בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
לוין. "להבטיח את ריבונות העם" [צילום: פלאש 90]
|
|
|
לוין מפרסם את הצעות החוק לרפורמה
|
במרכזן: פסקת התגברות ברוב של 61 ח"כים; איסור מוחלט על התערבות של בג"ת בחוקי יסוד; רוב מיוחס של שופטים לביטול חוק; רוב לקואליציה ונציגיה בוועדה לבחירת שופטים
|
פסקת התגברות ברוב של 61 חברי כנסת; איסור מוחלט על התערבות של בית המשפט העליון בחוקי יסוד; דרישה לרוב מיוחס של שופטים לביטול חוק; רוב לקואליציה ונציגיה בוועדה לבחירת שופטים. אלו הם עיקרי הצעות החוק שמפרסם (11.1.23) שר המשפטים, יריב לוין. לוין אומר שלהצעותיו יש שלוש מטרות: "האחת, לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים להרכב אשר ישקף באופן ייצוגי יותר את העמדות הרווחות בציבור, את הגיוון הערכי והחברתי בישראל ואת ציפיות הציבור ממערכת המשפט, וכן להבטיח שקיפות בהליך מינוי השופטים. "המטרה השנייה היא להסדיר לראשונה בחוק יסוד ביקורת שיפוטית על חקיקה ראשית של הכנסת, להגדיר את גבולותיה, לקבוע פסקת התגברות מדורגת, ולהבטיח את ריבונות העם ואת כפיפות הרשות השופטת לשלטון החוק באמצעות הבהרת עליונות חוקי היסוד. המטרה השלישית היא לבטל את עילת חוסר הסבירות במשפט המינהלי הישראלי כפי שהתעצבה בעשורים האחרונים, ולהחזיר את הביקורת השיפוטית המינהלית לעילות המבוססות על אמות מידה ברורות ומוסכמות והמקובלות בעולם". עיקרי ההצעות: - הוועדה לבחירת שופטים תמנה 11 חברים (במקום תשעה כיום): שר המשפטים שיעמוד בראשה, שני שרים שתבחר הממשלה, יושבי ראש ועדות החוקה והכנסת [שהם תמיד נציגי הקואליציה], יו"ר הוועדה לביקורת המדינה [שהוא תמיד נציג האופוזיציה], נשיא בית המשפט העליון ושני שופטי עליון נוספים, ושני נציגי ציבור שיבחר שר המשפטים שאחד מהם יהיה עורך דין (במקום שני נציגי לשכת עורכי הדין). ביהמ"ש העליון לא יוכל להתערב בבחירת חברי הוועדה ובעבודתה.
- שופטי בית המשפט העליון ייבחרו ברוב רגיל בוועדה (שישה מתוך 11 חבריה, במקום שבעה מתוך תשעה כיום). מי שייבחר יעבור שימוע פומבי בוועדת החוקה ולאחר מכן יהיה על הוועדה לאשרר את בחירתו.
- נשיא בית המשפט העליון וסגנו יתמנו לשש שנים כמו יתר שופטי העליון. ניתן יהיה למנותם גם אם אינם שופטים בעליון. לא תהיה מגבלת גיל לכהונתם, ואם יסיימו אותה לפני גיל 70 - יכהנו כשופטים רגילים בעליון.
- בית המשפט העליון לא יהיה רשאי לדון בעתירות נגד חוקי יסוד, ואם ידון - לא יהיה תוקף לפסיקתו.
- בית המשפט העליון יוכל לבטל חוק רק בהרכב של כל חבריו וברוב של 12 מבין 15 השופטים. הוא יוכל לעשות זאת רק אם מצא ש"החוק סותר סתירה מהותית הוראה מפורשת בחוק יסוד". פסק הדין חייב להינתן בתוך 30 יום מהגשת העתירה.
- בית המשפט העליון יוכל להוציא צו ביניים המקפיא חוק, רק אם יש סיכוי של ממש שיימצא שיש לבטל אותו, רק אם בלא צו ביניים "תיגרם פגיעה חמורה ובלתי הפיכה לעיקרון המעוגן בחוק יסוד", רק ברוב של 12 שופטים ורק למשך חודש.
- ביטול חוק לא יהווה תקדים לפסקי דין עתידיים בנוגע לחוקים אחרים.
- בית המשפט לא יוכל להורות לכנסת לחוקק או לא לחוקק חוק כלשהו, לא יוכל להורות על עיכוב בהכנת חוק בידי הכנסת או הממשלה ולא יוכל למנוע את כניסתו לתוקף.
- הכנסת תוכל לשוב ולחוקק חוק שאותו ביטל בית המשפט העליון, ברוב של 61 מחבריה. רק ביטול של חוק פה אחד בידי כל 15 שופטי העליון יהיה חסין מביטול. החקיקה מחדש תהיה למשך ארבע שנים או שנה לאחר כינונה של כנסת חדשה, לפי המאוחר. אם הכנסת הבאה תשוב ותחוקק את אותו חוק, לא יוכל בית המשפט לבטלו אי-פעם.
- שום בית משפט לא יוכל לפסול בצורה כלשהי החלטתה של הממשלה, שר, רשות ממשלתית או מי שפועל מטעמם על בסיס עילה של סבירות. מדובר גם על החלטות העוסקות במינויו של אדם.
|
תאריך:
|
11/01/2023
|
|
|
עודכן:
|
11/01/2023
|
|
איתמר לוין
|
+רוטמן: חוו"ד משפטית לא תחייב את השרים
|
08:44 12/01/23 | איתמר לוין | לרשימה המלאה |
מציע לקבוע בחוק יסוד הממשלה שהשרים יהיו רשאים לדחות את חוות הדעת של היועצים המשפטיים במשרדיהם ולקבל ייצוג פרטי
|
|
|
|
רוטמן. שינוי בחוק היסוד [צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת]
|
|
|
|
+התזכירים של לוין: מפת דרכים לרודנות
|
20:19 11/01/23 | איתמר לוין | לרשימה המלאה |
הממשלה תוכל לעשות כל דבר, דרך חוקי יסוד או בחקיקה רגילה - ובית המשפט לא יוכל להתערב. איש לא יגן על זכויות היסוד שלנו מפני עריצות הרוב
|
|
|
|
נתניהו וחיות. קרב חזיתי? [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
|
|
|
|
לוין מפרסם את הצעות החוק לרפורמה
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
הירונימוס
|
11/01/23 19:34
|
|
שר המשפטים יריב לוין ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' משתתפים (יום ד', 11.1.23) בדיון בוועדת החוקה בנושא "הסדרת מערכת היחסים בין הכנסת והממשלה לבין מערכת המשפט".
|
|
|
תראו מה הספיקה הממשלה הנוכחית לעולל לדמוקרטיה שלנו בתוך עשרה ימים. כן, עשרה ימים. זה הכל. מי חשב שזה יהיה כל כך מהיר, כל כך בוטה, כל כך גס, כל כך הרסני. ריצת אמוק חסרת מעצורים לעבר היעד: ריסוק הדמוקרטיה הישראלית והכשרת הקרקע למשטר סמכותני. בדיוק כמו בהונגריה, בדיוק כמו בפולין, בדיוק כמו בהודו, בדיוק כמו בטורקיה.
|
|
|
נשיא המדינה, יצחק הרצוג, מגיב לראשונה על המתיחות הפוליטית הגואה בין תומכי הקואליציה לתומכי האופוזיציה והצהיר כי לא יתן לפגוע בערכי מגילת העצמאות.
|
|
|
סגן הרמטכ"ל, וסגן השר לשעבר, יאיר גולן קרא (יום ג', 10.1.23) למרי אזרחי "רחב היקף". בחשבון הטוויטר שלו כתב גולן: " כנגד ממשלת הזדון והרשע יש רק דרך אחת. הרס מערכת המשפט, מינויים פוליטיים ללא הגבלה, הרשאה לחרדים לעשות ככל העולה על רוחם בכספי המיסים שלנו...למה שנסכים, למה שנקבל את זה על הראש שלנו, על הכיס שלנו, על החיים שלנו? לעולם לא נסכים".
|
|
|
השר לביטחון לאומי איתמר בן-גביר אומר בפתח ישיבת הסיעה שהנחה לבצע מעצרים בהפגנות השמאל אם יחסמו כבישים: ״אמרתי לסגל הפיקוד של המשטרה, אני בעד הפגנות, אבל מי שחוסם כביש ומי שמתפרע, צריך להעצר ודין הפגנה בתל אביב כדין הפגנה בירושלים, דין הפגנה של השמאל כדין הפגנה של הימין״.
|
|
|
|