לשכת ראש ממשלה הכחישה (יום א', 9.5.04) את הדיווח בעיתון ה'ג'רוזלם פוסט', לפיו קיבלה ישראל בימים האחרונים דגימת עצם מלבנון, אשר נטען לגביה כי היא שייכת לנווט הישראלי הנעדר, רון ארד.
על פי הדיווח ב'גרוזלם פוסט', המסתמך על "גורמים אירופים", החיזבאללה העביר שוב, בפעם הרביעית בחודשים האחרונים, דגימת עצם, אשר הגיעה לישראל ביום ה' (6.5.04). לדגימת העצם תיערך בדיקת DNA, בניסיון לברר באם מדובר בעצם של הנווט הנעדר. תוצאות הבדיקה יתבררו רק בעוד מספר שבועות.
בדיקות DNA שנערכו לשלוש דגימות עצם קודמות שהועברו לישראל בחודשים האחרונים, העלו כי לא מדובר בשרידי גופתו של ארד.
כפי שדיווחנו ב-Nfc, לפני כחודשיים קרא החיזבאללה לתושבי דרום לבנון להעביר אליו כל מידע המצוי ברשותם לגבי מקומות קבורה סודיים. לטענת ארגון הטרור, מדובר בחלק ממאמציו לגלות מידע על גורלו של רון ארד, אשר נלקח בשבי ב-16 לאוקטובר 1986 וגורלו אינו ידוע.
כזכור, במסגרת השלב השני של עיסקת השבויים בין ישראל לחיזבאללה, התחייב החיזבאללה להעביר לישראל מידע ממשי לגבי גורלו של רון ארד [ראו קישורים].
בשבוע האחרון התפרסמו מספר ידיעות בתקשורת הערבית והישראלית, לפיהן, מתקרב ביצוע השלב השני של עיסקת השבויים. על פי הידיעות, מחזיק החיזבאללה בגופותיהם של ארד ושלושת הנעדרים הישראלים מקרב סולטן יעקב: זכריה באומל, יהודה כץ וצבי פלדמן [ראו קישורים].
רקע: הקרב בסולטן-יעקב
ב-11 ביוני 1982 הוכרזו 5 חיילים ישראלים כנעדרים. היה זה אחד הקרבות הקשים והטראגיים בתולדות צה"ל, בו נהרגו כ-20 לוחמים ועשרות אחרים נפצעו. מספר שנים אחר כך, הוחזרו לישראל שניים מהשבויים - אריאל ליברמן וחזי שי, במסגרת עיסקת חילופי שבויים עם סוריה וארגון החזית העממית לשחרור פלשתין, בראשות אחמד ג'יבריל
שלושה חיילים - טנקיסטים מישיבות ה'הסדר' - זכריה באומל, יהודה כץ וצבי פלדמן - עדיין נעדרים. זכריה באומל הוא אזרח אמריקני. מאז הקרב, נתקבלו דיווחים סותרים באשר למקום הימצאם ומצבם של הנעדרים. לפני עשר שנים קיבל יונה באומל מיאסר ערפאת, חצי מהדיסקית של בנו, מה שחיזק את הערכתו כי בנו חי.
רון ארד
ב-16 באוקטובר, במהלך תקיפת חיל האוויר באזור צידון נפגע מטוס פנטום, ושני אנשי צוותו נטשו את המטוס. הטייס חולץ, וכוחות החילוץ לא הצליחו להגיע אל הנווט שהסתתר. מאז יום נפילתו של רון ארד בשבי המחבלים, מנהלת מדינת ישראל מגעים עם כל גורם אפשרי לשחרורו ולהשגת מידע על גורלו.
על-פי הידוע, הועבר ארד על-ידי ארגון אמל לביירות. מאוחר יותר ניהלה ישראל מו"מ עם ראש הארגון לשם הגעה להסכם, אך ללא תוצאות.
עם השנים נמסר, כי ארד הועבר לאירן בידי מוסטאפה דיראני. האירנים מעולם לא הודו כי ארד בידיהם.
