מפקד משטרת מחוז ירושלים לשעבר, ניצב בדימוס
ניסו שחם, ישתחרר מן הכלא. כך קובעת (25.8.22) שופטת בית המשפט העליון,
רות רונן. שחם החל לרצות בחודש מרס את עשרת חודשי המאסר שנגזרו עליו, ועדת השחרורים קיבלה את בקשתו לשחרור מוקדם, בית המשפט המחוזי בנצרת דחה את עתירתה של המדינה והיא ביקשה לערער לבית המשפט העליון. רונן דחתה את הבקשה וקבעה שאין עילה לדיון חריג בגלגול שלישי.
שחם הואשם בשמונה מקרים של עבירות מין כלפי שוטרות, והמדינה טענה שריבוי המקרים ("תזת הצבירה") יוצר גם עבירה של מרמה והפרת אמונים. בית משפט השלום בתל אביב דחה גישה זו והרשיע את שחם רק במעשה מגונה אחד. בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל את ערעור המדינה, והרשיע את שחם גם בהטרדה מינית ובמרמה והפרת אמונים וגזר עליו עשרה חודשי מאסר. בית המשפט העליון התיר לשחם לערער על פסק הדין, אך דחה את הערעור.
אמירות סותרות בנוגע לחרטה
החלטתה של רונן חושפת את ההחלטות הקודמות, אשר לא פורסמו בשל נימוקים של צנעת הפרט. ועדת השחרורים הסתמכה על דוח של עובדת סוציאלית, לפיו שחם נמנע בתחילה מנטילת אחריות על מעשיו, אך לאחר מכן "ניכר היה כי הוא מתייסר מהשלכות מעשיו ומצהיר שהיה
נותן כל שניתן למנוע מן הקורבנות את עוגמת הנפש". על-פי הדוח, שחם מביע חרטה הנראית כנה.
המרכז לבריאות הנפש של השב"ס קבע ששחם מתקשה ליטול אחריות על מעשיו, מכחיש כל מעשה פלילי ושולל כל צורך טיפולי, אם כי לא נשקפת ממנו סכנה. הרשות לשיקום האסיר קבעה שהוא אינו מתאים לשיקום בשל העדר נטילת האחריות, בעוד ארגון "התחלה חדשה" דיווח ששחם הביע חרטה כנה והמליץ על שני טיפולים בשבוע בתחום הפגיעות המיניות.
ועדת השחרורים קבעה ששחם מביע חרטה כנה והורתה לו לממש את תוכנית הטיפול של "התחלה חדשה". בית המשפט המחוזי בנצרת דחה כאמור (ברוב דעות) את עתירת המדינה, באומרו שבהחלטת ועדת השחרורים לא נפל פגם יסודי המצדיק להתערב בה. המחוזי גם ציין את התנהגותו הטובה של שחם ואת העובדה שאין סכנה שיחזור על עבירת הפרת האמונים. עוד ציין המחוזי, כי אחת הנפגעות לא התנגדה לשחרור המוקדם ואת עמדתה של האחרת לא ניתן היה להשיג.
בבקשת רשות הערעור טענה המדינה, כי שחם אינו ראוי לשחרור מוקדם, משום שלא נטל אחריות מלאה ובשל החומרה הנובעת מתפקידו הבכיר. היא הזהירה מפני פגיעה באמון הציבור אם השחרור ייצא לפועל, יצירת תחושה חריפה של "איפה ואיפה" והשלכות רוחב למקרים אחרים. לדעת המדינה, היה צורך להביא בחשבון את סירובו של שחם להכיר בעבירות שביצע ואת סירובו לקבל טיפול. לשיטתה, העניין הציבורי במיוחד במקרה, הנסיבות מהן התעלם המחוזי והחשש מהתקדים הם שהצדיקו מתן רשות ערעור.
ההחלטה אינה חורגת ממתחם הסבירות
רונן אומרת כי כדי להכריע בבקשת המדינה יש לבחון האם בהחלטתו של המחוזי מבוססת בעיקרה על רכיבים הנוגעים לעניינו של שחם, או שיש בה הכרעות רוחב משפטיות; ואם יש טעמים טובים אחרים למתן רשות ערעור. מסקנתה היא, שפסק דינו של המחוזי "מבוסס על הכרעה קונקרטית בנסיבות המקרה שהיו בפניו, הכרעה שאיננה חורגת ממתחם הסבירות באופן המחייב מתן רשות ערעור עליה".
מאחר שאין חולק ששחם אינו מהווה סכנה, יש לבחון האם הוא ראוי לשחרור - ממשיכה רונן. הפרת אמונים היא אכן עבירה חמורה, אך בית המשפט הביא זאת בחשבון בגזירת העונש; עבירת המין בה הורשע נמצאת, גם לשיטת המדינה, ברף הנמוך; התנהגותו בכלא הייתה תקינה; הוא שילם את הקנס והפיצוי שהוטלו עליו. המחלוקת העיקרית היא לגבי רכיבי החרטה ואפשרויות השיקום, ורונן בוחנת האם החלטות ועדת השחרורים והמחוזי בלתי סבירות עד כדי כך שיש להתערב בהן.
רונן מזכירה את חוות הדעת המנוגדות בנוגע לחרטה, ומעלה את האפשרות שהימנעותו של שחם מחרטה בפני הרשות לשיקום האסיר נבעה מניסיון להתגונן מפני מה שראה כפגיעה בכבודו, ושאמירותיו האחרות היו כנות. "לאור טיבה המורכב של החרטה בכלל, והאפשרות לקיומה של חרטה במקרה דנן בפרט", לא ניתן לומר שההחלטה לשחררו חורגת ממתחם הסבירות; קיימת אפשרות שהחרטה כנה ודי בכך. הוועדה והמחוזי היו רשאים להסתמך על תוכנית השיקום הפרטית, וגם זו החלטה סבירה שאינה מצדיקה דיון בגלגול שלישי.
רונן מדגישה: "אינני מקבלת את עמדת המדינה לפיה ההכרעה בעניין דנן תפתח פתח לכך שאסירים נוספים יפנו לקבלת חוות דעת פרטיות ויבקשו להשתחרר בשחרור מוקדם על סמך חוות דעת כאלה. ראשית, שאלת השיקום כשהיא מנותקת משאלת המסוכנות, היא רק רכיב אחד מני רבים שעל ועדת השחרור לשקול ביחס לאפשרות של שחרור מוקדם.
"מעבר לכך, הכלל הוא כי על ועדת השחרורים לתת משקל רב לחוות הדעת של הגורמים המקצועיים מטעם המדינה, וכי אין מקום לקבל באופן אוטומטי חוות דעת פרטיות. עם זאת, לאור מכלול הנסיבות של המקרה דנן כפי שהן פורטו לעיל, המסקנה בהליך דנן בדבר העדפת חוות הדעת הפרטית איננה כזו שיש מקום להתערב בה". את המדינה ייצגו עוה"ד נטע אורן,
הדס ערן ומתניה רוזין, ואת שחם - עו"ד חן מאירי.
