|
|
ברון. "יש לקוות שחלה מגמה חיובית" [צילום: לע"מ]
|
|
|
|
|
יש לעודד את השימוש בתביעות ייצוגיות כדי לשמור על זכויותיהם של בעלי מוגבלויות - אומרת (יום א', 15.8.21) שופטת בית המשפט העליון, ענת ברון, המופקדת על תיקי תביעות ייצוגיות הנדונים בפני שופט יחיד.
ברון אומרת: "שימוש בכלי התובענה הייצוגית כאמצעי לקידום השתלבותם של אנשים עם מוגבלות בחברה הוא שימוש ראוי, המייצר תמריצים למלא אחר חובת ההנגשה ומסייע בהכוונת התנהגות ובהשגת קידום שוויון הזדמנויות אמיתי. לא בכדי סיפק המחוקק ארגז כלים שנועד להקל ולעודד הגשת תובענות ייצוגיות בתחום זה", כולל מעמד מיוחד לנציבות השוויון לבעלי מוגבלויות, אפשרות לתבוע פיצוי ללא הוכחת נזק ופטור מאגרה על תביעות ייצוגיות כאלה.
ברון מצטטת מחקר שפרסמו בשנת 2016 ד"ר קרן וינשל-מרגל ופרופ' אלון קלמנט, ולפיו רק 1% מהתביעות הייצוגיות בעת הרלוונטית היו בתחומים הקשורים לקידום שוויון זכויות ומיגור אפליה. "נתונים אמפיריים אלו ממחישים את הצורך בעידוד הגשת תובענות ייצוגיות מסוג זה; בקידום מימוש זכות הגישה ומיצוי זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות; ובהסרת חסמים וקשיים שעלולים לפגוע בתמריץ להגשתן. יצוין כי בנקודת זמן זו חלפו לא מעט שנים מאז שנערך המחקר האמפירי, וכי יש לקוות שמאז חלה מגמה חיובית בשימוש בכלי הייצוגי לקידום שוויון זכויות".
הדברים נאמרו בהחלטתה של ברון לדחות את ערעורה של עיריית בני ברק על אישור תביעה ייצוגית נגדה, בטענה שאינה מנגישה לבעלי מוגבלויות את תחנות האוטובוסים שבתחומה. התביעה הוגשה בידי רפאל בן-ששון ואושרה בידי שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, ארז יקואל. ברון מעירה עוד, כי המחוקק העניק הקלות לרשויות שלטוניות בתחום התביעות הייצוגיות, מתוך הכרה בכך שכספה של הרשות הוא כספו של הציבור; לאור זאת, "אין מקום להוסיף ולהקל עם
הרשות מעבר ללשונו הברורה של החוק".
העירייה חויבה בתשלום הוצאות בסך 15,000 שקל. את העירייה ייצגו עוה"ד יניב מטלס וירון גרשון, ואת בן-ששון - עו"ד יעל דיין.