הוועדה המיוחדת לתיקונים לחוק יסוד: הממשלה, שבה ודנה (יום ה', 2.3.23) בתיקונים לסעיף המתייחס לביקורת השיפוטית לעניין כשירות במינוי שרים.
בתחילת הדיון התייחס יו״ר הוועדה להחלטת היועצת המשפטית לממשלה לפתוח בחקירה נגד ח"כ
צביקה פוגל: ״אינספור מכתבים ששלחתי ליועמ"ש על דברי הסתה שנאמרו ולא זכיתי להתייחסות ממנה, ופתאום היא מוצאת זמן במהירות לפתוח בחקירה נגד ח"כ פוגל על דברים שמהם אני מתנער כמובן. אבל לכל הדברים שנאמרו בשבועיים האחרונים, ע"י
אהוד אולמרט שקרא לקרב פנים מול פנים, או
דן חלוץ שקרא לסירוב פקודה, ועל דברים דומים שאמרו
אהוד ברק ו
רון חולדאי. איפה היועמ"ש? כל הדברים האלה לא ראויים לחקירה?".
לדברי יו"ר הוועדה השיב המשנה ליועמ"שית לענייני משפט ציבורי, עו"ד
גיל לימון: "הטענה שנפתחות חקירות רק כנגד צד אחד היא שגויה עובדתית. בכל פעם שיש טענות להסתה הן נחקרות ביסודיות. האירועים של הימים האחרונים מדגישים עד כמה חשוב שהיועצים המשפטים יהיו עצמאיים וא-פוליטיים".
ח"כ
אחמד טיבי פנה לעו"ד לימון בשאלה האם החוק העוסק בביקורת שיפוטית לעניין כשירות במינוי, יתייחס גם לעניין כשירותו של השר בן-גביר לאור העובדה שהוא הורשע בתמיכה בארגון טרור. המשנה ליועמ"ש השיב כי הצעת החוק אכן תשפיע גם על עניין השר לביטחון לאומי: "יש עתירות תלויות ועומדות והיועדת המשפטית לממשלה תיתן את חוות דעתה בנושא. ואם החוק הזה יתקבל חוות דעתה כמובן תתייתר".
ח"כ אורית פרקש הכהן: אנחנו דוהרים למשבר חוקתי. תקעתם את המילה "יסוד" בחוק הזה, רק כדי למנוע ביקורת שיפוטית. שופטי בג"ץ לא התרשמו מהחקיקה הפרסונלית והמושחתת שחוקקה כאן לפני כמה חודשים והם אמרו שאדם שהורשע פעם שלישית לא ראוי להיות שר. אנחנו כמה ימים לפני חג הפורים אבל המסכה שיש לחוק הזה היא ברורה: זהו חוק פרסונלי עבור אדם אחד,
אריה דרעי".
ח"כ
יוראי להב הרצנו: למה במקום לדון בחוק הזה, אנחנו לא דנים בבניית חדר מיון בקריית שמונה? בחוק הדיור הציבורי ובאנשים השקופים. הדבר היחידי שאנחנו עוסקים בו, זה רק ענייניו של אריה דרעי. אתם מביאים חוק שיאפשר לילדה בכיתה ג' או לאופנובנק להיות שר. הדמוקרטיה היא לא רק שלטון הרוב, אלא גם שמירה על זכויות המיעוט ושמירה על החוק".
המרצה למשפט ציבורי קריה אקדמית אונו, ד"ר יעקב בן שמש: ע"פ החוק, רק הכנסת היא זאת שנותנת את האמון בממשלה. בהלכת דרעי-פנחסי אמר בית המשפט, ללא ביסוס בחוק, שיש לו סמכות להתערב במינוי שרים. 30 שנה אחרי, אנחנו רואים מה ההתערבות הזאת עשתה לבית המשפט. האירוניה הייתה שטענת בית המשפט הייתה שמינויו אז של דרעי פגעה "באמון הציבור". החלטה שיפוטית ללא ביסוס בחוק, פוגעת ביציבות הממשלה ובזכות לבחור ולהיבחר.
חוקר בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, ד"ר עמיר פוקס: "מדובר בחוק בעל מאפיינים רטרואקטיביים ובהצעה בלתי ראויה באופן קיצוני המשדרת מסר של זילות כלפי החוק וחוקי יסוד, כלפי פסיקת בית המשפט והמאבק בשחיתות וכלפי שלטון החוק".
יו"ר הוועדה, ח"כ
אופיר כץ: לראש הממשלה יש את התמונה הרחבה יותר. ואם הוא יודע שבזכות מינוי של אדם מסוים, זה יתן מענה להקמת ממשלה שתייצב את המדינה אחרי אינספור בחירות. ובמיוחד אם יש ערך נוסף לאותו אדם, שיקול הדעת צריך להיות של ראש הממשלה ולא של אף אדם אחר", סיכם ח"כ כץ.
