מאבק הירושה הקשה בחסידות סאדיגורה עולה מדרגה, כאשר אלמנתו של האדמו"ר המנוח תובעת את בנה הצעיר בטענה שהוא עומד מאחורי התנכלויות קשות נגדה וגניבת רכוש יקר ערך שהיה שייך לאביו.
סאדיגורה היא חסידות קטנה - כמה מאות משפחות בלבד - אך יש לה מעמד משמעותי מכוח היותה אחת השושלות המיוחסות ביותר בעולם החסידות. האדמו"ר הקודם, הרב
ישראל משה פרידמאן, הלך לעולמו באוגוסט 2020. בצוואתו, שנחתמה זמן קצר לפני פטירתו, הוא מינה את בנו הצעיר, הרב יצחק יהושע השל פרידמאן, ליורשו היחיד.
האלמנה, הרבנית שרה פרידמאן, התערבה בצורה יוצאת דןפן בשאלת היורש וביקשה, כי הבן הבכור, הרב מרדכי יוסף שלום פרידמאן, יהיה האדמו"ר בירושלים; הרב יצחק יהושע השל יהיה האדמו"ר בבני ברק; ובן נוסף, הרב אהרון דב בער פרידמאן, יהיה האדמו"ר בלונדון. יצוין, כי מן התביעה עולה שהן האדמו"ר והן הרבנית לא היו אזרחי ישראל: האדמו"ר הזדהה בדרכון אמריקני, והרבנית - בדרכון בריטי.
הרבנית הגישה (22.9.22) לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה בסך 7 מיליון שקל נגד בנה הצעיר, 22 מאנשיו ועמותת כנסת מרדכי סדיגורא, ובמרכזה הטענה לפיה ר' יצחק יהושע מסרב לממש את ההסכם אליו הגיעו בני המשפחה בעקבות התערבותה. לדבריה, חלוקה זו היא המשקפת את רצונו של בעלה, ולא הצוואה שנכתבה כאשר היה על ערש דווי, מטופל בתרופות חזקות ונתון להשפעות זרות. אלא שר' יצחק יהושע ואנשיו דורשים שהוא יהיה האדמו"ר היחיד ולשם כך מתנכלים לרבנית בצורה קשה במיוחד.
על-פי התביעה, הבן הצעיר ואנשיו פעלו כדי למנוע ממנה להמשיך ולהתגורר בדירה המשותפת לה ולבעלה (מעל בית הכנסת של החסידות בבני ברק) ו"עשו הכל כדי להפוך את חייה לבלתי אפשריים, על-ידי מסכת בלתי נתפסת של התנכלויות, איומים ומעשים עברייניים". הרבנית טוענת, כי הבן הצעיר הוא הרוח החיה במעשים אלו וביכולתו להפסיק אותם בהינף יד - אם כי למעשה הם המניעים אותו וגורמים לו להעניק את אישורו לפעולותיהם.
פריצה ל"חדר האוצרות"
בתביעה נטען, כי ההתנכלויות כוללות החלפה של מנעולי הדירה, פריצה לדירה וזריעת הרס בה, בניית קירות בטון בדירה שחסמו את גישתה אליה, שבירת מצלמות האבטחה, ניתוקי חשמל ואלימות פיזית ומילולית כלפי תומכי הרבנית ואורחיה. עוד נאמר כי הנתבעים פרצו ל"חדר האוצרות" - חדר בדירה בו הוחזקו חפצי קודש שעברו בשושלת במשך מאות שנים ושערכם מיליוני דולרים, ורוקנו אותו מאלפי ספרי קודש עתיקים, תשמישי קדושה בעלי חשיבות רוחנית רבה, כלי כסף ומחשבים. על-פי הנטען, בהמשך בוצעו פריצות נוספות לדירה.
הרבנית אומרת שנאלצה לשכור מאבטחים בשל החשש לחייה ובסופו של דבר עזבה את הדירה, כאשר המשטרה אינה נותנת מענה לתלונותיה. לדבריה, המשטרה אומנם נטלה טביעות אצבע מחדר האוצרות לאחר הפריצה אליו, אך לאחר מכן הכחישה שעשתה זאת ולמעשה לא ביצעה פעולות חקירה כלשהן - למרות שהיה ידוע לה שר' יצחק יהושע שותף לגניבה. בתביעה נאמר כי ר' יצחק יהושע ומקורביו, ובעיקר אהרון טירהויז, מתפארים בקשריהם עם מפקדי תחנת בני ברק ואומרים שהם נהנים מהגנתם. רק לאחר הגשת התלונה למשטרה וביצוע פעולות נוספות, הוחזר חלק מן הרכוש הגנוב, תוך שלחלק ממנו נגרם נזק בלתי הפיך.
לדברי הרבנית, היא מגישה את התביעה רק משום שהמשטרה אינה מוכנה להגן עליה, ורבנים אליהם פנתה סירבו להתערב בשל חששם מפני הנתבעים. היא מעריכה את שווי הרכוש הגנוב שלא הוחזר ב-3 מיליון שקל, את הנזק לרכוש הגנוב שהוחזר ב-5 מיליון שקל ונזקי רכוש ונפש נוספים ב-3.5 מיליון שקל. כאמור, לצורכי אגרה התביעה היא 7 מיליון שקל. התביעה הוגשה באמצעות עוה"ד רון דרור ואופיר מנצ'ל, וטרם הוגשו כתבי הגנה.
