מול מנהלו, חשף בכיר במשרד החקלאות: "לאגף הדיג אין חזון, החלטות ללא דיון"

ח"כ אבו שחאדה אמר כי אין סיבה משכנעת להרוס מקצוע עתיק יומין, כאשר בסך הכל כאלף איש בישראל עוסקים בדיג לפרנסתם. עוד דרש להבין מהי מדיניות משרד החקלאות לגבי עתיד הדיג במדינה, והאם יש החלטה לסגור את הענף כליל. "הדייגים לא רוצים תמיכה, הם רוצים להשתכר בכבוד", הדגיש. בנוסף, אמר כי יש להתייחס באופן פרופורציונאלי להשפעת הדייגים על הדגה, וכי גורמי ההשפעה המשמעותיים הינם דווקא הזיהום הימי, עליית הטמפרטורה במי הים התיכון וכן התנהלות דיג בלתי מבוקרת של מדינות שכנות. "יש פה בני אדם שצריכים להיות חלק מהתהליך, אסור להתעלם מהם", אמר.

מנהל תחום המגוון הביולוגי בחברה להגנת הטבע, אלון רוטשילד, הסביר כי דיג הינו הלכה למעשה ציד במרחב הימי, וכי על-פי כל פרמטר בינלאומי - מדובר בפעולה הפוגענית ביותר בסביבה הימית. עוד הוסיף כי ברשתות הדיג נלכדים מיני בעלי חיים מוגנים ודגים קטנים שלא הספיקו לגדול או להתרבות. "היעד שלנו זה לא לסגור את הענף, אלא לנהל ממשק נכון ששומר על הדגה והטבע. לכן, צריך לעשות הבחנה בין שיטות הדיג. דיג המכמורת צריך להיפסק תוך מתן פיצוי לדייגים. ביחס לדייגים החופיים, נקבעו בתקנות משנת 2016 מגבלות, כדוגמת השבתת דיג בעונת הרבייה".

מנהל אגף הדיג במשרד החקלאות, ניר פרוימן, ציין כי תמונת המצב העולמית מצביעה על קיבעון וירידה של כמות הדגה בכלל האוקיינוסים, מה שמחייב פיתוח חקלאי של מקורות דגה למאכל. הוא הוסיף כי הידלדלות הדגה הובילה את המשרד לקבלת החלטות כדוגמת איסור דיג בתקופת הרבייה, הגבלת דיג בעומקים ואזורים מסוימים, הגבלות על דיג בשיטת מכמורת וכדומה. לדבריו, כמות הדגים המוצאת מהים כיום היא פחות או יותר זהה לזו שהוצאה טרם כניסת התקנות וההגבלות לתוקף. עוד הוסיף כי טענות הדייגים נבחנות, וכי ככל שיימצא לנכון, ייעשו שינויים בתקנות על בסיס ידע ונתונים.

מנהל תחום דיג במשרד החקלאות, הד"ר אורן סונין, סיפר כי ספג ביקורת ממנכ"ל משרדו ביחס למה שברצונו לומר בוועדה. בהתייחס לכך, אמר יו"ר הוועדה: "תגיד מה שאתה חושב, אוי ואבוי אם עובד ציבור לא יגיד לנו מה הוא חושב בדיון בוועדה בכנסת כי מישהו אסר עליו". ד"ר סונין הצביע על כך שהבעיה המרכזית היא שלאגף הדיג אין חזון, אין תוכנית ואין אג'נדה, ומשום כך הוא נתון ללחצים חיצוניים: "אגף הדיג לא יכול להציג כיצד הוא רוצה שיראה הדיג, כמה ספינות יהיו ואין הן ידוגו. האיזון הופר בצורה בוטה", אמר. לדבריו, ועדת הכלכלה החליטה בשנת 2016, במסגרת התקנות שהתקבלו, לסגור שליש מהים של מדינת ישראל לדיג מכמורת מבלי שהתקיים שום דיון מקצועי במשרד החקלאות בנושא.

מנגד אמר פרוימן, המשמש מנהלו של סונין, כי אין החלטות של איש אחד והיו דיונים במשך שנה וחצי במשרד החקלאות. בתגובה לכך דרש ביטון לקבל את הפרוטוקולים של אותם דיונים.

יו"ר הוועדה סיכם את הישיבה ואמר כי יתקיים דיון המשך על-מנת לבחון את המגמות וההתפתחויות בנושא. בנוסף, ציין כי הוועדה נדהמה לשמוע את עובד משרד החקלאות שסיפר כי למשרדו אין חזון ותוכנית בנושא, וכי האיזון שבין השמירה על הסביבה לבין זכות הדייגים להתפרנס בכבוד הופר ברקע השפעות מצד גורמי לחץ. הוא קרא למשרד החקלאות לבצע את הסקר שלא נעשה מאז 2020, ואמר כי הוא מצפה שמשרד החקלאות אכן יהיה קשוב ויפעל בהתאם ואם יהיה צורך יגיש לוועדה תיקון לתקנות.

"זו אחת האמירות הקשות ששמענו בוועדה אבל עובד ציבור צריך לומר מה הוא חושב", אמר היו"ר. לבסוף, ציין יו"ר הוועדה: "צדק חברתי בדיג פירושו לאפשר פרנסה וגם לשמור על הסביבה. דיג מסורתי הוא היסטוריה וצריך לשמר אותו, ולא לייחס לו את כל העבירות הסביבתיות שמתבצעות בים התיכון. אנו רוצים להגן גם על הסביבה וגם על הדייגים, יש למצוא את שביל הזהב בין שני הדברים הללו".