יועמ"ש המשטרה, נצ"מ אלעזר כהנא, הודיע (יום א', 23.1.22) כי השימוש ברוגלות נעשה על בסיס חוק נתוני תקשורת - ולא כפי שכתב היועץ המשפטי לממשלה
אביחי מנדלבליט - על-פי חוק האזנת סתר.
בהודעה נכתב בין היתר בהתייחסו לחשיפת כלכליסט: "יש להצר על כך שגורמים רבים נגררו להסקת מסקנות ולקביעת האשמות חמורות על סמך כתבה עיתונאית שגויה ובלי בדיקה מוקדמת. משטרת ישראל פועלת בתחום הסיגינט – סייבר, במסגרת סמכויותיה בדין ועל בסיס צווים שיפוטיים בלבד".
"אבהיר", המשיך יועמ"ש המשטרה, "כי הכלים המופעלים על-ידי המערך המבצעי נבחנים בהיבט המשפטי בטרם הפעלתם. לא תהיה זו הפרזה לקבוע, כי מדובר בתחום המפוקח והמבוקר ביותר במשטרת ישראל, הן בכלים פנים ארגוניים והן על-ידי גורמים מחוץ לארגון, בבתי המשפט, בפרקליטות ובמשרד המשפטים".
"המשטרה תמשיך למלא את חובותיה על-פי דין על-מנת להיאבק בפשיעה ולהגן על הציבור, כפי שהוסמכה לכך בדין. הפשיעה, בדומה לכל פעילות אחרת, מתרחשת ומתארגנת במרחב הסייבר, והעבריינים מנצלים את כל הכלים האפשריים בתחום זה, לעיתים בתחכום רב. ככל שהמשטרה לא תפעל בכלים מתוחכמים וחדשניים, במסגרת הדין, היא לא תוכל למלא את תפקידה".
לאחר שהתבררה הסתירה להודעת היועמ"ש תיקנו במשטרה את התגובה וכתבו כי "בהמשך לפרסומים השגוים על-אודות מכתבו של יועמ"ש המשטרה, נדגיש שהמכתב הראשון שהופץ היה טיוטה שלא עברה את אישורו הסופי והפצתה הייתה בגדר טעות. מיד כשהתגלתה הטעות הופץ המסמך המדויק וכפי שאתם רואים בטיוטה היה חסר משפט הבהרה חשוב בדבר חוק נתוני תקשורת.
"במסמך המאושר על-ידי היועמ"ש הייתה הבהרה שאומנם קיימת סמכות להוצאת צווים מנהליים על-פי חוק נתוני תקשורת אך זו אינה רלוונטית לסוגיות בכתבת כלכליסט, קרי לסוגיות האזנות הסתר.
"מצ"ב סעיף 4 ללא התוספת וכפי שנשלח במסמך השגוי ומצ"ב אותו סעיף במסמך הנכון אותו אישר היועמ"ש. שימו לב לתוספת החשובה שלא נכתבה במסמך הראשון.
"אנא אל תתנו לטעות בהפצת המסמך הלא נכון בכדי לקבוע כאילו המשטרה פעלה על-פי חוק נתוני תקשורת בזמן שאנו אומרים בכל מקום אפשרי שמדובר בפעילות על-פי צווים שיפוטיים בהתאם לחוק האזנות הסתר", לשון התגובה.
