הסתלקות מעיזבון מהווה "הענקה" לעניין הליכי פשיטת רגל, כך שהיא תבוטל אם נעשתה פחות משנתיים לפני ההכרזה על פשיטת רגל. כך קובעת לראשונה (25.10.22) שופטת בית המשפט העליון,
יעל וילנר.
פקודת פשיטת הרגל קובעת: "העניק אדם נכסים ונעשה פושט רגל לפני שעברו שנתיים מיום ההענקה, ההענקה בטלה כלפי הנאמן. העניק אדם נכסים ונעשה פושט רגל אחרי שעברו שנתיים ולפני שעברו עשר שנים מיום ההענקה, ההענקה בטלה כלפי הנאמן, אם לא הוכיחו התובעים מכוח ההענקה, כי בזמן שנעשתה ההענקה היה המעניק כשר-פרעון של כל חובותיו בלי להיזקק לנכס הכלול בהענקה וכי משנעשתה ההענקה עברה זכות המעניק באותו נכס לנאמן על ההענקה".
מטרתו של סעיף זה היא להגדיל את היקף הנכסים העומדים לצורך פרעון חובותיו של פושט הרגל. ההיגיון שמאחוריו הוא, שמצבו הכלכלי הורע עוד לפני פשיטת הרגל. במצב זה, כדברי השופטת דאז
אילה פרוקצ'יה, "עליו להיות בראש ובראשונה הוגן כלפי נושיו בטרם יהא נדיב כלפי קרוביו, ועליו לדאוג לשלם את חובותיו בטרם יתן מתנות לאחרים". לכן, הענקות כאלו מבוטלות, הנכס שהוענק נלקח מידי המקבל ומועבר לנאמן המופקד על פרעון החובות.
וילנר מזכירה, כי בפסיקה כבר נקבע שגם ויתור על קבלת נכס מהווה "נכס" לעניין זה. לכן, גם ויתור על זכות בעיזבון מהווה נכס, שכן זכות זו הייתה שייכת ליורש בעת הוויתור. חוק הירושה אומנם קובע, כי מי שמסתלק מן העיזבון נחשב כמי שלא היה יורש מלכתחילה. אולם, מדגישה וילנר, מדובר על הסתלקות כדין - ואילו הסתלקות ערב פשיטת רגל אינה כזאת. מסקנה אחרת תאפשר לעקוף באמצעים שונים את פקודת פשיטת הרגל.
וילנר דחתה את ערעורם של רודי עמר וכפיר עמר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט
עמית כהן), אשר ביטל את הסתלקותם מעזבונו של אביהם שלום עמר לטובת אמם, טרזי עמר. בית המשפט נתן בדצמבר 2016 צו לכינוס נכסיהם של השניים - שישה חודשים לאחר פטירת האב וההסתלקות. המחוזי קיבל את בקשת הנאמנת, עו"ד אורטל טימסית-אסולין, וביטל את ההסתלקות. המשנה לנשיאה
עוזי פוגלמן והשופט
נעם סולברג הסכימו עם וילנר. את בני משפחת עמר ייצגו עוה"ד לירום סנדה, חנן עזרן, דוד קנטור ויניב מזוז; את הכנ"ר ייצגה עו"ד שרית ליפשיץ-גריידי; ואת
בנק הפועלים - עוה"ד אמיר פלמר ואביתר קרמר.
