ח"כ אלמוג כהן נענש בחמישה ימי שלילת זכות הדיבור

מליאת הכנסת אשירה בקריאה טרומית את הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה. ההצעה החוק, שהגישה ח"כ שרן השכל קובעת כי לנפגעי פעולות איבה תינתן זכאות לקבלת פיצוי מהרשות הפלשתינית, ובמקביל יהיו זכאים להמשיך לקבל את התגמולים מהביטוח הלאומי.

יו"ר ועדת החוקה מייחס את הבעיה לכך שביהמ"ש עוסק בנושאים שאין צורך שיעסוק בהם ו"תפישה השוללת קביעת כללים ברורים המצמצמים את שיקול הדעת השיפוטי ותורמים לוודאות"  ▪  ח"כ גלעד קריב: " ניסיון מאולץ לקשור את הסוגיה למהלכים ההרסניים שאתם מובילים"  ▪  מנהל בית המשפט: "הגענו להסכמה עם האוצר להוספת 56 תקנים ברוטו, אך מינוי השופטים עלול להתעכב"

הצעתו של עמית הלוי מהליכוד תאפשר בפועל לנתניהו לקבלת תרומות להגנתו המשפטית - לאחר שבג"ץ הורה לו להחזיר 270,000 דולר לעזבון בן-דודו

הצע"ח של ח"כ דודי אמסלם אושרה פה אחד במליאה  ▪  מטרתה של הצעת החוק היא להקל על חולים אלו ולהוזיל עבורם את עלות רכישת התרופות האונקולוגיות  ▪  ח"כ אמסלם: "מדובר בסוג של צוואה שאני מקיים, לזכר אשתי המנוחה רוזי ז"ל"

מליאת הכנסת אישרה ברוב של 20 מול 9 את בקשת הממשלה להאריך בצו את תוקפו של חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב-2022, והוא יוארך בשנה עד ל-14 במרס 2024.

ח"כ ינון אזולאי הציג את המלצת הוועדה המשותפת: "החוק לא מונע מבני זוג להקים משפחה בשטחי יהודה ושומרון אלא מגביל את האפשרות לעשות זאת בשטח ישראל נוכח השיקולים הביטחוניים. במהלך השנים האחרונות התרחשו בישראל עשרות פיגועים שבוצעו על-ידי אזרחים ותושבים שקיבלו מעמד בישראל כתוצאה מאיחוד משפחות. הקשרים שמקיימים פלשתינים בישראל עם בני משפחותיהם ביהודה ושומרון לצד אפשרותם לנוע בחופשיות ברחבי ישראל מהווים תשתית שעלולה לשמש ואף שימשה לא פעם לפעילות טרור נגד ישראל ואזרחים ישראלים".

ח"כ עופר כסיף התנגד: "הארכת הצו איננה מידתית בעליל. אף חברה לא יכולה לקיים עצמה על בסיס של אפס סיכונים. שאיפה לאפס סיכונים משתקת את החברה ומקריבה זכויות וצרכים אישיים שנגעים פעם אחר פעם. הוראת שעה גזענית וערכאית מטרתה ליצור פילוג בעם הפלשתיני, ניכור של העם הפלשתיני לאדמתו ועליונות דמוגרפית יהודית". ח"כ אימאן ח'טיב יאסין הוסיפה: "מדינת ישראל מתגאה בהיותה הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון אבל מה שאתם רוצים לאשר כאן היום זה ההפך המוחלט מדמוקרטיה, זו גזענות לשמה. בקדנציה הקודמת ניסינו לקדם פשרה, לא כי אנחנו אוהבים או מסכימים עם החוק, אנחנו מתעבים אותו אבל ליבנו עם האנשים שחיים כאן עשרות שנים ללא זכויות, ללא יכולת לעבוד, לקבל ביטוח רפואי, לקבל רישיון נהיגה. כל פעם צריכים לחדש את התושבות הארעית וחוששים מהרגע שיגידו להם ללכת ויפרידו אותם מבני זוגם או ילדיהם".

אושר בקריאה ראשונה: מנהלי בתי"ח יוכלו לקבוע איסורים והגבלות על הכנסת חמץ לבתי החולים  ▪  בוסו: אין מגנומטרים לאוכל, אין בדיקה של תיקים, האמירות האלה זה פשוט לפלג את העם

ראש האופוזיציה, ח"כ יאיר לפיד במליאת הכנסת: "ראש הממשלה רוצה שנשים על השולחן הצעה? בבקשה הנה ההצעה: תעצרו את החקיקה, עכשיו, היום, לפני ההצבעה. במקום להצביע נלך לבית הנשיא, נודיע שאנחנו נשארים שם עד שלמדינת ישראל תהיה חוקה".

מליאת הכנסת אישרה את ההצעה לתיקון תקנון הכנסת אשר קובע כי על הכנסת לבחור בתוך 4 חודשים מיום כינונה את נציגיה לוועדות הבחירה והמינוי לוועדות לבחירת שופטים, דיינים קאדים וקאדים מד'הב. כעת, ע"פ ההצעה, תינתן הארכה של שלושה חודשים נוספים, כך שהמועד האחרון לבחירת נציגי הכנסת בוועדות אלו יהיה ב-15.6.23, שבעה חודשים ממועד תחילת כהונתה. 51 חברי כנסת תמכו בהצעה לעומת 47 שהתנגדו.

ח"כ זאב אלקין מחה ואמר כי הבחירה והמינוי לא התבצעו למרות התקנון והתיקון המוצע מבקש לתקן בדיעבד פאשלה של הממשלה.

בדברי ההסבר להצעה נכתב כי "הסיבה לתיקון המוצע היא הדיונים המתקיימים בימים אלה בוועדת החוקה, חוק ומשפט בהצעת חוק מטעמה הכוללת תיקונים שונים לחוק-יסוד: השפיטה, ובהם שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. על-מנת לאפשר לוועדת החוקה להשלים את דיוניה, ולהימנע ממצב שבו הכנסת תבחר את נציגיה לפרק זמן קצר, מוצע לדחות את המועד האחרון לבחירת נציגי הכנסת בוועדות הבחירה והמנוי השונות בשלושה חודשים נוספים".

המשפטן אלן דרשוביץ אומר כי "זוהי סוגיה פוליטית ולא משפטית"  ▪  הלשכה המשפטית של הכנסת על חוק הנבצרות: יש לבחון האם אין מקום לאפשר ביקורת שיפוטית במקרים בהם נדרשת הכרזה בשל נבצרות "אובייקטיבית" או מקרים בהם יתעורר חשש לניצול לרעה של הסמכות על הכרזה מעין זו