פס"ד: גבר ביחסים חד-מיניים יוכר כ"עקר בית" לצורכי הביטוח הלאומי

גבר במערכת יחסים חד-מינית יוכר כ"עקר בית" בידי הביטוח הלאומי, במקביל להכרה באישה כ"עקרת בית" במערכת יחסים דו-מינית. כך קובעת לראשונה (1.5.23) שופטת בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב, עידית איצקוביץ.

סעיף 342(א) לחוק הביטוח הלאומי קובע: "מבוטח שהוא עובד עצמאי, ומבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, חייבים בתשלום דמי ביטוח בעד עצמם; ואולם מבוטחת לפי פרק ג' בלבד מכוח היותה אשת מבוטח אינה חייבת בתשלום דמי ביטוח". סעיף 238 מגדיר "עקרת בית" במילים אלו: "אישה נשואה, למעט עגונה, שבן זוגה מבוטח לפי פרק זה, שאינה עובדת ואינה עובדת עצמאית". "עקרת בית" פטורה מתשלום דמי ביטוח לאומי ומתשלום דמי ביטוח בריאות, ובמקביל - מבוטחת חלקית, למשל בביטוח נפגעי תאונות, בביטוח נכות ובביטוח סיעוד.

אמיר הנדל ודביר יריב הם ידועים בציבור, המוכרים כאלה בידי הביטוח הלאומי; הנדל הוא "עקר בית" שאינו עובד. הביטוח הלאומי דרש ממנו תשלום דמי ביטוח, ודחה את טענתו לפיה יש להחיל עליו את הדין החל על עקרת בית אישה, בנימוק שהחוק מדבר במפורש על אישה. היועצת המשפטית לממשלה מסרה לבית הדין, כי פנתה לשר העבודה והרווחה, בבקשה שיפעל לתיקון החוק כך שיחול גם על "עקר בית", והבהירה, כי תקיפת החוק הנוכחי אפשרית בבג"ץ ולא בבית הדין לעבודה.

איצקוביץ סוקרת הפסיקה כאשר העניקה שוויון זכויות לבני זוג מאותו המין, ואומרת שאכן בג"ץ הוא המוסמך לבחון את החוק עצמו. היא מקבלת את עמדתו של הנדל, לפיה תכלית החוק היא להעניק "הטבה סוציאלית" לתא המשפחתי שבו אחד מבני הזוג מבצע את עבודות הבית ולא יוצא לשוק העבודה. החוק מתייחס לאישה, שכן כך היה מקובל בעת כתיבתו.

"ההסדר החקיקתי הקיים מבוסס על תפיסות עולם מיושנות, ופוגע בתא משפחתי של שני גברים. במסגרת מערכת משפט שדוגלת בשוויון בין המינים אפליה בין גברים לנשים נראית תמוהה. הטבה מדיני הביטחון הסוציאלי הרלוונטיים לעניין זה אמורה להיות מוענקת לכל תא משפחתי, כך שלכל זוג תהיה בחירה להותיר את אחד מבני הזוג במשק הבית", מוסיפה איצקוביץ.

כמו הוראות חוק אחרות

איצקוביץ קובעת: "אמנם סעיף 238 לחוק מגדיר 'עקרת בית' כ'אישה', ואולם בדרך של פרשנות יש להחיל אותו גם על בני זוג ששניהם גברים. זאת נוכח השינויים החברתיים שחלו במהלך השנים בכל הנוגע להרחבת התא המשפחתי על סוגיו השונים, וכן נוכח החשיבות של עיקרון השוויון והזכות לקיים חיי משפחה. משכך, בדומה להוראות החוק האחרות שכבר חלות על תא משפחתי 'שאינו מסורתי' יש להחיל גם הוראת חוק זו.

"המשמעות היא השוואת תנאי הזכאות לפי סעיף זה של התא המשפחתי החד-מיני לתא המשפחתי 'המסורתי'. יש לפרש את הוראת החוק באופן שאינו מפלה את התאים המשפחתיים השונים על-רקע הנטייה המינית. לפיכך אנו סבורים כי במקרה דנן יש לפרש את הוראת החוק כחלה גם במקרה של בני זוג מאותו המין - זוג גברים".

לאור זאת נפסק, כי הנדל יוכר כ"עקר בית", יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח ויקבל בחזרה את 7,000 השקלים שכבר שילם. איצקוביץ דחתה את תביעתו של הנדל לפיצוי על אפליה, שכן הסמכות לכך אינה בידי בית הדין. הביטוח הלאומי חויב בתשלום הוצאות בסך 5,000 שקל. נציגי הציבור איתן קשמון ויצחק קוגמן הסכימו עם איצקוביץ. את הנדל ייצגו עוה"ד עירית אולמן וחגי קלעי, ואת הביטוח הלאומי - עו"ד ענבל קמיור.