"בחינה מחודשת של הוראות הפתיחה באש"

שר הביטחון, בני גנץ, נאם (יום ה', 15.9) בפתח היום החמישי לכנס השנתי של המכון למדיניות נגד טרור (ICT) באוניברסיטת רייכמן. בפתח השיחה התייחס שר הביטחון למצב הביטחוני בזירות השונות: "אם אני צריך לפשט את המציאות הישראלית כיום, הייתי אומר לכם, שמבחינה ביטחונית כל הזירות פעילות, כולן רגישות, בכולן עלול לקרות משהו מחר בבוקר או היום, והמתח הזה חייב להישמר".

בתשובה לשאלה מהקהל על הוראות הפתיחה באש השיב גנץ: "השיח עם ארה"ב חשוב תמיד. צריכה להיות בחינה של הוראות הפתיחה באש. זה קורה כל הזמן ואין מה לחדש כי הרמטכ״ל ממשש את אחריותו הפיקודית בתוך צה"ל והוא זה שקובע את הוראות פתיחה באש בכל הזירות. המדיניות של ישראל היא מאוד פשוטה, אנחנו עושים הכל כדי לצמצם את פגיעת הבלתי מעורבים ומחויבים להגן על הלוחמים שלנו במידת האפשר. אני חושב שלא צריכה להיות התערבות פוליטית בהוראות הפתיחה באש, ואיפה שיש חריגות אנשים יצטרכו לתת הסברים. כמובן שהדבר הגיע על-רקע מותה של העיתונאית שירין אבו עאקלה. מדינת ישראל חקרה את האירוע בצורה יסודית והביאה את בדיוק מה שקרה שם. היו למעלה מ-300 מקרים של עיתונאים שנהרגו ולא הייתה חקירה בעניין הזה".

באשר לזירה הדרומית אמר גנץ כי: "בדרום נשמר בסה"כ שקט יחסי, פרי המבצעים האחרונים בעזה- "שומר חומות" ו"עלות השחר", ומדיניות ביטחונית נכונה מול עזה הכוללת תגובה קשה על כל הפרה ביטחונית. אנחנו פועלים מול הגא"פ בצורה יזומה, אפקטיבית וממוקדת הנשענת על מודיעין והחמאס נשאר בחוץ כיוון שהוא מורתע ממדינת ישראל ויודע מה היכולות שלה וההפסד הצבאי שלו בכל מערכה איתנו. נוצר לחמאס גם מחיר הפסד כלכלי כתוצאה מפתיחת השוק הישראלי לעובדים פלשתינים שבישראל מרוויחים פי עשרה ממה שמרוויחים באותה עבודה בעזה. אנחנו צריכים להמשיך להיות מוכנים להגן על רצועת עזה, להמשיך בפעילות השבת הבנים הביתה".

שר הביטחון התייחס גם להתפתחויות האחרונות ביהודה ושומרון: "לצערי המציאות ביהודה ושומרון היא מציאות מורכבת. אנחנו רואים בחודשים האחרונים את פעילות הטרור שיוצאת מתוך השטחים, בדגש על צפון השומרון. ישנה פעילות של צה"ל ושב"כ במעצרים ובסיכולים בכל לילה, ולצערי ראינו את האירוע שהתרחש אתמול בו נפל רס"ן בר פלח ז"ל, סגן מפקד סיירת נח"ל בצפון השומרון. אנצל את הזדמנות זו כדי להשתתף בצערה של המשפחה ולהביע הערכה לפעילות צה"ל ולוחמיו. לצערי יש לפעילות הזאת מחירים כבדים לעיתים ואנחנו נמשיך ללמוד ולתחקר כל אירוע ואירוע".

באשר לזירה הצפונית אמר גנץ: "כשאני מסתכל על הצפון אני יכול לאבחן שני אתגרים מרכזיים: הראשון - אנחנו צריכים להמשיך לפעול כנגד התבססות אירנית בסוריה וגורמי טרור אחרים, והשני - המתיחות מול לבנון נוכח האסדה. אני מאמין כי בסופו של דבר יעמדו שתי אסדות בצד המזרחי, אחת בצד הישראלי ואחת בצד הלבנוני, בהנחה שהקידוחים יצליחו. השאלה היא האם תהיה הסלמה באמצע או לא. התוצאה בקצה תהיה זהה - מדינת ישראל מוכנה להגיע להסכם עם לבנון שישרת את שתי המדינות מבחינה כלכלית ואנרגטית. אנחנו מוכנים להסדרה ופועלים באמצעות המתווך האמריקני. בכל מצב נגן על האסדות שלנו ואם נסראללה רוצה לפגוע ולשבש את התהליך הזה, המחיר שיגבה ממנו יהיה גבוה, ואני מקווה בשבילו שהוא לא יעשה את זה. אנחנו מוכנים להתקדם ונחושים להגן על הנכסים שלנו. אנחנו יחד עם המוסד ויתר גורמי הביטחון עוקבים אחרי פעילות טרור פוטנציאלית".

באשר להסכם הגרעין עם אירן הנדון בימים אלה אמר שר הביטחון כי: "ראינו בחודשים האחרונים מאמצים גדולים של האירנים לפגע בישראלים בטורקיה והמאמצים האלה מעת לעת נמשכים. בסוף מה שמעניין את האירנים הוא לשמר את המשטר מבפנים על כן הם צריכים לערער את היציבות מבחוץ, והם עושים זאת באמצעות שלוחות במזרח התיכון שעלולות לתקוף את ישראל. אם יש ביטחון ברמה גבוהה זה מוביל ליציבות ולפריחה בכלכלה וזה נוגד את האינטרסים של אירן. צריך להעמיד פתרונות רציפים, להמשיך את הלחץ ולהגיע להסכם ארוך, ברור וחד. צריך להמשיך לנהל ארכיטקטורה אזורית וקואליציה מודיעינית שמחפה על היעדר פיקוח אפקטיבי וכמובן שימור המוכנות המבצעית והמשך בניין הכוח בנושא הזה. ישראל איננה צד בהסכם שמתהווה או לא מתהווה ואני לא בטוח שההסכם ייחתם בשבועות הקרובים אם בכלל. חשוב להיכנס לחדר סגור ולדון על הדברים. נמשיך את השיח עם האמריקניים ומדינות העולם".

גנץ התייחס גם למצב בזירה הפלשתינית ואמר: "בסופו של יום מדינת ישראל חפצה בחיים כמדינה יהודית, דמוקרטית ובטוחה ולא יכולה לקחת את האחריות על מדינה דו-לאומית שתביא אותנו בסופו של דבר למצב שלא נהיה דמוקרטיים, יהודים או מוגנים. רוב הישראלים לא רוצים לשלוט בפלשתינים וכל הישראלים לא מוכנים לקחת סיכון ביטחוני שתקום ישות טרור בגב ההר השולט על מרכזי הכובד של מדינת ישראל. ביום שהפלשתינים יפנימו שאיש לא הולך מכאן וגם הם צריכים לקבל החלטות אסטרטגיות, אפשר יהיה למצוא את הפתרון. עד אז מה שאני מנסה לעשות זה לייצר מציאות ביטחונית טובה יותר. ישראל תשמור על עליונות ביטחונית וכל אחד יעסוק בעצמו ויטפל בבעיות הפנים שלו. אני לא רוצה הסדר מדיני מחר בבוקר אבל קיים הצורך לשמור על צוהר מדיני-אסטרטגי לצד יציבות חיים בטוחה ופורחת כולל כלכלה יציבה".

גנץ התייחס לשיחותיו עם אבו מאזן ואמר: "אמרתי לאבו מאזן בשיחות שהיו לי איתו שהיה לי חלום שהוא לא יהיה פה ושאני בטוח שהיה לו חלום שאני לא אהיה פה".

שר הביטחון התייחס בדבריו גם למצב הפנים בארץ: "כשאנחנו מסתכלים על המצב בתוך הארץ, אנחנו מבינים שחייבים להגדיל את המשילות ושלטון החוק. מצב הפשיעה בחברה הערבית, פוגע בביטחון הפנים של מדינת ישראל. זוהי לא בעיה רק של באקה-אל גרביה או של אום אל-פחם. אנחנו צריכים להיאבק בעניין הזה ולהבטיח את שילטון החוק ואת ביטחון הפנים של מדינת ישראל. רוב אזרחי ישראל הערבים הם אזרחים טובים, אשר מעניין אותם חינוך, כלכלה וחיים נורמליים. הם רוצים להיות חלק אינטגרלי מהחברה הישראלית וצריך לתת להם את זה".

עוד הוסיף גנץ בדבר השסעים בחברה הישראלית ומערכת הבחירות הנוכחית: "אנחנו הפוליטיקאים אחראים לעניין הזה ונתניהו נושא אשמה. במהלך כהונתו וגם עכשיו הוא לוקח את השסעים בחברה הישראלית ומעמיק אותם לצורך עמדה פוליטית אישית. אני מבין את הרעיון הפוליטי, אך איני מקבל שהוא מסתדר עם הרעיון הציוני והאחריות של המנהיגים זה לשמור על אחדות העם לצד רצונם לשמור על ה"בייס" הפוליטי. כשאני מסתכל על החרדים, מה הם לא רוצים ללמוד לימודי ליבה? יש שם חברה אדירה של בין 10-12% מהחברה הישראלית. צריך לתת להם את הכלים להתפתח ולהפוך את כולם לשוויוניים. זה נורא פשוט, לא צריך לריב, צריך לדבר. מה מחבר אותנו? כשיורים עלינו טילים?"

עוד הוסיף גנץ בנושא ואמר: "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו את מערכת הבחירות הזאת. אני בשום אופן לא דמיינתי חמש מערכות בחירות בפחות מארבע שנים, אבל זאת המציאות שלנו. אנחנו צריכים לחפש דרכים להגביר את היציבות במדינת ישראל וננסה לעשות את זה ככל שאפשר".