יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, ופרופ' תמר הרמן, מנהלת מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון, הגישו (יום א', 15.1.23) את מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2022 לנשיא המדינה,
יצחק הרצוג. פרויקט מדד הדמוקרטיה, הנערך זו השנה ה-20 ברציפות, משרטט תמונת מצב מורכבת בנוגע להערכת הציבור את חוסן הדמוקרטיה הישראלית, מידת האמון במוסדות המדינה והערכת הציבור את תפקוד השירות הציבורי. הדוח נותן סיכום מקיף על החברה הישראלית, ומציג מגמות ושינויים שחלו בתפיסות הפוליטיות בשני העשורים האחרונים.
מהדוח עולה כי כי בעשור האחרון ניכרת ירידה משמעותית בשיעור האופטימיים לגבי עתיד המדינה (מ-76% ל-49%), ועם זאת הרוב הגדול מעוניינים להישאר לחיות בארץ (69%). עם זאת, רוב גדול ויציב של יהודים וערבים, בהבדלים קטנים בלבד בין קבוצות המשנה, מעוניינים להישאר בארץ.
במקביל, ניכרת ירידה באמון הציבור במוסדות המדינה, והיא בולטת במיוחד בעשור האחרון (61% בשנת 2012, לעומת 33% ב-2022). עבור ארבעה מוסדות מדידת אוקטובר 2022 היא הנמוכה ביותר אי-פעם: בית המשפט העליון (42%), התקשורת (23%), הכנסת (18%) והמפלגות (9%). ממוצע האמון לכלל המוסדות לשנים 2022-2033 היה בציבור היהודי 49.7% ובציבור הערבי 36.3%.
תמיכה במנהיג חזק
משנת 2014 ועד 2022 חלה עלייה גדולה בשיעור המסכימים כי "כדי לטפל בבעיות המיוחדות של מדינת ישראל יש צורך במנהיג חזק שלא יתחשב בכנסת, בתקשורת ובדעת הקהל" (מ-41% ל-61%). בנושא זה יש דמיון רב בין היהודים לערבים. פילוח לפי מחנה פוליטי (יהודים) מעלה כי בשמאל תומכים בכך כיום 38%, במרכז - 54% ובימין - 68%).
לתת לביהמ"ש את הסכמות לבטל חוקים
לאורך יותר מעשור רוב ממוצע של 55.6% תומכים בכך שלבית המשפט העליון תהיה סמכות לבטל חוקים שחוקקה הכנסת אם נמצא שהם נוגדים את עקרונות הדמוקרטיה. בקרב הערבים התמיכה בכך גבוהה בהרבה מאשר בקרב היהודים (87% לעומת 51%). פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) העלה רוב של תומכים בשמאל ובמרכז (89% ו-70%) לעומת מיעוט בימין (37.5%).
המשטר בישראל דמוקרטי גם לאזרחים הערבים
בדומה לשתי המדידות הקודמות (2018 ו-2020), גם במדידת 2022 רוב גדול בציבור היהודי (69%) חושבים שהמשטר בישראל הוא דמוקרטי גם לאזרחים הערבים. אבל ההבדלים בין המחנות הפוליטיים הם גדולים: בימין (74%) ובמרכז (69%) תומכים בהיגד זה, לעומת פחות ממחצית בשמאל (47%). אולם כמו בשתי המדידות הקודמות גם במדידת 2022 בקרב הערבים רק מיעוט (31%) חושבים שהמשטר בישראל הוא דמוקרטי גם עבורם. ההבדל בעניין זה בין מצביעי המפלגות הלא ציוניות הערביות למצביעי המפלגות הציוניות הוא גדול (בהתאמה 19% ו-62%).
הידרדרות ביחסים בין ערבים ליהודים בישראל
מאז 2018 חלה עלייה גדולה בשיעור היהודים המגדירים את טיב היחסים בין יהודים לערבים בישראל כרעים או רעים מאוד (מ-27% ל-60%). רק 4% מהיהודים מגדירים כיום יחסים אלו כטובים או טובים מאוד. מגמה דומה, אך מתונה יותר, נמצאה גם בקרב הערבים. כאן עלה שיעור המגדירים את היחסים כרעים או רעים מאוד מ-26% ב-2018 ל-45% כיום. רק 17% מהערבים מגדירים כיום את היחסים הללו כטובים.
המתח החזק ביותר בחברה הישראלית: יהודים-ערבים
לאורך השנים חלו שינויים משמעותיים בהערכה מהו המתח החזק ביותר בחברה. עד 2016 (כלל המדגם) השיעור הגבוה ביותר הצביעו על המתח בין יהודים לערבים. בשנים 2018-2020 תפס את מקומו בראש הסולם המתח בין ימין לשמאל. אבל מאז קיץ 2021 חזר המתח בין יהודים לערבים לעמוד בראש סולם המתחים.
האיזון בין הרכיב היהודי לדמוקרטי
האיזון בין הרכיב היהודי לדמוקרטי - בין 2019 ל-2022 ניכרת ירידה בשיעור הסבורים שיש כיום איזון במדינת ישראל בין הרכיב היהודי לדמוקרטי (מ-28% ל-18%). זאת לצד עלייה בשיעור המציינים כי הרכיב הדמוקרטי חזק מדי (מ-18% ל-25%).
פילוח נתוני 2022 לפי מיקום על הרצף חרדים-חילונים (יהודים) מעלה כי רוב גדול מהחרדים (85%) היו רוצים שהרכיב היהודי יהיה חזק יותר, כמו גם 77% מהדתיים הלאומיים ו-58.5% מהמסורתיים דתיים. בקרב החילונים 51% מעדיפים את הרכיב הדמוקרטי.
ובמקרה של סתירה בין הערכים הדמוקרטיים לציווי היהדות? בקרב החילונים הרוב (ממוצע הרב שנתי 66%) חושבים שיש לפעול תמיד לפי עקרונות הדמוקרטיה; בקרב המסורתיים התשובה השכיחה היא "בהתאם למקרה" (42%); ובקרב הדתיים הלאומיים והחרדים הרוב חושבים שיש לפעול תמיד לפי ציווי ההלכה היהודית (57% ו-89%).