רשות המיסים צפויה לשלם לחברת המחשוב מלם-תים מיליארד שקל תמורת מערכת "שער עולמי" לניהול סחר החוץ - פי שלושה מהמחיר המקורי; 62% מסכום זה הם בהתקשרויות ללא מכרז. בשלב זה אמור הפרויקט להימשך 15 שנה - פי חמישה מהתכנון המקורי. כך מגלה (6.12.22)
מבקר המדינה,
מתניהו אנגלמן.
"שער עולמי" הוא פרויקט להקמת מערכת מחשוב חדשה במינהל המכס לניהול סחר החוץ של מדינת ישראל, לרבות מעבר מהיר של סחורות אל המדינה וממנה. הפרויקט מבוצע במיקור חוץ על מלם-תים. הוא החל ב-2008 ובמשך השנים חלו בו עיכובים רבים. במועד סיום הביקורת עלו לאוויר שלושת השלבים הראשונים, העוסקים בייבוא; השלב הרביעי והאחרון, המטפל בייצוא, מתוכנן להסתיים בשנה הבאה.
על-פי ההסכם המקורי עם מלם-תים מ-2008, הפרויקט תוכנן להסתיים כעבור שלוש שנים. בין הסיבות לעיכובים: חוסר מוכנות של המערכת בהיבטי תכולה; תקלות במערכת; בקשות מרובות לשינויים; עיצומים ברשות המיסים; ומידת שיתוף הפעולה של קהילת סחר החוץ. בשל העיכובים זינקו עלויות הפיתוח ב-67% והגיעו ל-234 מיליון שקל. העיכובים גם גרמו לדחייה במימוש התועלות שעמדו בבסיס הפרויקט: הקטנת עלויות הסחר ומעבר מהיר של סחורות אל המדינה וממנה, הגברת האכיפה ושיפור השירות לאזרח.
נוסף על הגידול בעלות הפיתוח של המערכת, העיכובים בפרויקט חייבו הארכות חוזרות של ההתקשרות לתחזוקת המערכת הישנה. עקב כך, סכום ההתקשרות הכולל עם מלם-תים בקשר לפרויקט זינק מ-384 מיליון שקל (הסכום בהסכם המקורי) לכמיליארד שקל. 62% מסכום ההתקשרות מחצית מתקופת ההתקשרות עם מלם-תים אושרו במסלול של פטור ממכרז (התקשרות המשך) - מסלול שאינו מסלול המועדף על-פי תקנות חובת המכרזים. בשל העדר תחרות במכרז המקורי בשנת 2004 והעיכובים בפרויקט, ההתקשרות בין רשות המיסים לבין מלם-תים (שגם מתחזקת את המערכת הישנה) תימשך 48 שנים: מ-1991 עד 2039.
בדוח בשנת 2016 ציין מבקר המדינה דאז,
יוסף שפירא, כי מלם-תים אחראית הן לתחזוקת המערכת הישנה והן לפיתוח המערכת החדשה ותחזוקתה, ובכך נוצר מצב של "יחסי ספק-לקוח שבויים" ו"ספק בעל אישיות כפולה". סוגיה זו המשיכה להתקיים בפרויקט וצפויה להמשיך להתקיים עד לסיומו, כאשר תופסק הפעלת המערכת הישנה, אומר כעת אנגלמן.
אף שתקופת ההתקשרות בין הצדדים על-פי הסכם ההרחבה הסתיימה בינואר 2020, במאי 2022 טרם חתמו הצדדים על הסכם הארכה. מכאן שבמשך יותר משנתיים המשיכה רשות המיסים לרכוש שירותים ממלם-תים, בהיקף של 74 מיליון שקל, ללא הסכם התקשרות חתום בתוקף. ועדת ההיגוי של הפרויקט אמורה להתכנס פעם ברבעון; בשנת 2020 היא התכנסה פעם אחת בלבד, ובשנים 2019 ו-2021 פעמיים בלבד, למרות העיכובים הניכרים בפרויקט והזינוק במחירו.
עוד מגלה הדוח, כי הפרויקט נוהל במשך יותר מעשור בלא שהושלם המענה הדרוש לצורכי אבטחת המידע, בדגש על עידכון הדרישות שהוגדרו בעבר. בזמן הרב שחלף (14 שנים) ממועד האפיון של דרישות אבטחת המידע במכרז מ-2004 ועד למועד היישום של המערכת ב-2018, נוצרו פערים בתחום אבטחת המידע במערכת. בעקבות הפקת לקחים מאירועי אבטחת מידע שהתרחשו בישראל ב-2019 והשפעתם האפשרית על המכס, נבנתה תוכנית עבודה רב-שנתית ורשות המיסים פועלת להשלמת יישומה.
אנגלמן מדגיש, כי מלם-תים היא גורם מרכזי במערכת "שער עולמי" ותפעולה, ולכן פגיעת סייבר בה עלולה לגרום נזק למערכת. למרות זאת, המכס אינו יודע האם מלם-תים סיימה את הבדיקה המתוכננת של הננת הסייבר במערכת יוב"ל (מערכת לניהול סיכוני סייבר ואבטחת מידע שפיתח מערך הסייבר).
