המשרד להגנת הסביבה מפרסם את הדוח השנתי ליישום החוק לסילוק ולמיחזור צמיגים, התשס"ז - 2007, לתקופה שמיום 1 ליולי 2019 ועד יום 30 ביוני 2020.

על-פי החוק, על יצרני ויבואני הצמיגים לפעול לסילוק ולמִיחזור של צמיגים משומשים, והם אחראים לאיסוף הצמיגים לאחר גמר השימוש בהם ולהעבירם למיחזור. בחוק נקבע יעד של 85% לפחות ממשקל הצמיגים שהיצרנים והיבואנים שיווקו בישראל, ויעד מחושב של 25.5% לפחות מסך צמיגי הרכב ששיווקו יבואני הרכב.

חוק הצמיגים מתבסס על עקרון המקובל במדינות רבות בעולם לטיפול בבעיות סביבתיות, הנקרא "אחריות יצרן מורחבת". על-פי עיקרון זה, האחריות לטיפול בהשפעות הסביבתיות השליליות הנגרמות כתוצאה משימוש במוצר כלשהו מוטלת על היצרן או היבואן של המוצר, שמהווה את החוליה הראשונה בייצורו ומכירתו של המוצר ולכן ראוי להטיל עליו את החובה לטפל במוצר גם בסוף חייו, כאשר הוא הופך לפסולת מזהמת.



כיום, האתגר הגדול ביישום חוק הצמיגים הוא מציאת הדרכים והסרת החסמים להגדלת הביקוש לשימוש של הגומי הממוחזר מפסולת הצמיגים - במטרה להגדיל את כמות פסולת הצמיגים הממוחזרת ומתן עדיפות לגומי ממוחזר תוצרת הארץ. המשרד שוקל דרכים להעלאת יעד המיחזור והשוואה בין יעד המיחזור של יבואני הרכב ליעד המיחזור של יבואני הצמיגים.



המשרד להגנת הסביבה בחן את דיווחי 126 יצרנים ויבואנים, החייבים במיחזור על-פי חוק, אשר מתוכם 52 יבואני רכב מנועי ו-74 יבואני צמיגים. מסיכום הנתונים עולה, כי בתקופה האמורה, שווקו בישראל כ-73 אלף טונות צמיגים, שמתוכם אושר מיחזור מוכר בסך של כ-56 אלף טונות צמיגים.

מבחינת הנתונים וכן מהנעשה בשטח, ניכר כי החוק השיג את ייעודו וניקה את הארץ מצמיגים משומשים אשר היו מושלכים בשטחים הפתוחים, נערמים במגרשים לא מוסדרים וגורמים לשריפות ענק.

הממונה על חוק הצמיגים במשרד להגנת הסביבה פועל לאכיפה מנהלית מול יבואני צמיגים ורכב שלא עמדו ביעד המיחזור או שלא דיווחו כחוק. לפי החוק, עיצום כספי בגין אי-דיווח הוא בסך של 75.3 אלף שקל. על אי-עמידה ביעדי המיחזור הקבועים בחוק, רשאי הממונה להטיל עיצום כספי בסך כ-2,400 שקל לכל טונה פסולת צמיגים חסר שלא מוחזר.

אלעד עמיחי, סמנכ"ל בכיר לשלטון מקומי במשרד להגנת הסביבה: "14 שנה אחרי כניסת חוק הצמיגים לתוקף, אנו רואים כי הוא ניקה את הארץ מפסולת צמיגים משומשים. אנו בוחנים את החסמים והאתגרים ליישום טוב יותר של החוק ובעיקר את הדרכים להגדלת הביקוש לשימוש של הגומי הממוחזר מפסולת הצמיגים. כל זאת, במטרה להגדיל את כמות פסולת הצמיגים הממוחזרת בישראל".


דיווחי היצרנים והיבואנים שהתקבלו הועברו לביקורת רואה חשבון מטעם המשרד. הביקורת כללה איסוף מסמכים ואסמכתאות המאשרים את כמויות הצמיגים ששווקו על-ידי היצרנים והיבואנים וכמויות הצמיגים שמוחזרו, הצלבות והשלמת מידע מביקורות באתרי המיחזור ובחברות שנותנות שירותים ליצרנים ויבואנים.