנה - החל מפרישתו של המשנה הנוכחי, חנן מלצר, באפריל הקרוב ועד לפרישתו שלו באפריל 2022. השר אבי ניסנקורן הודיע רשמית (יום ה', 17.12.20) על הכוונה למנות את הנדל בישיבה הבאה של הוועדה לבחירת שופטים, על-פי עקרון הסיניוריטי.

בג"ץ דחה על הסף (יום ב', 14.12.20) את עתירתן של השרה מירי רגב וח"כ אסנת מארק נגד בחירת 61 שופטים בשבוע שעבר, לאחר שהשתיים (וח"כ צבי האוזר) החרימו את הישיבה בשל מחלוקות עם שר המשפטים, אבי ניסנקורן.