היועצת המשפטית ל
ממשלה, גלי מיארה, סבורה, כי מינויו של
אריה דרעי לשר הפנים ושר הבריאות חורג ממתחם הסבירות ועל בג"ץ לפסול אותו. מיארה הגישה (4.1.23) לבית המשפט העליון את עמדתה לקראת הדיון מחר בשלוש עתירות נגד חוק דרעי ונגד מינויו לשר.
מיארה חוזרת על הכלל שקבע בג"ץ בנוגע למינוי שרים: "כשירות לחוד ושיקול דעת לחוד". לשיטתה, "על ראש הממשלה להפעיל שיקול דעת ביחס להתאמת השר לכהונתו, ולהעניק משקל נכבד לכלל השיקולים הצריכים לעניין, וזאת על-פי אמות המידה שנקבעו בפסיקת בית המשפט העליון. יישום מבחני העזר בפסיקה מוביל למסקנה ברורה וחד-משמעית כי מינוי השר דרעי חורג ממתחם שיקול הדעת הרחב, הנתון לראש הממשלה בעניין זה".
מיארה מזכירה, כי בשנים 2015 ו-2016 נמנע בג"ץ מלפסול את מינויו של דרעי לשר וקבע שהמינוי מצוי על גבול מתחם הסבירות. כעת, לאחר הרשעתו אשתקד (ולדעת מיארה מדובר בעבירות שיש עימן קלון), המינוי הפך לבלתי סביר. מיארה אומרת:
"למרבה הצער, מהתנהלותו של השר דרעי לאורך השנים, בעודו משמש בתפקידים ציבוריים בכירים, נשקפת תמונה חוזרת של אי-ציות לחוקי המדינה ולאיסורים פליליים, קרי דפוס חוזר ונשנה של פגיעה בשלטון החוק. עבירותיו הישנות של השר דרעי הן עבירות חמורות מאוד מתחום טוהר המידות והשחיתות השלטונית. העבירות אומנם נמחקו מהמרשם הפלילי, אך עדיין יש להן משקל לעניין סבירות מינויו לכהונה ציבורית. לכך נוספו, כאמור, לפני פחות משנה עבירות מס (לגביהן אף טרם הסתיימה תקופת המאסר המותנה שהוטלה על השר דרעי). מינויו כעת של השר דרעי לתפקיד הרם של שר בממשלה, פחות משנה לאחר שהורשע ואף נגזר עליו עונש מאסר על תנאי, יביא לפגיעה חמורה באמון הציבור בטוהר המידות של
נבחרי הציבור".
מיארה מדגישה, כי הביאה בחשבון את העובדה שדרעי עומד בראש
ש"ס שזכתה ב-11 מנדטים, הוא בעל ניסיון עשיר והכנסת הביעה אמון בממשלה בה הוא חבר. אולם, החלטתו של ראש הממשלה,
בנימין נתניהו, למנותו לשר "אינה נותנת משקל לחומרה שבה יש לראות מצב שבו חבר כנסת עובר פעם נוספת עבירות שיש עימן בנסיבות העניין קלון, תוך פגיעה חוזרת ונשנית בעקרון שלטון החוק. החלטת ראש הממשלה למנות את דרעי לשר, נותנת את הבכורה לשיקולים פוליטיים ולשיקול הדעת הרחב המסור לו ולכנסת, ואינה מבטאת את משקלם הכבד מאוד של השיקולים הנוגעים לשלטון החוק ולטוהר המידות של האוחזים בהגה השלטון. לפיכך היא חורגת באופן קיצוני ממתחם הסבירות ואנו סבורים כי אין לקבלה".
שימוש לרעה בסמכות המכוננת?
חוק דרעי הוא תיקון לחוק יסוד הממשלה, ולפיו רק מי שנדון למאסר בפועל יזדקק לקביעת יו"ר ועדת הבחירות המרכזית ולפיה אין במעשיו קלון, כדי שיוכל להתמנות לשר. החוק כיום מדבר על "מאסר" ולא מבהיר האם הכוונה רק למאסר בפועל או גם למאסר על תנאי. דרעי נדון אשתקד למאסר על תנאי לאחר שהודה והורשע בעבירות מס. התיקון אושר בידי הכנסת בשבוע שעבר.
על תיקון זה אומרת מיארה: "בבסיס התיקון לחוק היסוד עומדים קשיים משמעותיים, עליהם עמדו גם נציגי מערך הייעוץ המשפטי לממשלה בדיונים בכנסת. בפרט, קשיים טמונים בהורדת רף טוהר
המידות ביחס לכשירות שרים, בהיבט הפרסונלי של תיקון החקיקה ובתחולתו המיידית והפרוספקטיבית [אחורה - גם על דרעי]. ראוי להדגיש, אם כך, כי מדובר בתיקון חוקתי-משטרי חריג, והמעורר
קשיים רבים, שאין להקל בהם ראש".
עם זאת, מיארה "מצביעה על כך שהתערבות שיפוטית ביחס לחוקי יסוד היא חריגה ביותר, ומחייבת עמידה באמות מידה מחמירות. הדוקטרינה המשפטית הרלוונטית והמרכזית בהקשר שלפנינו היא דוקטרינת השימוש לרעה בסמכות המכוננת. יישום דוקטרינה זו מחייב משנה זהירות, על-רקע הקשיים העיוניים שבבסיסה, והעובדה שעל הפרק עומדת ביקורת שיפוטית ביחס לתיקון חוק יסוד... יישום הדוקטרינה אינו מבסס עילה להתערבות שיפוטית בתיקון חוק היסוד, עליו נסובות העתירות. למצער, לא באופן שדוקטרינה זו פותחה בפסיקה עד כה". עמדתה של מיארה הוגשה באמצעות עוה"ד ענר הלמן, נטע אורן,
מוריה פרימן ומתן שטיינבוך.