התנהגותם של ילדים במהלך השנים שלפני גיל העשרה יכולה לנבא האם יחוו דכאון, התנהגות אלימה או חרדה חברתית כבוגרים צעירים, כך על-פי ממצאי מחקר חדש.
במחקר שנערך לאורך עשור, אספו חוקרים נתונים מ-765 ילדים בגילאים בין 10 ל-11. במהלך המעקב אחריהם, הם גילו כי אלו שדיווחו על בעיות של מאבקים, מעשי גניבות או בעיות התנהגות אחרות, נטו פי 4, מאשר חבריהם שאופיינו על-ידי התנהגות הולמת, לחוות דכאון או התנהגות אלימה בגיל 21.
"החדשות הטובות העולות מהממצאים של מחקר זה, הן כי ההורים, המורים ואנשי השירות המקצועי יכולים לזהות ילדים עם בעיות התנהגות בגיל מוקדם ולפעול להפחתת הבעיות כדרך למניעת אלימות ודכאון בשלב מאוחר יותר", אמר מוביל המחקר, ד"ר אלכס מייסון.
מחקרים קודמים הראו גם הם, כי ילדים שהראו סימנים של חרדה ודכאון הם בעלי סיכון גבוה להפרעות דכאון וחרדה בשנים המאוחרות יותר של חייהם. חוקרים אחרים גילו, כי בעיות רגשיות בגיל הילדות ובעיות התנהגותיות מקדימות למעשה התנהגויות 'לא חברתיות' ובעיות התנהגות בגיל הבגרות.
במקרים רבים, ממצאים של מחקרים מסוג זה אינם יכולים להיות מיושמים בצורה כוללת מאחר וקבוצת המחקר הופנתה על-ידי מרפאה או מוסד כלשהוא ולא הגיעה מכלל הקהילה.
כדי להתייחס למגבלות אלו, מייסון ועמיתיו מאוניברסיטת וושינגטון, ביצעו מחקר לאורך תקופה ארוכה בקרב תלמידי בית ספר בסיאטל שנבחרו מבית ספר יסודי בשכונה בה רמת הפשיעה גבוהה.
במעקב אחריהם, כ-10 שנים מאוחר יותר, 21% מבני ה-21 אמרו, כי ביצעו לפחות שני מעשים אלימים במהלך השנה החולפת. 20% ו-17% בהתאמה אמרו, כי חוו דכאון או חרדה חברתית בשנה החולפת.
בדרך כלל, היו אלו הדיווחים של הילדים עצמם שניבאו בדרך הטובה ביותר את הדכאון או ההתנהגות האלימה בשלב מאוחר יותר, כך דיווחו החוקרים בגליון האחרון של העיתון 'פסיכיאטרייה של ילדים ומתבגרים'.
כמו-כן דיווחים של ילדים על ביישנות נמצאו גם הם קשורים לעלייה בסיכון לחרדה חברתית. דיווחים של הורים על ביישנות של ילדיהם או בעיות ריכוז גם הם ניבאו חרדות חברתיות בעתיד.
