בית המשפט המחוזי בתל אביב חייב את הרשות הפלשתינית לשלם פיצויים בסכום של 74 מיליון ש"ח לקרוביהם של רותי פלד (56) מהרצליה ונכדתה הפעוטה סיני קינן (15 חודשים), שנרצחו בפיגוע התאבדות בחודש מאי 2002, במרכז המסחרי 'אם המושבות' בפתח תקוה [ראו קישור].
מדובר בפסק דין שניתן בהיעדר הגנה ולא קויים בתיק משפט הוכחות כלל. התביעה הוגשה נגד הרשות הפלשתינית והמועצה הפלשתינית, כתבי התביעה נמסרו להם כדין, אולם אלה לא הגישו כתב הגנה. לכן, ביקשו התובעים מבית המשפט לתת פסק דין בהיעדר הגנה.
את התביעה, בסך 230 מיליון ש"ח, הגישו בשלהי השנה שעברה בעלה של רותי פלד, נתן, בנה אהוד-משה, בתה לי-לביא, בתה חן קינן (פלד) שאיבדה את אימה רות ואת בתה סיני; ליאור קינן, אביה של הפעוטה סיני קינן, שנפצע בעצמו בפיגוע; ורחל סימנטוב, אימה של רותי פלד.
בתצהירי העדות, פירטו בני המשפחות את הסבל העז שנגרם להם, וכפי שהגדיר זאת הרשם, ד"ר עדי אזר [המכהן גם כשופט בפועל במחוזי, אך נתן את פסק הדין כרשם]: "סבל שאין למעלה ממנו, של הרס משפחה תמימה על לא עוול בכפה, של רצח כואב של חפים מפשע ושל הרס חיים של הנותרים בחיים בצלקות נפשיות שאין להן מרפא".
התובעים ביקשו מבית המשפט לפסוק להם פיצויים בסכום של 130 מיליון ש"ח, בגין אובדן הכנסה של הנרצחים והפגיעה בפוטנציאל ההשתכרות שלהם, וכן בגין העלות של הטיפולים הנפשיים להם נזקקו, ופיצויי כאב וסבל במישרין ועוגמת נפש קשה במיוחד ונמשכת. עוד ביקשו בנוסף לכך, לחייב את הרשות הפלשתינית בפיצויים עונשיים של 100 מיליון ש"ח.
"התובעים לא צירפו חוות דעת פסיכיאטרית בגין נכות נפשית, והם מבססים את טענותיהם על דרישה לפיצויים עונשיים", ציין אזר. "הבקשה מבוססת על פסיקה אמריקנית... כגון פסק דין שניתן על-ידי בית המשפט האמריקני בוושינגטון בעניין אייזנפלד, שבו נפסקו פיצויים בסך 327 מיליון דולרים לקרוביהם של קורבנות הפיגוע שהיה ביום 25.2.96, באוטובוס קו 18 בירושלים".
הרשם עדי אזר ציין, כי בית המשפט העליון הכיר לאחרונה בסמכות בית המשפט לפסוק פיצויים עונשיים במקרה מתאים (ע"א 140/00), כאשר העוולה בוצעה בכוונה או בזדון.
"לא ניתן לחלוק כי המקרה הנוכחי עוסק במעשה טרור שנעשה בכוונה פלילית ברמה הנפשעת והגבוהה ביותר", קבע הרשם אזר. "מטרת המעשה וכוונתו היתה להביא לרצח חפים מפשע ללא הבחנה, מתוך כוונה לפגוע במספר מירבי של קורבנות".
"עם זאת", הוסיף אזר, "הפסיקה בישראל אינה מכירה בסכומי פיצויים כה גבוהים, לפיצויים המבוקשים אין עדיין תקדמים מבחינת גובה הסכומים. לא ניתן להחיל במשפט הישראלי אמות מידה מתחום המשפט האמריקני. סכום הפיצויים צריך להביא בחשבון את הסבל הקשה ויוצא הדופן ואת פעילותיהם הזדוניות והרצחניות של הנתבעים שלא הוכחשו על-ידם, בהיעדר הגנה, על-פי קני מידה המקובלים בישראל לחישוב פיצויים".
"נדרש, איפוא, לפסוק סכום שמשקף מצד אחד את גובה הנזקים המקובלים למקרים של אובדן בן משפחה וכן מצד אחר לקבוע סכום עונשי, שיהלום את חומרת המעשה. הסכום העונשי הנפסק במקרה כה קשה, גדול בהרבה מהסכום שהיה נפסק במקרה רגיל של תביעת נזיקין נגד מזיק רשלן".
"מכאן", סיכם ד"ר אזר, "שלמרות שהתובעים לא מסרו תחשיב מדוייק, ניתן להעריך את גובה הפיצויים המגיעים. אין מקום להפלות בין התובעים מבחינת גובה הפיצויים, היות שבין כל התובעים ובין הנרצחים יחסים של קרבה משפחתית מדרגה ראשונה".
לפיכך, פסק הרשם סך של 12 מיליון ש"ח לכל אחד מן התובעים, ובסך הכל 72 מיליון ש"ח, בתוספת 2 מיליון ש"ח שכר טרחת עורך דין והוצאות המשפט.
יצויין, כי קיים סיכוי קטן, אם בכלל, שהזוכים יקבלו את סכומי הכסף שנפסקו לזכותם. ניסיון העבר מלמד, כי הרשות הפלשתינית אינה מכבדת פסקי דין שנפסקו בישראל ו/או בחו"ל לטובת נפגעי טרור.
ת.א. 2276/03 נתן פלד ואח' נ' הרשות הפלשתינית
יש הכרח לנקוט בדרך אחרת כדי להגן על אינטרס הציבור
