|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
הסתגלות מהירה לאסטרטגיות משתנות
|
|
|
משרד הביטחון: להפוך את ישראל למעצמת בינה מלאכותית, בדומה להישגיה בסייבר
|
|
משרד הביטחון מתווה סדרי עדיפות אסטרטגיים והתקדמות טכנולוגית ללוחמה עתידית ● פיתוח מערכת הלייזר הקרקעית, מגן-אור, מתקדם בצורה מרשימה, עם בדיקות בקרוב ופריסה הדרגתית ● מתוכננת הקמת ארגון ייעודי תחת MPAAT למחקר ופיתוח בינה מלאכותית ורובוטיקה ● משרד הביטחון צופה לשבור את שיא הייצוא לשנת 2021 בשנה הקרובה
|
|
מנכ"ל משרד הביטחון, אייל זמיר, אומר כי "המפתח להכרעה בשדה הקרב המתהווה והעתידי, טמון בקשר שבין עוצמה צבאית לשימוש בכלים טכנולוגיים, מתקדמים וחדשניים, וביכולת להרחבת הפער בנינו לאויבינו בתחומים אלה". בנאום (יום ב', 22.5.23) בכנס הרצליה, באוניברסיטת רייכמן, אמר המנכ"ל: "למשרד הביטחון תפקיד מרכזי לתמוך בבניין הכוח של צה"ל, שיאפשר הכרעה במערכה רב-זירתית. זאת משימה מורכבת, במיוחד לאור העובדה שהשחקנים במזרח-התיכון משנים אסטרטגיה במהירות רבה, ומול זה מערכת הביטחון מחויבת גם היא להשתנות במהירות, ולוודא שהיא ערוכה עם כוח צבאי יציב, עוצמתי וגמיש באותה מידה". |
|
|
|
|
[צילום: דוברות משרד הביטחון]
|
|
|
זמיר הציג את עיקרי תוכנית העבודה הרב-שנתית המתגבשת של המשרד, במדיניות שר הביטחון, יואב גלנט: - על התוכנית הרב-שנתית של מערכת הביטחון - "שנת 2023 היא שנה שבה מתוכננים ומעוצבים שני תרשי"ם, של צה"ל ושל משרד הביטחון. התוכנית הרב שנתית של משרד הביטחון תיקרא 'תר"ש עומק'- עומק במיקוד ובטווחי הפעולה: במקביל לחיזוק יכולותינו בחלל, נפעל להביא יכולות חדשות, הגנתיות והתקפיות, לכלל מעגלי הפעולה ותחומי העניין, ובכלל זה לטווחי המעגל השלישי".
- על הצורך בהערכות למערכה רב-זירתית - "לפני פחות משנתיים, בעת שסיימתי את תפקידי כסגן הרמטכ"ל, ציינתי כי אנו עלולים לעמוד בפני מערכה כבדה, ארוכה, רב-זירתית, משולבת באתגרי פנים, במתארי עורף-חזית ועומק. לשם כך יש צורך ביכולת הכרעה, אורך נשימה ועתודה חזקה. אמרתי אז שישראל צריכה יכולות טכנולוגיות מתקדמות, אבל לצד זה מסה קריטית של איכות וכמות. דברים אלה מקבלים בימים אלה משנה תוקף, בטח לנוכח אופי המלחמה באוקראינה והתגברות האיומים הפנימיים עלינו, האיומים בגבולות, בעומק ובאיומי הטילאות והסייבר".
- על ההתקדמות בפיתוח מערכת היירוט באמצעות לייזר רב-עוצמה - "קצב התקדמות הפיתוח של מערכת הלייזר הקרקעית, 'מגן-אור', מרשים מאוד. בתקופה הקרובה נצא לסדרת ניסויים נוספת, של המערכת. לאחר סדרת הניסויים נתחיל באופן מדורג, לפרוס מערכת ראשונה בשטח, מול האיומים בגזרות השונות. זה לא יקרה בין-לילה, אבל האנשים המצוינים במפא"ת, בצה"ל ובתעשיות הביטחוניות עובדים סביב השעון, כדי לקצר את לוחות הזמנים ככל הניתן".
|
|
|
|
|
[צילום: דוברות משרד הביטחון]
|
|
|
- על המיקוד בפיתוח טכנולוגיות העתיד, רובוטיקה ו-AI - "המשימה שלנו היא להפוך את מדינת ישראל למעצמת AI. את מה שעשינו בסייבר עלינו לעשות ברובוטיקה ובבינה מלאכותית. ישראל היא הרי מעצמת סייבר. יכולות הסייבר שלנו הן מהמתקדמות ביותר שיש בעולם, והן משתכללות כל הזמן. הסיבה לכך היא זיהוי נכון ובזמן של מימד הסייבר כמימד ביטחוני, כלכלי, לאומי, ובינלאומי. תעשיית הסייבר מביאה ערך עצום לכלכלה ולמשק הישראלי וישראל הפכה למודל לחיקוי. לכן המודל הזה צריך לשמש דוגמה להיערכות לתחום העתיד, ה-AI. יש המגדירים את ה-AI כמהפכה הבאה בשינוי פני הלחימה בשדה הקרב. טכנולוגיות ה-AI יביאו איתם יכולות רבות ונוספות כגון: פעולה של פלטפורמות בלהקות ונחילים ומערכות לחימה הפועלות באופן עצמאי. כל אלו ישולבו בשדה הקרב ויקנו יתרון למי שידע לפתח ולהפעיל אותם באופן מבצעי. אנו פועלים להקמת התארגנות ייעודית, שתתמקד בטכנולוגיות בינה מלאכותית, וברובוטיקה - שניהם קשורים זה בזה, ויחד הם מפתח להכרעה מול האתגרים המתהווים סביבנו. גוף זה יפעל תחת מפא"ת, גוף המחקר והפיתוח החשוב והמוביל בביטחון".
- על הגדלת תקציב המו"פ המרכזי - "כדי להמשיך ולעמוד בחוד החנית הטכנולוגית צריך להשקיע והרבה. לכן תקציב המו"פ המרכזי של משרד הביטחון יגדל השנה, ויביא את היקף ההשקעה הישיר הגבוה אי-פעם במחקר ופיתוח. זאת כדי להבטיח שאנחנו לא רק משמרים את המובילות שלנו, אלא מעצימים אותה".
- על ההשקעה בתעשיות הביטחוניות וביצוא הביטחוני - "משרד הביטחון משקיע במשך שנים רבות בשימור קווי ייצור חיוניים ואסטרטגיים. בעידן של מרוץ חוצה יבשות אחרי חומרי גלם, אנו ממשיכים לפעול לצמצום התלות בספקים חיצוניים. יש בזה גם הזדמנויות לכלכלה ולתעשיות הביטחון הישראליות: יכולת להתבסס על ייצור עצמי ולספק מהר חשובה היום, לא פחות מהיכולת הטכנולוגית. השאלה הראשונה שאנחנו נשאלים בכל משא-ומתן עם מדינה בעולם היא: "מתי אתם יודעים לספק"? לא בכדי רשמה מדינת ישראל בשנת 2021 את שיא כל הזמנים בהיקף הייצוא הביטחוני שלה- 11.4 מיליארד דולר - הכפלה תוך פחות מעשור. בקרוב נסכם את נתוני שנת 2022, וכבר עכשיו אני יכול לומר שהשיא של שנת 2021 צפוי להישבר".
|
|
| תאריך:
|
22/05/2023
|
|
|
עודכן:
|
22/05/2023
|
|
עידן יוסף
|
|
משרד הביטחון: להפוך את ישראל למעצמת בינה מלאכותית, בדומה להישגיה בסייבר
|
|
מנכ"ל מיקרוסופט, סטיה נדלה, טוען שהדבר שהכי מפחיד אותו בהקשר של בינה מלאכותית הוא הצורך בשילוב זרועות של החברה האנושית כולה לצורך יצירת מקסימום הזדמנויות מן הטכנולוגיה החדשה מן הצד האחד, ולצמצום הסכנות שהיא עלולה לגרום מן הצד השני.
|
|
|
|
|
הנרי קיסינג'ר, מן הדיפלומטים החשובים ביותר בשלושת הדורות האחרונים, מזהיר מפני סכנות הבינה המלאכותית - במיוחד בזמן משבר ומלחמה. קיסינג'ר, שיחגוג בעוד שבועיים (27.5.23) את יום הולדתו ה-100, שוחח עם השדר הוותיק של רשת ABC, טד קופל, אשר סיקר את פעילותו במשך למעלה מיובל - מאז היה היועץ לביטחון לאומי ושר החוץ בממשלו של ריצ'רד ניקסון.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
החששות מפני בינה מלאכותית (AI) רודפים את האנושות מאז תחילת עידן המחשב. אז הן התמקדו באפשרות שמכונות ישתמשו בכוח פיזי כדי להרוג, לשעבד או להחליף בני אדם. אבל בשנים האחרונות צצו כלי AI חדשים המאיימים על הישרדות הציביליזציה האנושית מכיוון בלתי צפוי: השימוש בלשון – מערכת ההפעלה של האנושות. מה יקרה כאשר בינה בלתי-אנושית תהיה טובה יותר מאשר בני האדם בסיפור סיפורים, בכתיבת מנגינות, בציור דמויות ובכתיבת חוקים? – תוהה ההיסטוריון והפילוסוף הישראלי פרופ' יובל נח הררי במאמר נרחב באקונומיסט.
|
|
|
|
|
Google AI חשפה את Bard, כלי הבינה המלאכותית החדש, המתחרה ב-chat GPT' שיכול ליצור טקסט, לתרגם שפות ולענות על שאלות. בארד עדיין בפיתוח, אבל בגוגל אומרים כי יש לו פוטנציאל להיות כלי רב עוצמה עבור עסקים ואנשים פרטיים כאחד.
|
|
|
|
|
