בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
אסייג. בראש היחידה בזמן החקירה [צילום: ליאב פלד]
|
|
|
היאל"כ בדק את עצמו והסיק: תרגילי חקירה לגיטימיים בתיק 4000
|
תת-ניצב תלם: האזהרות לניר חפץ לפיהן התא המשפחתי שלו יתפרק, ואשר היו קשורות לתרגיל חקירה הנוגע למקורבת אליו - לא היו איום פסול
|
ראש היאל"כ ביצע בדיקה פנימית של טענות שעלו בנוגע לחקירת שאול אלוביץ ו ניר חפץ בתיק 4000 ומצא שלא בוצעו מהלכים בלתי לגיטימיים. כך העיד (31.1.23) תת-ניצב יואב תלם, שהיה האחראי על החקירה וכיום סגן ראש אגף החקירות והמודיעין. תלם לא אמר מתי בוצעה הבדיקה; ראש יאל"כ (היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית) עד אפריל 2021 היה תת-ניצב אלי אסייג, שעמד בראשה גם בעת חקירת תיק 4000, וכיום זהו תת-ניצב בועז בלט. הוא אמר כי הבדיקה בוצעה בהנחיית היועץ המשפטי ל ממשלה וראש אח"מ; על-פי פרסומים קודמים, ההנחיה ניתנה בשנת 2019 בידי אביחי מנדלבליט וניצב גדי סיסו, כך שאת הבדיקה ביצע אסייג. לדברי תלם, הבדיקה התייחסה בעיקר לשני תרגילי חקירה: הפגשתם של שאול אלוביץ ו אור אלוביץ, בניסיון לגרום לראשון להפוך לעד מדינה בלחצו של בנו; וההפגשה בין ניר חפץ לבין מקורבת אליו. "הממצאים היו שהיו מספר אמירות שמוטב היו שלא נאמרו; לא נמצא שהפעולות חורגות ממתחם הלגיטימי", אמר. סניגורו של בנימין נתניהו, עו"ד בועז בן-צור, שאל האם היו צעדים אופרטיביים בעקבות הבירור, ותלם השיב בשלילה. בן-צור התמקד בלחצים הפסולים שלטענתו הפעילו החוקרים על חפץ, כדי שיהפוך לעד מדינה, ובמיוחד בפעולות הנוגעות לאותה מקורבת. השופט משה בר-עם שאל, האם השאלות שנשאל חפץ בנוגע למקורבת היו רלוונטיות לחקירה. תלם השיב בחיוב והוסיף, כי פעולת החקירה ביחס למקורבת בכללותה הייתה רלוונטית לחקירה. בן-צור ציין: "ביום הראשון של המעצר של חפץ כבר התחילו לשאול אותו על אשתו. חפץ ראה בזה כוונה לאיים עליו במישור האישי. אתה הגית את התרגיל הזה". תלם: "זה לא היה איום", אם כי אישר שחפץ היה מוטרד מאוד מהכניסה לחייו האישיים. תלם הוסיף, כי בחיפוש בטלפון של חפץ לא הייתה כוונה לדוג פרטים הנוגעים לצנעת הפרט שאינם רלוונטיים. בן-צור: "עורך הדין של חפץ ניהל איתכם מו"מ לפיו תחפשו לפי מילות חיפוש, שלא ייכנסו לענייניו האישיים שאינם קשורים לחקירה. מה לא בסדר במתווה הזה? האם זו לא דרך המלך? אלא אם יש תכליות זרות". תלם: "אני חוזר על תשובתי". החוקר ניר שוורץ העיד בשעתו, כי תלם יזם את ההפגשה בין חפץ למקורבת. תלם אישר את הדברים ושהמקורבת שלא הייתה חשודה בדבר. בן-צור: "חפץ אמר שהמטרה הייתה ללחוץ עליו". תלם: "לא מתווכח עם התחושות שלו; חשבנו שהיא רלוונטית ושיש לה מה למסור. אני דוחה את הטענה שהמטרה הייתה לאיים עליו". המקורבת טענה מאוחר יותר שנחקרה בצורה משפילה וחודרנית, על נושאים שאינם רלוונטיים ושהוצגו לה שאלות בלתי חוקיות ובלתי מידתיות בצורה קיצונית. תלם השיב, כי יש לראות את החקירה בכללותה וכי לא היה מעורב בפרטיה. פעולות החקירה בנוגע למקורבת נדונו בדלתיים סגורות.
|
בלי מחקרי תקשורת לשיחות פילבר-נתניהו
|
|
|
|
תלם. "חקירה מאוד אגרסיבית" [צילום: פלאש 90]
|
|
בן-צור ציטט מדבריהם של החוקרים לחפץ לפני שהפך לעד מדינה: "אחרי כל הסיפור הזה הילדים שלך לא ירצו להיות איתך בקשר וגם אשתך... התא המשפחתי שלך נמצא בסכנה בעקבות אותה פצצה שתגיע בזמן הקרוב מאוד". תלם: "אין פה איום בפירוק התא המשפחתי. יש קשר לפעולה שעסקנו בה מקודם בדלתיים הסגורות". בן-צור: "המקורבת - זה מה שיחריב את התא המשפחתי". תלם: "אני לא רואה פה איום. אני כן רואה חיבור מבחינת השכל הישר שלי ושל חפץ בין הפצצה לבין אותה פעולת חקירה שדיברנו עליה בדלתיים סגורות". עוד אמרו החוקרים לחפץ: "התוצאות של מה שיקרה פה ישנו את חייך לא רק מהפן הפלילי אלא גם מהפן המשפחתי... אתה עומד בפני סכנה קיומית לתא המשפחתי שלך". תלם הגיב: "זו חקירה מאוד אגרסיבית, אני מאוד לא מתלהב מהסגנון בלשון המעטה, אבל זה לא איום פסול. מביאים לקיצוניות את 'דע במה אתה מסובך ואיזה מחיר אתה תשלם אם תדבק בגרסה השקרית'. לא הייתה שום כוונה להשתמש בתרגיל החקירה כדי לפרק את התא המשפחתי של חפץ. אני רואה את הקושי שאתה מתאר בטקסט הזה". בר-עם: "אישרת את השאלות לחפץ?". תלם: "לא". השופטת רבקה פרידמן-פלדמן: "קו החקירה – יפרקו לך את התא המשפחתי, לא משנה איך זה יקרה, החקירה שכינית אגרסיבית - זה בלי קשר אליך?". תלם: "לא עודכנתי, לא נשאלתי ולא אישרתי. לא נכנסתי לקווי חקירה כאלה". החוקר גם אמר שיוגש כתב אישום, החומר יגיע להגנה וכך המשפחה תדע ויהיו לזה השלכות משפחתיות. תלם השיב: "אין רצון לפגוע בפרטיות, אבל אם יהיו רלוונטיים ויוגש כתב אישום – הם ייצאו החוצה". לפני כן השלים בן-צור את החקירה הנגדית בנוגע לחקירתו של שלמה פילבר. תלם אישר, כי לא נעשו מחקרי תקשורת לבדיקת שתי שיחות עם נתניהו בשנת 2016 עליהן העיד פילבר (שיחת המעקב ושיחת הנזיפה) והעיר: "אני מתייחס בזהירות למחקרי תקשורת". בר-עם: "בכל בקשת מעצר יש בקשה למחקרי תקשורת". בן-צור: "האמירה לא מבוססת, חסרת זהירות ולא נכונה". תלם: "העדר מופע של שיחה במחקרי תקשורת אינו ראיה חד-משמעית לאי-קיומה". תלם לא ידע שנתניהו מינה את מנכ"ל משרדו, אלי גרונר, לבחון את טענותיו של חיים סבן, בעלי פרטנר, נגד פילבר – מה שהאחרון הגדיר כ"מינוי של משגיח". בן-צור: "היה מקום לעמת את פילבר מכך שהראיות הפוכות לתזה? ממנים פה גורם שיבדוק את טענות המתחרה". תלם: "אני לא משוכנע. אני לא זוכר פרטים או פעולה שנעשתה או שלא נעשתה. אני לא בטוח שהתזה שאתה מציג סותרת את זו של פילבר".
|
|
תאריך:
|
31/01/2023
|
|
|
עודכן:
|
31/01/2023
|
|
איתמר לוין
|
+תגובות
|
11:05 31/01/23 | דן מרגלית | לרשימה המלאה |
שלשום פרסמתי פוסט תחת הכותרת "אחים, עם כיפות" וקראתי לדתיים הלאומיים להצטרף למחאה, ולא להותיר את מורשת ישראל בידי בני החושך ▪ מברך אותם שבאו בטור ציוני ויהודי ודמוקרטי אל ההפגנה אמש ▪ כן ירבו
|
|
|
|
כן ירבו [צילום: שיר תורם/פלאש 90]
|
|
|
|
היאל"כ בדק את עצמו והסיק: תרגילי חקירה לגיטימיים בתיק 4000
|
|
- קראתי כי שמחה רוטמן התפרץ וצעק דקות ארוכות בשידור בגלי צה"ל עת התבקש להגיב על הבריונות בה התקבל צוות השידור של ערוץ-13 בראשות אודי סגל בבואו לסקר את האבל על הרצח האכזר של מתפללי בית הכנסת בצפון ירושלים. רבים גינו את רוטמן על התנהלותו, שאינו מסוגל להגן אפילו מן הפה ולחוץ על החופש העיתונאי. ובכן, אני איני מגנה את רוטמן. להפך, הוא אינו ראוי למצוא את עצמו אפילו בעניין כה טבעי במחנה בני האור הדמוקרטי. הוא בבחינת, "בקהלם אל ייחד כבודי".
|
|
|
חוקרי תיק 4000 לא בדקו את יומניהם של בנימין נתניהו ו שלמה פילבר ואת נתוני האיכון של פילבר בנוגע לפגישת ההנחיה הנטענת בין השניים ביוני 2015. כך אישר (30.1.23) תת-ניצב יואב תלם, שהיה האחראי על חקירת הפרשה במשטרה וכיום סגן ראש אגף החקירות והמודיעין. "הייתי צריך לבדוק את זה ולמצות בתקופתי", הודה בהתייחס לנתוני האיכון. "כנראה לקחנו את הגרסה של פילבר כמובן מאליו". עוד אמר כי השלמת החקירה שנעשתה לפילבר לאחר הגשת כתב האישום הייתה מהלך חריג מאוד, ומוטב היה אילו הדברים היו נעשים בזמן אמת תחת פיקודו.
|
|
|
1. בנימין נתניהו עמד בתוקף על חפותו. סביר להניח שהחוקרים לא ציפו לקבל מנתניהו הודאה או אפילו ראשית הודאה, ובמובן זה מן הסתם לא התאכזבו. נתניהו שמר על קו אחיד לכל אורך השעות הארוכות, המצטרפות ל-900 עמודי תמלול: הוא לא עסק בענייני בזק, הוא לא ידע על ענייני בזק, שאול אלוביץ לא דיבר איתו על ענייני בזק - וממילא לא נתן לאלוביץ דבר וחצי דבר. יתרה מזאת: הפצרותיו הלגיטימיות באלוביץ להפוך את וואלה לאתר ימני או אפילו למאוזן יותר, לא הניבו מאומה. האתר נותר עוין ושמאלני, וערב בחירות 2015 ואחריהן - התקופה שבליבת כתב האישום - הוא אפילו נעשה גרוע עוד יותר. אז איפה בדיוק המתת ואיפה בדיוק התמורה?
|
|
|
ראש ה ממשלה, בנימין נתניהו, לחץ באמצע 2015 על בעלי מעריב, אלי עזור, ועל מפקד גלי צה"ל דאז, ירון דקל, להחליף עיתונאים בנימוק שהתקשורת שמאלנית ומוטה נגדו. כך סיפר נתניהו ב-17.8.18 בחקירתו בתיק 4000, הנחשפת ב-News1.
|
|
|
שופט בית המשפט העליון, יחיאל כשר, דחה על בסף (26.1.23) את עתירה תנועת משמר הדמוקרטיה בנוגע לנבצרות נטענת של ראש ה ממשלה, בנימין נתניהו. התנועה טענה, כי יש להכריז על נבצרות של נתניהו בנימוק שהוא מפר את הסדר ניגוד העניינים שנחתם עימו על-רקע משפטו הפלילי, במיוחד בשל מעורבותו בתוכניות לרפורמה במערכת המשפט.
|
|
|
|