ח"כ
שמחה רוטמן מתייחס (יום ג', 29.11.22) למו"מ הקואליציוני שנידון בימים אלה ואומר כי "המאמצים של הציונות הדתית במסגרת המו"מ הקואליציוני כוללים נושאים רבים. הדבר החשוב ביותר כמובן, זה מה שמכונה פסקת ההתגברות. צריך לומר, ביטול חוקים הינו דבר הקיים במדינות חסרות תרבות דמוקרטית. בית המשפט לא יכול לבטל חוקים. צריך ואפשר לדבר על המישור הטכני בנושא פסקת ההתגברות, אך מדובר בהצעה שעברה בקריאה טרומית בכנסת הקודמת, הצביעו בעדה נציגים מהקואליציה הקודמת והיא נתקעה בגלל הקמת הממשלה".
את הדברים אמר רוטמן במסגרת חבר-הדיון "האם אנחנו לקראת מהפכה חוקתית?" שנערך בכינוס כ"ט בנובמבר של המכון לחרות ולאחריות באוניברסיטת רייכמן.
רוטמן התייחס לשינוי אופן בחירת שופטים, פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה והקמת נציבות ביקורת על הפרקליטות: "הנושא השני שנקדם הוא שינוי אופן בחירת השופטים. כמעט בכל המדינות הנאורות, השופטים נבחרים על-ידי נבחרי הציבור ולא על-ידי עצמם. הנושא השלישי שנרצה לקדם הינו פיצול תפקיד היועץ המשפט לממשלה לשלושה בעלי תפקידים נפרדים - יועץ, מייצג ותובע וזאת בגלל הפונקציות השונות והכוח שהן מייצרות לאדם אחד; והתיקון החשוב ביותר בעיני הוא הקמת נציבות הביקורת על הפרקליטות, גוף ביקורת חזק עם שיניים ויכולת עבודה.
נכון להיום, כל החוטים מוחזקים בידיים של היועמ"ש. הוא צריך לדון ולהכריע בכפופים לו ולפעמים בנוגע לאנשיו הקרובים אליו ביותר. כאשר אחריות זו נמצאת בגוף אחד עצמאי, מי שנפגע מעבודה של תובע ופרקליט, תביעה משטרית, יהיה לו סעד ומענה".
לדבריו הגיבה ד"ר
גייל טלשיר מהמחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים ואמרה: "ראש הממשלה המיועד מניח חרב על צווארה של הדמוקרטיה הישראלית, שתלויה כביכול על עניין טכני מאוד - האם אנחנו מדברים על פסקת התגברות של 61 ח"כים או האם אנחנו מדברים על פסקת התגברות ברוב רגיל. כמו שח"כ רוטמן כאן אומר או שאנחנו מדברים על החזרת פסקת ההתגברות ברוב גדול מאוד של הכנסת. כאשר אנחנו בוחרים ממשלה אנחנו בוחרים בה כדי להוביל מדיניות. דמוקרטיה היא שלטון האזרחים, למען האזרחים.
"כאשר אנחנו, הציבור במדינה בוחר ממשלה, אנחנו בוחרים בה כדי לקבוע מדיניות, וכרגע יש רוב לממשלה הנכנסת, אך כאשר אנחנו במדינה דמוקרטית נותנים את המנדט הזה לממשלה, אנחנו יודעים שאנחנו מוגנים כי ישנה חוקה שמגנה על זכויות האזרח, וקיימים איזונים ובלמים ומוסדות שאמורים לשמור עלינו כפרטים, כמיעוטים כיחידים וכקבוצות גם כשהממשלה עובדת על-מנת לממש את המדיניות שלה. כיצד עושים את זה? ע"י הפרדת רשויות פונקציונאלית ועל-ידי איזונים ובלמים. מה קורה בשיטה הישראלית הדמוקרטית? אין הפרדת רשויות. לא בגלל הביקורת המשפטית, אלא בגלל שהממשלה היא חלק מהכנסת כלומר יש לה רוב אוטומטי בכנסת ואין דרך להפריד את הממשלה מהכנסת כי זו ההגדרה של הממשלה.
"כיצד עושים ביקורת על הממשלה? על הכוח הבלתי מוגבל הזה? עושים ביקורת שיפוטית שכזכור בכלל לא עברה בחוק. חלק מכתב הזכויות בחוקי היסוד הישראלים שהיו אמורים לכלול את חוק יסוד
כבוד האדם ו
חופש העיסוק וחוק יסוד החקיקה שלא עבר כי נפלה הממשלה, והממשלה שהחליפה אותה לא הסכימה להעביר את חוק יסוד החקיקה מה שאומר שאין עליונות של חוקי היסוד על חוקים רגילים וזה אומר שאין יכולת מוסדרת בחוק לביקורת השיפוטית. לכן בג"ץ, עם חקיקת חוקי יסוד כבוד האדם וחירותו ואמר זהו כי המרכיב הדומיננטי בכל חוקה דמוקרטית כי אי-אפשר בלי הגנה על זכויות אזרח, ולכן במשורה 22 חוקים מאז שלבג"ץ יש יכולת של פסילת חוקים בעצם הוחזרו לדיון חוזר בכנסת. מה הולך לקרות במהלך השבועיים הקרובים? הולכים להציע לנו פסקת התגברות שנשמעת לכאורה נפלא, 61 ח"כים זה הרי רוב. כלומר אם הממשלה תחוקק חוקים בלתי דמוקרטיים לא יהיה שום גוף במדינה שיגיד לה שהחוק עובר על זכויות האזרח. אם אתם רוצים באמת לתת את המקום לכנסת, תקבעו רוב בכנסת שהוא רוב של כלל הייצוג של כולנו. המבחן של נייר הלקמוס של מצב הדמוקרטיה בישראל, הוא האם פסקת ההתגברות תעלה ברוב של 61 ח"כים ששווה לכוחה של ממשלה ואפילו נמוך ממנה, או שתיתן לכנסת את היכולת הזאת. ולכן אני שואלת אותך ח"כ רוטמן, האם אתה בעד עריצות הרוב היהודי? האם אתה לא חושב שאמורות להיות הגבלות על כוחה הבלתי מוגבל של הממשלה?".
בתשובה לשאלה האם יש מנגנון מרסן על הממשלה, ענה ח"כ רוטמן: "מנגנון האיזון על הממשלה הוא הכנסת. הציבור הוא מנגנון הבקרה הדמוקרטי, תוך ביצוע בחירות ותוך צורך להקים קואליציה. אין יכולת לממשלה לפעול בכוחות עצמה בלי להעביר חקיקה בכנסת. אני בטוח שכל מי שהיה בממשלה בשנה וחצי האחרונות ישמח לשמוע שהטענה הרווחת פה בפאנל שבשנייה שהקמת ממשלה יש לך יכולת בלתי מוגבלת והכנסת לא מעכבת אותך".
ד"ר גייל טלשיר הגיבה לח"כ רוטמן ואמרה: "מה שאנחנו רואים מולנו זה מהלך שבשבועיים האחרונים מדובר רבות והוא תיקון מערכת המשפט. ח"כ רוטמן טוען בעצם שרק למי שנבחר יש לגיטימציה בדמוקרטיה. אני רוצה לשאול אתכם האם הייתם רוצים שהרופא שלכם יבחר ע"י הציבור או המהנדס שלכם? הממשלה מורכבת ע"י משרדי הממשלה ששם יושבים אנשי מקצוע. אומנם אחד הסעיפים המרכזיים של הממשלה הנכנסת הם לעשות פוליטיזציה של כל הדרג הבכיר של משרדי הממשלה. להגיד היועץ המשפטי, הוא האיש של השר ותפקידו להגן עליו ולא על שילטון החוק וכך גם הדרג הבכיר של משרדי הממשלה והעיתונאים. אתם כבר רואים את הדיבור על תאגיד השידור הציבורי, גוף חלש שבקושי מצליח לעשות תחקירים עיתונאים שעומד היום במוקד הדיון, שלא נדבר על גל"צ. מנגנוני הביקורת הם אלה שיוחלשו. הרפורמות שיבוצעו דרך הכנסת ודרך הממשלה יעשו כאן שינוי משטרי".
