פערים בפעילות הממשלתית למניעת
הלבנת הון מותירה פרצות אותן ניתן לנצל לפעולות אסורות בהיקף נרחב - מתריע (יום ג', 10.5.22)
מבקר המדינה,
מתניהו אנגלמן.
עד כה טרם הושלמו האסדרה והחלת המשטר על מגזרים כמו הגמ"חים, מתווכי נדל"ן, סוחרים במתכות יקרות, נותני שירות בתחום החברות והנאמנויות אם אינם עורכי דין או רואי חשבון. התוצאה היא, שלרשות למניעת הלבנת הון אין דיווחים מגופים אלו, וממילא אין חומר גלם לחקירה ומודיעין. "העדר תחולה של המשטר מעורר גם חשש לביצוע הלבנת הון באמצעות מגזרים אלה", מזהיר אנגלמן.
ריבוי הצווים שנכנסו לתוקפם בהדרגה במשך כ-20 שנים, השוֹנוּת בין הצווים והשוֹנוּת בפרשנות שנתנו להם הרגולטורים, פוגעים באחידות הרגולציה, עלולים לגרום להיווצרות של פערים בין מגזרים שונים ללא כל הצדקה, וליצור נקודות תורפה שינוצלו להלבנת הון. כך לדוגמה, בצו החל על נותני שירותי עסקי, אין חובה להעביר לרשות דיווח על פעילות בלתי רגילה, ובצווים האחרים חובה זו קיימת. כמו-כן, על עורכי דין ורואי חשבון להימנע מביצוע עסקה אם להערכתם רמת הסיכון להלבנת הון ומימון טרור גבוהה; הוראה זו לא קיימת ביחס ליתר המגזרים.
הבנקים הזרים לא מדווחים
בשנים 2020-2018 יזמה הרשות רק ארבע פעמים העברות של מידע מודיעיני למשטרה. שני שלישים מהרגולטורים לא קיבלו מהרשות שום מידע מודיעיני. הרשות מצידה אינה חשופה למלוא המידע הרלוונטי שאספו הרגולטורים האחרים, למרות שהוא עשוי לסייע לה. כל הרגולטורים לא בדקו את עלויות משטר הלבנת ההון על המפוקחים ועל לקוחותיהם. רובם גם לא נותנים פרה-רולינג למבקשים מראש מידע על המותר והאסור להם.
המפקח על הבנקים לא אפשר בשש השנים האחרונות לוועדות לעיצום כספי להטיל קנסות או להפעיל סמכויות אחרות שלהן. המפקח גם לא פעל מול הבנקים הזרים כדי לחייבם לציית להוראות משטר הלבנת ההון, למרות שהם מסרו דיווחים בודדים בשנה - אם בכלל. במקביל עולות טענות, לפיהן הבנקים אינם מוכנים להעניק את שירותיהם לנותני שירותים פיננסיים (נש"פים), חברות פינטק ופעולות במטבעות דיגיטליים-קריפטוגרפים. אנגלמן מתריע: אם אכן כך הדבר, הוא עלול לגרום להעברת מגזרים אלו לפעילות מחוץ לגבולות ישראל או לפעילות בלתי מדווחת, "באופן שיגדיל את היקפי הלבנת ההון וההון השחור בישראל".
בשנת 2021 נאמד היקף פעילותם של הנש"פים ב-230 מיליארד שקל.
מדובר במגזר פגיע במיוחד לפעילות עבריינית ולהלבנת הון, ופעילות הקשורה בהם מעורבת במספר רב של פרשיות בעלות היבטים פליליים. אנגלמן מתריע מפני האפשרות שרבים מנותני שירותים אלו יפעלו ללא רישיון וללא פיקוח. בין ינואר 2018 לאוגוסט 2021 ביצעה רשות שוק ההון 27 ביקורות לשנה בממוצע בתחום הלבנת ההון, על כל הגופים המפוקחים - אחוז אחד מכלל הבקשות לקבלת רישיון. "בהעדר ביקורת אפקטיבית ניתן להעריך, כי נשקף סיכון מוגבר מפעילות הנש"פים", מזהיר אנגלמן.
המגזר הממשלתי, המבצע עשרות מיליוני תשלומים במאות מיליארדים לשנה, הוחרג ממשטר הלבנת ההון. לכן, הוא אינו חייב לדווח לרשות לאיסור הלבנת הון והדבר פוגע במידע שבידיה ובזה שניתן להעביר לרשויות האכיפה. לדברי אנגלמן, "כך עלולה להיווצר פרצה שתאפשר לגורמים עברייניים להשתמש במנגנון התשלומים לגופים הממשלתיים כאמצעי להסתרת מקור הכספים, לריבודם (ביצוע פעולות לטשטוש מקור הכסף) ולהלבנתם".
התשלומים ששולמו לגופים הממשלתיים בשנים 2019 ו-2020 ללא זיהוי המשלם ושמירת פרטיו מסתכמים ביותר מ-550 מיליארד שקל, מציין אנגלמן. "באופן רוחבי, אין לרוב הגופים האמורים מידע על זהות המשלם, לצורך בחינת דפוסים וזיהוי פעולות שמעוררות חשש להלבנת הון. מצב דברים זה הוא פרצה המאפשרת ערוץ תשלום אנונימי אפשרי למלביני הון, המהווה נקודת תורפה במשטר איסור הלבנת הון בישראל", נאמר בדוח.
