הכנסתם הממוצעת של בוגרי מערכת ההשכלה העל-תיכונית הלא אקדמית, ובייחוד של
בוגרי מקצועות הליבה במכללות הטכנולוגיות, דומה ואף עולה על הכנסתם של בוגרי תחומים מסוימים במערכת האקדמית. כך עולה מסקירה שפרסמה (יום ב', 27.2.23) הכלכלנית הראשית במשרד האוצר.
כך, למשל, משכורותיהם של מי שסיימו לימודיהם במכללה טכנולוגית במקצועות ליבה - הנדסת מכונות, חשמל, אלקטרוניקה, אזרחית, כימית, הנדסה רפואית והנדסת תוכנה - דומות לאלו של בוגרי תואר ממכללה אקדמית וגבוהות פי יותר מ-1.5 משל בוגרי תואר ממכללה לחינוך.
בהשוואה לבוגרי אוניברסיטאות, הפרמיה ללימודי מקצועות הליבה במכללות הטכנולוגיות נמצאת במרכז הספקטרום ונמוכה ממרבית המקצועות הפרופסיונליים. נמצא שלבוגרי מכללות טכנולוגיות במקצועות הליבה פרמיה נמוכה משל לימודי כלכלה או משפטים, אשר דומה לפרמיה המתקבלת מלימודי מקצועות סוציולוגיה ומדע המדינה באוניברסיטאות.
בניגוד ללימודים במערכת ההשכלה הגבוהה שעבורם נדרשת זכאות לתעודת בגרות, פסיכומטרי, מכינה וכיוצא בהם, המועמדים למכללות הטכנולוגיות נדרשים לבחינה בשמונה יחידות לימוד בלבד (מתמטיקה - 3 יח"ל, אנגלית - 3 יח"ל ולימודי עברית 2 - יח"ל) ללא חובת זכאות לתעודת בגרות. בדומה לכך, גם ללימודים במסגרת י"ג-י"ד אין דרישה לזכאות לתעודת בגרות וניתן להסתפק בלימודי מתמטיקה ברמה של 3 יח"ל, אנגלית 3 יח"ל ועוד הערכה פנימית בהיקף של 90 שעות או יחידת לימוד אחת.
על-פי הנתונים שפורסמו, כ-15% מהתלמידים החדשים במערכת ההשכלה העל תיכונית לומדים במסלולים הטכנולוגיים הלא אקדמיים, כאשר מרביתם במסגרת המכללות הטכנולוגיות. שיעור הזכאים לתעודת בגרות מתוך הלומדים במסלולים אלה נמוך משמעותית בהשוואה לבוגרי מערכת ההשכלה הגבוהה ועומדת על כ-47% וכ-65% במכללות הטכנולוגיות ובכיתות י"ג-י"ד, לעומת כ-80% במערכת ההשכלה הגבוהה.
