דוח: ירידה בזיהום האוויר בישראל

בשנת 2021 נרשמו הפחתות בפליטת חלק מהחומרים המזהמים לאוויר בקרב מדווחי המפל"ס בשיעורים של 3% עד 19% ועלייה של 1.5% בפליטת חומרים חשודים כמסרטנים או מוכרים כמסרטנים לבני אדם, בהשוואה לשנת 2020. בין השנים 2012 ל-2021 מוצגות הפחתות של עד 84%, בעקבות יישום דרישות המשרד להגנת הסביבה בהיתרי הפליטה של המפעלים, וכן עקב הגברת השימוש בגז מחצבים וצמצום השימוש בפחם לייצור חשמל.

הרחבה לגבי כמות פליטת חומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים במפל"ס שעלתה בשנת 2020 ב-1.5% מהכמות שדווחה בשנת 2020 (במפעלים הנדרשים להיתרי פליטה לאוויר חלה עלייה של 16%). עיקר העליות חלו במפעלים הבאים:

• רותם אמפרט נגב - עלייה של 2,029 ק"ג בכמות פליטת הבנזן בשנת 2021. לטענת המפעל איכויות הפוספט משתנות לאורך השנים, כך שנעשה שימוש בפוספט המכיל יותר חומר אורגני עם השנים. המפעל הגיש תוכנית לצמצום הפליטות ועל פיה החלפת התנור במתקן 70 תימנע את פליטת הבנזן. בסמוך למפעלי התעשיה במישור רותם נמדדים ריכוזים גבוהים קצרי טווח של בנזן.

• תחנת כוח גזר - עלייה של 431 ק"ג בפליטת פורמלדהיד בעקבות עלייה בהיקפי ייצור.

• אדמה-אגן, הקורנס ויהודה פלדות - ראו בפירוט נפרד לגבי אשדוד.

פליטת חומרים אורגניים נדיפים ללא מתאן (NMVOC) המדווחים למפל"ס פחתה בשנת 2021 ב-3%, בעיקר בשל סגירת מפעל שמן תעשיות שמנים.

פליטת NMVOC וחומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים לאוויר מתחנות כוח השורפות גז מחצבים: תחנות הכוח פולטות כולם ביחד לאוויר כ-5% מפליטת NMVOC המדווחת למפל"ס ו-18% מפליטת חומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים. תחנות הכוח הפחמיות פולטות יותר תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן, חלקיקים ומזהמים נוספים מאשר תחנות הכוח הגזיות. אולם בכל הקשור לתרכובות אורגניות נדיפות וחומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים, המגמה הפוכה: הפליטה מתחנות הכוח השורפות גז מחצבים גבוהה יותר.

בשנת 2021 תחנות כוח גזיות פלטו NMVOC בהיקף של פי 46 מתחנות כוח פחמיות ופי 7 בכל הקשור לחומרים חשודים או מוכרים כסרטנים. בשנה זו, תחנות הכוח הגזיות ייצרו פי 3 חשמל מתחנות הכוח הפחמיות.

מפעלי מפרץ חיפה

במפרץ חיפה התרחשו הפחתות מצטברות בפליטת חומרים מזהמים לאוויר של 50% עד 94% משנת 2012. ב-NMVOC חלה הפחתה של 32% בשנת 2021, הנובעת מסגירת מפעל שמן תעשיות שמנים והפחתת דליפות מרכיבי ציוד במפעל גדיב.

בתחמוצות חנקן התרחשה בשנת 2021 הפחתה של 8% בעקבות הפחתות בתחנת הכוח חיפה ובכרמל אולפינים.
בתחמוצות גופרית חלה עלייה של 22% שהתרחשה בבז"ן. ב-PM10 התרחשה עלייה של 10% שהתרחשה בתחנת הכוח חיפה; ובחומרים מסרטנים נרשמה הפחתה של 15% בעקבות הפחתת דליפות מרכיבי ציוד שבוצעה בגדיב.

אזור התעשיה באשדוד

באזורי התעשיה שבצפון אשדוד פועלים 12 מדווחי מפל"ס תעשייתיים. באזורים אלה חלו הפחתות בפליטות מזהמים לאוויר בשיעור של 23% עד 98% משנת 2012.

בתחנות ניטור האוויר בכל מרחב אשדוד לא נמדדות חריגות מערכי הסביבה, פרט לתחנת ניטור אחת באזור התעשיה הצפוני, שבה נמדדו בשנת 2021 שבע חריגות בחלקיקי PM2.5 (מעבר ל-18 החריגות המותרות) וחריגה אחת בתחמוצות חנקן. בתחנות ניטור תפעוליות הממוקמות בתוך או בסמוך למפעלים, הרחק מאזורי מגורים, ומשמשות לקבלת תמונת מצב על המפעל, נמדדות חריגות מערכי סביבה. בנוסף, בדיגומי המפעלים המפורטים מטה לא נמדדו חריגות מערכי הפליטה המותרים (העוקבים אחרי הערכים המחמירים הנהוגים באיחוד האירופי), למעט דיגום עופרת בקורנס.

בשנת 2021 התרחשו המגמות הבאות בפליטת מזהמים באזורי התעשיה בצפון אשדוד:

• בתחמוצות חנקן חלה הפחתה של 7%, הנובעת בעיקר מהפחתה בפז בית זיקוק אשדוד;

• בתחמוצות גופרית חלה הפחתה של 35% הנובעת בעיקר מהפחתה בפז בית זיקוק אשדוד;

• ב-NMVOC חלה עלייה של 14% הנובעת מעליות בפליטות של פז בית זיקוק אשדוד וסולבר מוצרי חלבון;

• בחלקיקי PM10 חלה הפחתה של 12% הנובעת בעיקר מהפחתות בפליטות בתחנת הכוח אשכול;

• בחומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים חלה עלייה באזור התעשיה הצפוני באשדוד בפליטות של 45% בשנת 2021 ועלייה של 107% בשנתיים האחרונות. זאת, בשל העליות במפעלים הבאים:

• אדמה-אגן - דיכלורומתאן (DCM): בשנת 2020 חלה עלייה של 390 ק"ג ובשנת 2021 חלה עלייה נוספת של 892 ק"ג. עם זאת לא נמדדו חריגות מערכי הפליטה בארובה. הסבר המפעל הוא שהעלייה נובעת מתחזוקה לקויה של הפחם הפעיל בשנת 2021. הסבר נוסף של המפעל הוא שמתכונת העבודה היא מנתית ומשתנה ולכן יש שונות בין דיגום לדיגום ובהתאם לכך שונות בכמות השנתית המחושבת. יהמשרד דרש להגביר את הבקרה על איכות הפחם הפעיל וימשיך את המעקב אחר פליטות אלו.

• הקורנס - עופרת: בשנת 2021 חלה עלייה של 122 ק"ג עופרת בפליטה לאוויר - עלייה של 140% משנת 2020. יש לציין שהפליטה בשנת 2020 הייתה נמוכה מהפליטה בשנים 2016 עד 2019. בדיגום פתע שבוצע על-ידי המשרד להגנת הסביבה בנובמבר 2021 נמצאה חריגה מערך הפליטה המותר. חריגה זו נמצאת בהליך אכיפה והמשרד הוציא התראה לקורנס, בשל החריגה הקשורה לתחזוקה לקויה של בית שקים. המפעל נדרש לבצע שיפורים שבחלקם כבר יושמו. יצוין, כי בבדיקות ארובה שערך לאחר מכן המפעל לא נמצאה חריגה נוספת. בנוסף, המשרד דרש מהמפעל לבצע בדיקות סביבתיות של איכות האוויר בתדירות גבוהה על גדר המפעל. בבדיקות אלו לא נמצאו חריגות מהערך היממתי של עופרת, אך הריכוזים מגיעים עד ל-97% מהערך היממתי.

• הקורנס - בנזן: בשנת 2021 נרשמה עלייה של 226 ק"ג בפליטת בנזן לאוויר (עלייה של 207% בהשוואה לשנת 2020). בשנת 2021 נמדדו ריכוזי בנזן בארובה בשיעור סביב ערך הפליטה (בטווח השגיאה של שיטת המדידה). הסבר המפעל הוא שמקור הבנזן בפחם המשמש כחומר בערה מכיל בנזן ולכן כמות הפליטה מושפעת מטיב הפחם.

• יהודה פלדות - בנזן: בשנת 2021 דווח על-ידי המפעל על עלייה בפליטת בנזן לכמות של 1,208 ק"ג לעומת 845 ק"ג בשנת 2020. בדיגום פתע שערך המשרד להגנת הסביבה במפעל בספטמבר 2021 לא נמצאה חריגה וגם בדיגומים שבוצעו בשנת 2022 לא נמצאו חריגות. הסבר המפעל לשונות בפליטת הבנזן הוא שיש שונות בניקיון פסולת המתכת המגיעה למיחזור במפעל. המשרד יבחן עמידת המפעל בדרישת היתר הפליטה למיון הפסולת לפני כניסתה להתכה ובמידת הצורך יפעיל סמכויותיו בנושא זה.

אזור התעשיה באשקלון

באזורי התעשיה בדרום אשקלון פועלים 7 מדווחי מפל"ס תעשייתיים מתוכם 3 תחנות כוח: רוטנברג, ורידיס ודוראד. הפליטות לאוויר באזורים אלו פחתו בשנים האחרונות ב-68% עד 94% בעקבות דרישות המשרד להגנת הסביבה, שבעקבותיהן פעלו התחנות לצמצום השימוש בפחם בתחנת רוטנברג והתקנת סולקנים בכל יחידות הייצור.


עלות חיצונית של פליטות לאוויר המדווחות למפל"ס: סך העלות החיצונית של פליטות מזהמים לאוויר על יד מדווחי המפל"ס בשנת 2021 היא 12.5 מיליארד שקל. בשנת 2020 העלות הייתה 12.9 מיליארד שקל. יש לזכור כי מחירי גזי החממה עלו מ-167 שקל לטונה פחמן דו-חמצני בשנת 2020 ל-176 שקל לטונה פחמן דו-חמצני בשנת 2021. לפיכך, העלות של שנת 2021 במחירי 2020 היא 11.8 מיליארד שקל - כלומר הפחתה של 9% שהם 1.1 מיליארד שקל. ההפחתות בשנת 2021 נובעות בעיקר מצמצום השימוש בפחם בתחנות הכוח אורות רבין ורוטנברג.

מהנתונים המוצגים בדוח המפל"ס עולה, כי בשנת 2021 פחתה פליטת גזי החממה ממדווחי המפל"ס ב-3%. זאת, בשל צמצום השימוש בפחם לייצור חשמל והגברת יצור החשמל באנרגיות מתחדשות.

גזי החממה בישראל כוללים בעיקר פחמן דו-חמצני - 77%, ו-12% מתאן. שאר גזי החממה הם גזי קירור וניטרוס אוקסיד. פליטת פחמן דו-חמצני מתרחשת משריפת דלקים פוסיליים (פחם, מזוט, סולר, גז מחצבים ועוד).

באשר למתאן: המשרד מכין עבודה בנושא אומדן פליטות מתאן משרשרת ההפקה והאספקה של גז מחצבים בישראל, ומתכנן לפרסם אותה בשבועות הקרובים. לכן, בשלב זה, הדוח אינו מציג את פילוח מקורות פליטת המתאן בישראל, שכן יש לקחת בחשבון גם את נתוני שרשרת ההולכה וההפקה של גז המחצבים.

רבות מהחברות המדווחות למפל"ס, הגורמות לעלויות חיצוניות משמעותיות, אינן מפרסמות כלל דוחות אחריות תאגידית. דיווחי אחריות תאגידית וגילוי סיכוני סביבה, חברה וממשל תאגידי - ESG (Environmental Social Governance) של חברות המקיימות פעילות תעשייתית, מסייעים למשקיעים, ללקוחות ולציבור. דיווח ESG הוא בסיס להתנהלות בשקיפות ובאחריות סביבתית, חברתית וכלכלית.

לדיווחי ESG קיימות מתודולוגיות שונות כאשר הנפוצה שבהן היא של ארגון ה-Global Reporting Initiative (GRI). מתודולוגיה נפוצה נוספת היא המתודולוגיה של ארגון (Sustainability Accounting Standards Board) SASB). על-פי מתודולוגיות אלה קיימת רמה בסיס של תוכן הדיווח ועל גביה קשת רחבה של אפשרויות העמקת הדיווח.

בישראל אין חובה אסדרתית על החברות לפרסם דוחות ESG. הטבלה הבאה מציגה את רשימת החברות התעשייתיות שהעלות החיצונית של הפליטות לאוויר שלהן המדווחות למפל"ס גבוהה מ-20 מיליון שקל (לא כולל טיפול בפסולות, שפכים וגידול בעלי-חיים). לצד כל חברה מוצג אם היא מפרסמת לציבור דוח ESG ומידע כללי אודות תוכן הדיווח.

בטבלה זו לא סווגו בקטגוריית "מפרסמות לציבור של דוח ESG" חברות המדורגות במדד מעלה (מדד וולונטרי המדרג את איכות דוחות ESG של חברות) אך אינן מפרסמות את הדוח לציבור, וכן חברות המפרטות היבטי אחריות תאגידית באתר האינטרנט שלהן - אך לא על-פי מתודולוגיה מוכרת.

במקביל למפל"ס המשרד להגנת הסביבה מפרסם את המצאי - הכולל את סך פליטת מזהמים מרוב מקורות הפליטה בארץ שחישב המשרד להגנת הסביבה וכן כולל את נתוני המפל"ס. החישוב מבוצע על-פי המתודולוגיות המקובלות במדינות האיחוד האירופי (EEA) ובארה"ב (USEPA). המצאי מתעדכן מעת לעת (המצאי הקודם פורסם לשנת 2018 והיה מבוסס בחלקו על שנת 2015 ומצאי 2021 מבוסס ברובו על השנים 2020 ו-2021, אך כולל גם נתונים מוקדמים יותר). השינויים המרכזיים במצאי 2021:

• תחבורה כבישית: הפחתה של 47% בפליטת תחמוצות חנקן בשנת 2021 ביחס לנתוני 2015, בעקבות התחדשות צי הרכבים (למרות הגידול בנסועה), הפחתה של 52% בפליטת NMVOC בעקבות התחדשות צי הרכבים ושינויים מתודולוגיים במצאי.

• כלי שיט בנמלים: כמות הפליטה של תחמוצות גופרית במצאי 2021 (נתוני 2018) פחתה ב-45% ממצאי 2018 (נתוני 2015) ופליטת תחמוצות חנקן פחתה ב-9% בעקבות שינויים מתודולוגיים במצאי כלי שיט בנמלים. השינויים המתודולוגיים הם עידכון יחס ההמרה בין משקל האונייה להספק המנוע הראשי ובהנחות לגבי הרכב הדלקים שבהם נעשה שימוש במנועי העזר בכלי השיט. בתקופה זו חלה עלייה של 6% בפקידות כלי שיט בנמלי חיפה ואשדוד.

• שריפת פסולת עירונית: כמות פליטת חלקיקים (PM10 וכן PM2.5) וחומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים עלתה ב-28%. זאת, בעקבות עלייה במספר אירועי השריפה המדווחים על-ידי כבאות והצלה לישראל - מהערכה של 10,000 אירועים במצאי 2018 (נתוני 2015) ל-12,762 אירועי שריפת פסולת בשנת 2020.

• שריפת פסולת חקלאית צמחית: עודכן מקדם פליטה לפורמלדהיד שהביא לעלייה של 218% בכמות פליטת חומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים. אין שינוי משמעותי בהערכת כמות הפסולת הנשרפת.

• שריפת עץ בקמינים ופחמים: כמות שריפת עץ בקמינים עלתה ב-19% ממצאי 2018 למצאי 2021. כמות שריפת פחמים עלתה ב-12%. העליות מבוססות על נתוני למ"ס של ייבוא עץ לקמינים ופחמים בשנת 2020.

הזרמות שפכים

עלייה בכמות המלחים בקולחי מט"שים - כמות המלחים בקולחי מט"שים עלתה ב-6% בשנת 2021 ובמצטבר עלתה ב-26% משנת 2016. העלייה מוסברת בחורפים הגשומים שהיו בשנים האחרונות, שהביאו את רשות המים לחזור ולשאוב מי כנרת ולספקם למערכת המים הארצית. למי כנרת ריכוז מלחים גבוה.

הפחתה בכמויות המזהמים בשפכים תעשייתיים המוזרמים למט"שים ב-26% עד 90% משנת 2012. זאת, למרות שכמות המפעלים המדווחים עלתה ב-3%. ההסבר לכך הוא ביצוע פיקוח על-ידי המשרד להגנת הסביבה וכן יישום תוכניות הניטור של תאגידי המים והביוב בהתאם לכללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב), תשע"ד-2014 ותעריפי ביוב בהתאם לאיכות השפכים המוזרמים.

העברת פסולת בניין

הכמות של פסולת הבניין המועברת מתחנות מעבר עולה באופן מתמיד עקב הקמה של תחנות מעבר חדשות ופעולות פיקוח ואכיפה של המשרד להגנת הסביבה. בשנת 2021 נרשמה עלייה של 6% בכמות איסוף פסולת בניין, שהגיעה ל-5 מיליון טונות.