|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
70% מהנפגעים לא דיווחו [צילום אילוסטרציה: שפקאת אנואר, AP]
|
|
|
המבקר: כשלים מתמשכים בחקירת פגיעות בילדים ברשת
|
|
חלק ניכר מן התיקים נסגרו בידי המשטרה; אין נתונים על מגמות הפשיעה המקוונת; המשטרה לא טיפלה בעשרות פדופילים; עומס כבד על החוקרים הטכנולוגיים מעכב חקירות דיגיטליות
|
|
בשנים 2021-2018 נסגרו 70% מ-2,600 תיקי החקירה שנפתחו בשל עבירות כלפי קטינים במרחב המקוון ו-47% מ-1,200 התיקים שעסקו בעבירות מין דומות - מגלה (יום ב', 7.2.22) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדוח מיוחד העוסק בהגנה על קטינים במרחב המקוון. אנגלמן מגלה עוד, כי למרות שעברו חמש שנים מאז החליטה הממשלה לגבש מדיניות לאומית להתמודדות עם בעיה זו, הדבר טרם נעשה. באותה שנה הוקם מוקד משטרתי ייחודי (מוקד 105), אליו יכולים קטינים לפנות בשל פגיעות מקוונות. למרות זאת, 70% מהנפגעים לא דיווחו לגורם כלשהו; מחצית מן ההורים ו-40% מהקטינים לא שמעו על המוקד. המוקד אינו נותן מענה הולם לפניות בשפה הערבית, והוא מאפשר פנייה טלפונית בלבד למרות שמחצית מבני הנוער מעדיפים פנייה מקוונת. כרבע מ-1,700 תיקי החקירה שנפתחו בתחנות, שמקורם בפניות למוקד 105, סווגו כ"תיקים כלליים" ונסגרו בעילה שאינם כוללים עבירה פלילית. זאת, למרות שתיקים אלו נפתחו בתחנות לאחר שבחינה ראשונית שערך גורם משטרתי במוקד 105 העלתה, כי קיים חשש לביצוע עבירה. הפעלת המוקד נעשתה שלוש שנים באמצעות מערכות טכנולוגיות שאינן מתאימות לצרכיו. רק באוגוסט 2020 הועברו 2.7 מיליון שקל לפיתוח המערכות לשם התאמתן לפעילות המוקד. עוד מציין אנגלמן, כי חרף העובדה שהיקף הפשיעה במרחב המקוון הולך וגדל, אין בידי משטרת ישראל והפרקליטות נתונים שמהם ניתן לעמוד באופן מהימן על היקף הפשיעה במרחב המקוון ועל מגמותיה בכלל, ובאשר לקטינים בפרט. תופעה זו נובעת משלוש סיבות עיקריות: - המשטרה מסווגת תיקים שבוצעה בהם עבירה במרחב המקוון כ"קשורים לאינטרנט" בעת פתיחתם בתחנות. אולם במקרים רבים הסיווג נעשה באופן שגוי, דבר המשליך על יכולת המשטרה לזהות תהליכים ותופעות בפשיעה המקוונת. כך למשל: 405 מ-1,263 תיקים שמקורם במוקד 105, לא סווגו בתחנות כ"קשורים לאינטרנט", הגם שזהו עצם העיסוק של המוקד.
- במערכות הממוחשבות של הפרקליטות לא קיים שדה שעניינו ביצוע עבירה במרחב המקוון, ובשל כך לא ניתן לשלוף באופן אוטומטי ממערכות הפרקליטות נתונים על תיקים שנפתחו ועל כתבי אישום שהוגשו בתחום זה.
- לא ניתן לשלוף ממערכות הפרקליטות נתונים ממצים או מהימנים על מספר הקורבנות הקטינים בכלל, ועל אלו שנפגעו במרחב המקוון בפרט.
|
|
הספקיות לא מיידעות על אפשרות הסינון
|
|
|
|
|
|
גילוי נוסף: בשנת 2019 גיבשה במשטרה רשימה הכוללת את נתוניהם של 190 חשודים פוטנציאלים ומעורבים בביצוע עבירות בתחום הפדופיליה ברשת, אשר סווגו לקטגוריות לפי רמת מסוכנותם. הרשימה הופצה בפברואר 2020 לכל יחידות המשטרה, אך מאז הופצה הרשימה לא טיפלה המשטרה בעניינם של 31 חשודים מבין 108 שסווגו ברמת המסוכנות הגבוהה ביותר.
התרחבות הפשיעה למרחב המקוון מציבה בפני גופי האכיפה אתגרים כבדי משקל, ובהם כאלה הנוגעים למיצוי הראיות הדיגיטליות. בפעילות יחידות החקירות הטכנולוגיות יש קשיים המעכבים את החקירות המקוונות בכלל, כגון: עומס הולך וגובר על החוקרים, הנדרשים לתת מענה לכל החקירות בתחנה; חוסר בעמדות פריקה להפקת הראיות הדיגיטליות, במיוחד לנוכח נפחי הזיכרון העצומים המצריכים זמן רב. עוד נמצאו פערים הנוגעים ליכולתן של יחידות הנוער בתחנות לתת מענה לפשיעה של בני נוער במרחב המקוון. חוקרי הנוער אינם מכירים את השפה של הילדים המגיעים לחקירה; אינם מכירים במידה מספקת את המרחב המקוון; ואינם יכולים לחקור תיקים הדורשים משאבים רבים ומיומנות טכנולוגית.
החוק מחייב את ספקיות הגישה לאינטרנט ליידע את מנוייהן על אודות קיומם של אתרים ותכנים פוגעניים, ולהציע להם שירות סינון ללא עלות. פיקוח שערך משרד התקשורת העלה, כי במרבית המקרים (100%-80%) החברות לא עשו זאת. סקר שערך משרד מבקר המדינה העלה, כי כשליש מההורים אינם מכירים שירות זה.
|
|
המנהלים לא סומכים על משרד החינוך
|
|
|
|
|
|
במאי 2020 גיבש מטה משרד החינוך תוכנית מערכתית רב-שנתית לקידום התנהלות מיטבית של תלמידים ולמניעת פגיעה בהם ברשת, ואולם נכון לאוקטובר 2021, היא טרם אושרה על-ידי מנכ"ל המשרד וטרם הופצה למחוזות ולמוסדות החינוך. המשרד לא קבע במסגרת התוכנית כלי פיקוח, בקרה ודיווח על יישומה.
85% ממנהלי בתי הספר מכירים את המסמכים העדכניים הנוגעים למרחב המקוון שמפיץ משרד. עם זאת, 40% מהם סבורים שהכלים והתוכניות שהם מפעילים, מקנות לתלמידים במידה בינונית ומטה כלים אפקטיביים להתמודדות עם אירועי פגיעה ברשת. רק מחצית מהמנהלים סבורים שניתן להסתמך על משרד החינוך בקבלת מענה איכותי ומקצועי בהגנה על קטינים במרחב המקוון; 46% מהם משתמשים בכלי הניטור שמשרד החינוך מעמיד לרשותם במידה בינונית עד כלל לא.
על-פי דיווחי המנהלים, ל-70% מבתי הספר אין תוכניות לטיפול בתלמידים הפוגעים ברשת ול-58% אין תוכניות לטיפול בתלמידים שנפגעו ברשת. מחצית מן המנהלים דיווחו שאין להם תוכניות טיפול מספקות לתלמידים שפגעו או נפגעו, ושליש מהם העריכו את הטיפול הניתן לתלמידים שנפגעו או פגעו ברשת במידה בינונית ומטה. רק שליש מהמנהלים סבורים אם למורים יש מיומנויות דיגיטליות מספקות כדי לסייע לתלמידים להשתמש באופן מיטבי ברשת ולהתמודד עם אירועי פגיעה, ו-76% מהם מעדיפים שאנשי מקצוע בעלי מומחיות ספציפית יעבירו שיעורים אלו. ואילו ההורים מקבלים עוד פחות מידע: רק 17% מהם השתתפו בבתי הספר בפעילויות בנושא גלישה בטוחה.
|
|
| תאריך:
|
07/02/2022
|
|
|
עודכן:
|
07/02/2022
|
|
איתמר לוין
|
|
המבקר: כשלים מתמשכים בחקירת פגיעות בילדים ברשת
|
|
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן סייר (יום ב', 10.1.22) במרכז הרפואי לגליל בנהריה. הוא התייחס לגל האומיקרון, למערך בדיקות האנטיגן וה-PCR ולנושא החיסונים, ואמר: "אני מודיע כאן שבכוונתנו לערוך ביקורת על ניהול המשבר ברמה הלאומית והליכי קבלת ההחלטות בממשלה בגל הרביעי ובגל החמישי. בגלים הקודמים בדקנו בין היתר את ניהול המשבר ברמה הלאומית, את התנהלות משרד הבריאות לרבות בעניין מערך הבדיקות, את התוכניות הכלכליות ואת פעולות משרד החינוך, ובכוונתנו לבדוק חלק מנושאים אלו גם בגל הנוכחי והאם הופקו הלקחים מהגלים הקודמים".
|
|
|
|
|
תעמולה בחירות ברשתות החברתיות ערב הבחירות לכנסת ה-22 בשנת 2019 מעלה חשש, "כי ברשתות החברתיות מתקיים שיח רחב היקף המתיימר להיות אותנטי, אשר עלול ליצור הטעיה של הציבור ואף להטות את דעת הקהל לטובת סיעות או נגדן, ובכך הוא עלול להשפיע על תוצאות הבחירות". כך מתריע (יום ב', 30.11.21) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדוח על ההתנהלות הכספית של המפלגות בבחירות אלו ובקודמות להן.
|
|
|
|
|
הליכוד סיים את שתי מערכות הבחירות שהתקיימו בשנת 2019 בגרעון מצרפי של 60 מיליון שקל - מגלה (יום ג', 30.11.21) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדוח שלו על הוצאות הסיעות בבחירות לכנסת ה-21 וה-22.
|
|
|
|
|
חברת שיכון ובינוי (סולל בונה תשתיות) תובעת ממשרד מבקר המדינה 940,000 שקל, בטענה שלא שילם לה תמורת שירותי ניהול ואחזקה לבניין המשרד בירושלים. התביעה הוגשה (14.11.21) לבית משפט השלום בירושלים.
|
|
|
|
|
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן השתתף (יום ה', 4.11.21) במושב מיוחד של מבקרי המדינות, אותו יזם, בוועידת האקלים הבינלאומית בגלזגו, ובין היתר הציג בפניהם את דוח האקלים שפורסם בישראל בשבוע שעבר.
|
|
|
|
|
