גרשון מסיקה, שהיה ראש המועצה האיזורית שומרון והפך לעד מדינה נגד פאינה קירשנבאום, ישלם 286,000 שקל לזבולון להב עימו היו לו קשרים עסקיים. שופט בית המשפט העליון,
דוד מינץ, דחה (20.6.22) את בקשתו של מסיקה לערער על דחיית בקשתו לבטל את פסק הבוררות של הרב משה עמיאל בסכסוך בינו לבין להב.
להב ביקש מבית משפט השלום בירושלים לאשר את הפסק, בעוד מסיקה ביקש לבטל אותו תוך שהוא מעלה שלל טענות נגד הרב עמיאל. השופט אוהד גורדון קיבל את בקשתו של להב ודחה את בקשתו של מסיקה, תוך שהוא מציין שטענותיו הקשות נגד הרב עמיאל לא הותירו רושם אמין והוא זנח אותן בהמשך ההליך. מסיקה התמקד בשלוש טענות: סמכותו של הרב עמיאל לתקן פעמיים את פסקו, אי-העברת מסמכים רלוונטיים בידי להב ומעורבותו בבוררות של אלי אילוז - שהיה "מומחה מלווה" מטעם להב ובמקביל נפגש ביחידות עם הרב עמיאל. גורדון קבע, כי מסיקה העלה בדיעבד טענות שלא העלה בזמן אמת למרות שהיו ידועות לו, כולל הקשר בין אילוז לבין הרב עמיאל.
בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת
מרים ליפשיץ-פריבס) דחתה את ערעורו של מסיקה וציינה, בלשונו של מינץ, כי "צד אשר הסכים לנהל בוררות אצל בורר אשר יש לו קשרים עם צד אחר, לא יכול להתנגד בדיעבד לקיום הבוררות אצל אותו בורר". הוא ידע על הקשר בין הרב עמיאל לבין אילוז, והמומחה מטעמו-שלו אף נפגש עם אילוז והגיע עימו להסכמות ברוב הנושאים. בעוד מסיקה יצא נגד פגישותיו של הרב עמיאל עם אילוז, ציינה ליפשיץ-פריבס, הוא עצמו "הִרבה לשלוח הודעות לבורר, בהן שטח טענותיו בענייני הבוררות והביע דעתו על המשיב [להב]".
בדחותו את בקשת רשות הערעור שהגיש מסיקה אומר מינץ, כי אין הצדקה לדיון בנושא בגלגול רביעי. הנסיבות אומנם מעוררות סימני שאלה, בשל מעורבותו הכפולה של אילוז, אך למסיקה לא נגרם עיוות דין. מסיקה ידע מראש על הקשרים בין הרב עמיאל לבין אילוז, וטענתו כאילו היקפם נודע לו רק בדיעבד - אינה עולה בקנה אחד עם דבריו-שלו בזמן אמת. מסיקה חויב בתשלום הוצאות בסך 10,000 שקל. את מסיקה ייצג עו"ד
הלל ברק, ואת להב - עו"ד ירין חסון.
