ביטן: "אני לא הולך לפגוע בכולם ובסוף המחיר לא ירד"

ועדת הכלכלה, המשיכה (יום ג', 2.5.23) להכין לקריאה שנייה ושלישית את פרק ט"ז מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית לשנות התקציב 2024-2023 (חוק ההסדרים), העוסק בהגברת התחרות בענף המזון והטואלטיקה. הדיון עסק בסעיף שנועד לצמצם את הפטור שיש לחקלאים בענף הפטם, כך שמגדלי עופות, או גורמים הקשורים אליהם, המחזיקים במשחטה לא יוכלו להיות חלק מהסדר כובל.

רכז כלכלה, תעשיה ותיירות באגף התקציבים, גל ברנס, אמר כי ההצעה יכולה להפחית את יוקר המחיה ממש בטווח הזמן הקצר. הוא הציד נתונים לפיהם במחירי העוף היו שתי עליות מחירים, בשנים 2012 וב-2021, בעקבות הסכמים שמטרתם לתכנן את השוק ולהעלות מחירים. לדבריו, חברות שמחזירות את כל שרשרת הערך עושות הסדר ומנצלות אותו להעלאת מחירים, כך שהן מתכננות הקטנות כמויות.

בתגובה לכך שאל ח"כ אלון שוסטר האם לאוצר יש עדויות על כך שמנסים להרעיב את הציבור, ותהה מה תועיל ההצעה של האוצר אותה כינה "פרועה". ברנס השיב: "מה שנועיל זה שראינו בשנים שלא היה הסדר היו ירידות מחירים". שוסטר השיב כי ההנחות הללו לא מקובלות עליו. ברנס הגיב כי ההסדר יחול רק על הגופים הגדולים בענף, ואם גוף גדול הוא בעל משחטה אסור יהיה לו לתכנן את השוק. "כל הקטנים יוכלו להמשיך כרגיל", אמר. מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום וילן, אמר בתגובה כי משחטה לא מחזיקה לבד מבחינה כלכלית".

ח"כ ששון גואטה אמר כי יש מגבלות אחרות כמו של התאגיד הווטרינרי, והחקלאים לא אשמים במה שקורה. הוא אף ביקש לתת גילוי נאות ואמר כי ייתכן שיש לו עניין אישי בנושא ובכוונתו לבדוק עם הייעוץ המשפטי לכנסת האם יש להטיל עליו מגבלות.

ברנס הוסיף ואמר כי מאז תחילת הקרטל הרווח של הגופים הגדולים הוכפל, מ-226 מיליון שקל ל-440 מיליון שקל של כל האינטגרציות. ח"כ שלום דנינו ביקש לדעת מי החברות וברנס השיב כי מדובר בחברות שהן חלק מאינטגרציות שעשו הסדר וניצלו אותו להעלאת מחירים. "אם העלייה הייתה בגלל עליית מחירי התשומות לא היינו רואים זינוק ברווח", אמר. הוא הוסיף כי כשבוטל ההסדר, ב-2015, המחירים ירדו.

ח"כ עודד פורר ביקש לראות את המסמך של הכלכלנית הראשית באוצר, עליו מבוססים הנתונים, ואמר כי הוא לא מצליח להבין מי הרוויח את הסכומים הללו. הוא הוסיף כי הנושא מורכב ואגף התקציבים לא בא עם מספיק נתונים ולא ברור מי הגוף החזק שמנהל את האירוע. לדבריו, המגדלים הם הגוף החלש וצריך לחתוך את השרשרת הזאת שהכל בה מתואם ובסוף הצרכן משלם את המחיר.

מזכ"ל ארגון מגדלי העופות, מוטי אלקבץ, אמר כי מי שקובע את המחיר לצרכן הן רשתות השיווק. לדבריו, "התמורה למשחטות יורדת ופער התיווך גדל. אם משחטות היו להיט היה נמצא מי שירצה לקנות משחטה שלאחרונה עמדה לפני סגירה. איש לא רצה לקנות אותה, כי מי שמרוויח הכי טוב והכי בטוח זה רשתות השיווק. המשמעות של ביטול ההסדר היא קריסה של המגלים הקטנים ומיעוט מגדלים ומיעוט תחרות. יהיה הסדר בקריצת עין ויהיו פחות מגדלים. האוצר מתעלם מכך שבין 2009-2012 נפלטו 300 מגדלים".

מנכ"ל המועצה לענף הלול, שמואל לויט, אמר כי הוא מוחה על הקשר בין הסדר כובל לעליית מחיר, וציין כי מ-2012 הייתה עליית מחירי גרעינים בכל העולם והיא הגורם לעלייה. סגן שר החקלאות, משה אבוטבול, התייחס להצעה ואמר: "להגיד שמשרד החקלאות שבע רצון מהחוק הזה זה לא נכון בכלל". הוא הוסיף כי הוא ושר החקלאות אבי דיכטר רוצים לראות חקלאים מרוצים ומתפרנסים בכבוד, בלי חסמים במשרדי הממשלה.

היו"ר ביטן התייחס לדברים ואמר כי הוא נלחם ביוקר המחיה כל הזמן, אך במקרה הזה יש אינטרסים של שמירה על החקלאות והחקלאים בגבול הצפון. הוא ביקש לדעת האם המהלך אכן יוריד מחירים ואם יש דרך לעשות זאת בלי לפגוע בחקלאים הקטנים. הוא אף אמר כי אם האוצר ורשות התחרות יבטיחו שהמחיר ירד הוא יהיה מוכן ללכת על הצעד הזה. "אם אתם מביאים חוק רק כדי להביא אז אל תביאו", אמר.

ברנס התייחס לכך ואמר כי הוא לא יודע להגיד מה יקרה אני יודע להגיד מה קרה בפעם הקודמת כשבוטל ההסדר והמחיר ירד, והיו"ר ביטן אמר בתגובה: "אתה רוצה שאני אהרוס את כל הענף בלי לדעת למה?". נציג רשות התחרות, צחי ברקוביץ, הגיב כי "כשיש הסדר שקובע כמויות הוא מעלה את המחיר. הסדר כמויות, אלמלא הפטור החקלאי, הוא פלילי".

על כך אמר היו"ר ביטן כי ההסדר מאפשר שיהיו בכלל עופות למכור. ברנס שב ואמר כי עמדת האוצר היא שהסדרים כאלה מעלים את המחיר. היועץ המשפטי של התאחדות הארגונים הכלכליים הקיבוציים, עו"ד דוד וינשטיין, אמר כי בלי ההסדר אין זכות קיום. הוא הסביר כי החקלאים מרווחים מעט מאוד, אם בכלל, והמשחטות לא מרוויחות בכלל, ואם נפריד את המשחטות אז הבעלים שלהם ירצה להרוויח והמחיר רק יעלה.

סמנכ"ל אסטרטגיה במשרד החקלאות, אורי צוק בר, אמר כי עמדתו היא עמדת הממשלה, אך הוסיף כי לא הוא עשה את ההערכות של רשות התחרות והאוצר. לדבריו, "המחיר לסיטונאי ולצרכן עלה בהרבה פחות ממה שעלו תשומות הייצור. בשנה אחרונה יש עלייה במחיר, יש לה קשר לעלייה בתשומות ויכול להיות שגם יש קשר להסדרים כובלים".

החקלאי יעוז אברג'יל אמר כי "לקיבוצים אין בעיה של אמצעי ייצור, כסף, קרקע ומים, והם יוכלו לבנות לולים והמושבים יגדלו חסה. המלחמה בענף היא יומיומית, בלי הפטור הזה אין לנו זכות קיום. שנמות כבר, שיגידו לנו לכו הביתה. קיבוץ בעוטף עזה הוא חצי פרומיל מארגון קניות, זורים לך חול בעיניים, אומרים לך שמחר בבוקר יקנו עוף בזול אבל לא יהיה מה לקנות".

הדיון היום הסתיים ללא הצבעה, והיו"ר ביטן סיכם ואמר: "החוק הזה הוא בעייתי מבחינתנו ויכול להיות שנחליט לפצל את זה מחוק ההסדרים. לא קיבלנו תשובות אם יהיה לזה השפעה בטוחה על הורת יוקר המחיה. אני לא הולך לפגוע בכולם ובסוף המחיר לא ירד. הטענה שהאינטגרציות מאפשרות קיום לענף האוצר צריך להתייחס אליה. החקלאים צריכים לתת הסבר איך קפץ הרווח שלהם בצורה כזו, וברור שזה משפיע על המחיר. תראו לנו שזה לא נכון שאתם מרוויחים מאות מיליונים, כי אם כן אז אנחנו צריכים לנער אתכם באמת. מה שבטוח שהפתרון בענף זה התערובת. מחיר התערובת הוא 60-70 אחוז מהמחיר עצמו. לגבי המחיר שירד שלא היה הסדר החקלאים צריכים לתת תשובה לעניין הזה. אם הסיבה היא הגיונית אז הטיעון של האוצר נופל ואם לא אז הטיעון של האוצר מחזיק. ההגנה על החקלאות בעוטף עזה ובצפון זה אינטרס לתת להם עבודה גם אם המחיר עולה שתי אגורות. הנזק שייגרם למדינה אם לא יגורו שם אנשים הוא מאוד גדול. להחזיר אותם לשם יעלה מיליארדים. מה שבטוח זה שהחוק לא בטוח שישפיע על המחירים, ובטוח שהחקלאים במושבים יפגעו. לא אאפשר לפגוע במושבניקים הקטנים".