אחר הצהריים (יום ג', 4.5.04) הסתיים המועד שקצב בית משפט השלום בפתח תקוה לגלעד שרון, בנו של ראש הממשלה אריאל שרון, להציג את כל המסמכים הנוגעים לפרשת האי היווני, והקרקעות במושב גינתון.
השופטת ליה לב-און קבעה בשבוע שעבר, כי גלעד שרון לא כיבד את הצו שהוצא בעניין לפני תשעה חודשים, אולם אמרה כי החלטתה בנושא תינתן רק ב-2 למאי. בינתיים, נדחה מועד ההחלטה והדיון נקבע להיום אחר הצהריים, אולם גם היום לא נתקבלה הכרעה בטענת הפרקליטות כי שרון שיקר לבית המשפט.
נציגת המדינה, עו"ד איטה נחמן, טענה היום בין היתר, כי טענתו של גלעד שרון, לפיה השליך לאשפה את הקלטות שהיו ברשותו עומדת בסתירה להודעה אחרת שמסר פטמן לעליון. הטענה שיקרית, אמרה נחמן, ודרשה שוב לנקוט נגד שרון בסנקציות מכוח פקודת ביזיון בית המשפט.
אחד מפרקליטיו של שרון, פרופ' דוד ליבאי, אמר כי הביקורת השיפוטית על מילוי הצו מונעת, לכשעצמה, דיון בשאלת הביזיון. ליבאי טען שוב, כי שרון מסר את כל המסמכים שהיו ברשותו.
השופטת ליה לב-און החליטה, בסופו של הדיון היום, לקיים דיון נוסף ב-24 במאי, בסופו יוחלט האם לנקוט נגד שרון בסנקציות בגין ביזיון בית המשפט. נראה, כי בשל התקדימיות שבהחלטה עליה הסכימו הצדדים, חששה השופטת להצהיר כי שרון שיקר לבית המשפט, והעדיפה לתת לו הזדמנות נוספת למסור את המסמכים ובכך לסיים את הפרשה ולפטור אותה מהצורך להכריע בשאלת הביזיון.
בתוך כך, העביר אמש פרקליטו של שרון, עו"ד מיכה פטמן, למשטרה מסמכים הנוגעים בעיקר לחקירה בפרשת סיריל קרן. בפרקליטות אומרים, כי למרות הארכה שקיבל ואזהרותיה של השופטת לב-און, לא הגיש שרון הבן את המסמכים שנתבקש למסור בפרשת האי היווני וגינתון ומשכך, הרי שהפר את הצו.
נזכיר, כי הארכה שנתנה שופטת בית משפט השלום בתל אביב, דניאלה שריזלי, לגלעד שרון כדי למסור את המסמכים בפרשת סיריל קרן [
ראו קישור], תסתיים בעוד יומיים (יום ה'), אז היא תקיים דיון מקביל לזה שתקיים היום השופטת לב-און.
הפרקליטות מבקשת לקבוע: שרון ביזה את בית המשפט
כזכור, הפרקליטות ביקשה לנקוט נגד שרון סנקציות אכיפה מכוח פקודת ביזיון בית המשפט, בצורת קנס או מאסר. כדי להחליט האם יש מקום לכך, קיים בית המשפט את הביקורת השיפוטית על אופן מילוי הצו מצידו של שרון, ולשם כך הוא עלה על דוכן העדים והשיב לשאלות התביעה.
גלעד שרון הפתיע בעדותו, כאשר טען לפתע שהשמיד את קלטות השמע (אודיו) בהן הקליט את איש העסקים דוד אפל, כשניסה לברר היכן הכספים שהבטיח לכאורה אפל להעביר לו: "מאחר ולא כל מה שסוכם שולם, דיברתי על זה שעבדתי לפני חתימת החוזה על-סמך סיכום בעל פה, לא כל שסוכם שולם, ביצעתי מספר הקלטות שתכליתן היתה לתעד את הסיכומים שהיו בינינו, על-מנת שיוכלו להוות ראיה בבית משפט, במקרה הצורך, לשם אכיפת הסיכום בינינו. אם הייתי צריך ללכת לבית משפט ולקבוע, זה דבר ששקלתי לעשות".
"משנחתם החוזה והוכנסו בו גם הסיכומים בעל פה, מבחינתי מתייתר הצורך בקלטות", אמר שרון. "הקלטות נזרקו על ידי לאחר חתימת החוזה ולפני שנודע לי על החקירה. חבל שכך, מכיוון שאם היו בידי, היו מראות שאין כל ממש בטענות שמועלות כנגדי. דבר נוסף, איוולת היא לחשוב שאדם שמקבל שוחד יקליט את זה".
שרון: הקלטות הושמדו בטרם נפתחה החקירה בפרשה
שרון הדגיש בעדותו מתי הושמדו הקלטות, כדי שלא יואשם בשיבוש החקירה: "זרקתי את הקלטות אחרי חתימת החוזה ולפני שנודע לי על החקירה. לא זוכר מתי. זה לא דרכי ולא אהבתי את כל העניין ועשיתי את זה בלית ברירה. ידעתי שמה שסיכמתי לא יתממש. זה לא דבר שאני עושה ואני לא גאה בזה וברגע שלא היה לי צורך בזה, זרקתי".
"...הנושא של ביצוע הקלטות אינו לפי האופי שלי. אני לא נוהג לעשות זאת ולא היתי גאה בכך. נקלעתי למצב שהרגשתי שאין לי ברירה וככה בחרתי לעשות. ברגע שלא הייתי צריך אותן - זרקתי אותן".
כאן התפתח דיאלוג בין שרון ובין התובעת, עו"ד נחמן:
עו"ד נחמן: אני מתייחסת לקלטות אודיו שטוען שהקליט את אפל ואחרים. אתה מסרת בבית המשפט שזרקת את הקלטות. להיכן זרקת?
גלעד שרון: לפח הזבל.
עו"ד נחמן: היכן?
גלעד שרון: במשק.
עו"ד נחמן: מתי?
גלעד שרון: אחרי חתימת החוזה ולפני שנודע לי על החקירה.
עו"ד נחמן: האם תאריך זריקת הקלטות שנמסר לנו כאן, האם זה היה לפני או לאחר גמר התשלומים לפי החוזה?
גלעד שרון: למיטב זכרוני, לפני שנגמרו התשלומים. זה היה לפני גמר התשלומים"
.
שרון: לא ידעתי שספקטור צילם והקליט אותי
כשנשאל לגבי קלטות הווידאו שצילם החוקר דוד ספקטור, השיב שרון: "מעולם לא היו בידי קלטות וידאו. התברר לי מצפייה בטלוויזיה שצולמתי בסתר, ללא ידיעתי וללא הסכמתי, אבל זה חומר שמעולם לא היו לי קלטות וידאו".
במהלך עדותו, חזר שרון על-כך ש"מה שהיה לי מסרתי. למי שעלה בדעתי שעשוי להיות גם חומר שנמצא על-פי הצו, הכנתי פניה". כוונתו למכתבים שהוציא עו"ד פטמן בשמו לצדדים שלישיים, כדי לבקש מהם להעביר אליו מסמכים הכלולים בצו ונמצאים ברשותם.
התובעת עו"ד נחמן סיכמה את בקשתה באומרה: "בביקורת [על קיום הצו השיפוטי; נ.ש.], בית המשפט צריך להשתכנע כי מר שרון עשה כל שבידו כדי לקיים את הצו. אני רוצה להראות שלא נעשה כלום כדי לקיים את הצו. מר שרון לא אמר שיש לו עוד מסמכים שמסר למר אפל, כמה מסמכים ואם אתם רוצים אני אפנה אליו. אבקש מבית המשפט לקבוע בהחלטה שתשובותיו של מר שרון לא משכנעות במסגרת קיום הצו".
כששאלה השופטת לב-און את נציגת הפרקליטות, עו"ד איטה נחמן, איזו סנקציה היא מבקשת לנקוט נגד שרון, השיבה נחמן: "נשאיר לשיקול דעת בית המשפט אם מאסר או קנס". יצויין, כי מדובר בסנקציות אכיפה, שאמורות להביא את מפר הצו לקיימו.
עו"ד מיכה פטמן אמר בתגובה, כי לדעתו סנקציית אכיפה אינה יעילה במקרה זה: "ניתן להגיד מה לעשות במקום לעשות סנקציות על מה שאנו לא יודעים. אם אנו לא יודעים, גם אחרי סנקציה לא נדע... אם אני לא יודע, אני לעולם לא אדע. אם בית המשפט ראה שיש צד שלישי, זה לא סוד, שיאמר לנו ואנו נפנה אליו. עשינו הכל. בית המשפט יכול לתת כל סנקציה. אין לה כל משמעות אם היא באה לאכוף משהו שאני לא יודע מה הוא? אנו לא יודעים מה לעשות. אם לתביעה יש בעיה ומשהו שמראה איך לקדם את הדיון, שיראו. אם לא מראים לנו, אנו לא יודעים... סנקציה היא לא אופציה נכונה. דיאלוג הוא אופציה נכונה".
ב"ש 2058/04 גלעד שרון נ' מדינת ישראל
