קושי משפטי: על מספר התושבים ביישוב קהילתי לעמוד במבחן החוקתי

ח"כ אוהד טל, יו"ר הוועדה, הסביר כי הצעת החוק מהווה תיקון לחוק משנת 2011, שקבע תקנות לקיומן של ועדות קבלה בישובים שבהם עד 400 בתי אב באזורי הנגב והגליל. החוק הראשוני כלל תבחינים למניעת אפליה בפעילות ועדות הקבלה. טל הדגיש כי התיקונים המוצעים נועדו להרחיב את המסגרת ולהרחיב את היקף המרחב הגאוגרפי שלה, כדי להקל על פיתוחם וצמיחתם של ישובים תוך שמירה על זהותם הקהילתית. לדבריו, החקיקה זכתה לקונצנזוס בחברה הישראלית ובכנסת.

שרת המשימות הלאומיות ח"כ אורית סטרוק ציינה: "אנחנו לא ממציאים את הגלגל מחדש. החוק נחקק ב-2011 מבלי לדעת את התוצאות האפשריות או את יעילותו. מאז, אנו עדים לכך שהחוק אינו מפלה ובמקום זאת מיטיב עם הישובים. כעת, יש צורך לעדכן את החוק שכן הוא הפך למחסום. התושבים המקוריים מילאו את מכסת ה-400, וצריך להביא מספר שווה של משפחות צעירות. שילוב יישובי התפר חיוני בשל אתגרים ייחודיים שעומדים בפניהם".

נציגי משרד הכלכלה ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר הביעו את תמיכתם בהצעת החוק. אילנית ניר לוי, נציגת משרד החקלאות, הדגישה את הצורך להתאים את ועדות הקבלה לנוכח ההרחבה המוצעת. עו"ד ניב יערי מהייעוץ המשפטי לממשלה ציין את חששות המשרד בהיבטי השוויון וכבוד האדם באופן מהותי, שההצעה והחוק הקיים מעלים. "החוק היום הוא חוקתי, אבל יש קושי - והאיזון בין הדברים הוא חשוב במיוחד כאשר מבקשים להרחיב אותו ל-1,000 משפחות. אנחנו מציעים שתימשך העבודה הממשלתית לביסוס המספרים המוצעים". לשאלה האם זאת עמדת שר המשפטים, השיב כי מדובר בעמדת הייעוץ המשפטי לממשלה. יו"ר הוועדה, ח"כ טל, ציין כי הטיעון לגבי מספר ההרחבה אינו שאלה משפטית ויש לח"כים מה לומר בנושא. חברתו של יערי למשרד עו"ד נועה מושייף, טענה מנגד כי מדובר בשאלה משפטית בגלל אינטרס השוויון. השרה סטרוק, ציינה כי בימים אלה מתגבשת במועצה הארצית לתכנון ולבנייה תמ"א המדברת על מספר של 3,000 וציינה כי בהצעה הנוכחית "אנחנו אפילו עדיין לא שם".

אופיר צימרינג, נציג החטיבה להתיישבות, הדגיש כי אזורים כפריים קשורים קשר הדוק לחיי הקהילה. "החוק מכיר בצורך בבנייה עצמית ובבחירת מגורים בכפר בתוך קהילה. מדובר רק בקבלה ליישובים קהילתיים ולא לאגודות שיתופיות של מושבים", אמר.

על-פי נתוני החטיבה להתיישבות, 97.5% מהפונים באזורי הנגב, הגליל והיו"ש מתקבלים בעקבות הערכת ההתאמה לקהילה. רק 1% מהמועמדים צריכים לעבור את ועדת הקבלה. ועדת הקבלה חלה גם על יישובים במגזר הערבי באמצעות רמ"י ובעיגון בית המשפט המאפשרים שיווק קרקעות לבני המקום בשיעור של 75% ולעיתים בשיעור של 100%.

ח"כ יוסף עטאונה מתח ביקורת על חלק מן האמירות, שמתארות כמצג שווא את תפקידן של ועדות הקבלה. הוא טען ש"המטרה היא להפריד בין שתי אוכלוסיות שהם אזרחים שווים במדינה. כאשר מדברים על שינוי מאזן דמוגרפי בנגב ובגליל בהסכמים הקואליציוניים הנוסחה ברורה. לגבי הנגב, אין לנו התנגדות לפתח אותו ויש מקום לכולם. החוק הזה הוא הפרדה גזענית והנצחת אפרטהייד של הקרקע". היו"ר טל מחה על ההאשמות וקבע כי הן חסרות בסיס עובדתי ומדובר בסיסמאות. ח"כ אימאן ח'טיב יאסין טענה כי הצעת החוק צריכה לחול גם על היישובים הערביים בנגב, המאכלסים 200,000 תושבים, תוך שימת דגש על נוכחותם ארוכת השנים וזכותם לבחור את מרחב המחיה שלהם. לדבריה, מדובר בהגשמה של חוק הלאום.

ח"כ אלון שוסטר הדגיש את ההבחנה בין חיזוק הכפרים היהודיים והערבים, והביע תמיכה בתכנון נכון לפיתוח שני המגזרים תוך שמירה על האופי השיתופי והקהילתי הייחודי של הכפרים היהודיים. השרה סטרוק התייחסה לדברי חברי הכנסת בנושא המגזר הערבי וציינה כי בהחלטת מועצת רמ"י הם יכולים למלא כל יישוב עד 30 אלף נפש ב-100% בני המקום וללא חקיקה.

ח"כ מטי צרפתי הרכבי ציינה כי למדינה יש אינטרס לקדם הרחבת מגורים באזורי הפריפריה, ולמרות תבחינים מוגדרים למניעת אפליה, 98% מהפונים נקלטים בהצלחה. צרפתי הרכבי הדגישה את אחריותה של המדינה למצוא מנגנונים להמשך הצמיחה ביישובים אלו.

ח"כ יצחק קרויזר הדגיש את חשיבות חיזוק ההתיישבות הכפרית באמצעות חיזוק הקשרים הקהילתיים. הוא הציע להגדיל את מספר ועדות הקבלה ל-1,000, כדי להקל על-כניסתם של זוגות צעירים ויחידים במטרה לטפח את הצמיחה ולבצר את הצביון הקהילתי של היישובים והכפרים הללו.


דני עברי, ראש המועצה האזורית משגב, העוסק כבר 40 שנה ביישובים קהילתיים ויהודיים כאחד, אמר: אני מייצג קהילה ערבית שנאבקת מלהכניס גורמים כאלה ואחרים שאינם מתאימים גם לאופיה. לגור בפריפריה עם כבישים דפוקים, מחסור בהשכלה גבוהה ושירותי בריאות ועוד, הם חיים מאתגרים ואנחנו עוסקים בניסיון לבנות יישובים גם יהודים וערבים ונדרשים לשתף פעולה ולהתאגד יחד". ניצן פלג, ראש המועצה האזורית גליל תחתון, הדגיש את החשיבות בשמירה על שכנות טובה באמצעות יישובים נפרדים שבהם יכולים יחידים להתגורר עם משפחותיהם וחבריהם, תוך התחשבות בגורמים כמו מחירי הקרקע, גידול הישובים וועדות קבלה. "בסופו של דבר השכנות הטובה הזו נוצרת כאשר כל אחד גר בקהילה שלו עם משפחתו ועם חבריו. למרות הדברים שנאמרו כאן", אמר.

שני מועלם, תושבת הושעיה, שיתפה מניסיונה ממקור ראשון ביישוב ובקשיים איתם מתמודדים תושבים חדשים לעתיד. היא הביעה דאגה לגבי המחסור בדיור זמין, כאשר משפחות מחכות שנים כדי להבטיח לעצמן מקום מגורים. מועלם הדגישה את חשיבותן של ועדות קבלה ואמרה: "אנחנו גרים במגורונים כי אין מספיק מקומות לגור בשכירות. יש 200 משפחות שממתינות כ-15 שנה לגור ביישוב. אנחנו חברים בוועדות ובמערכות חינוך ומרגישים את הבעיה הזו יום-יום. משפחות נוטשות כי אין המשכיות ואין איפה לגור".

עו"ד דודו קוכמן, מזכ"ל תנועת האיחוד חקלאי, הדגיש כי קהילתיות היא ערך עליון ביישובים אלו, המשפיע על כל תחומי החיים. קוכמן הדגיש את הדחיפות בקידום החוק לטיפול במגמה הדמוגרפית השלילית באזור הגליל. "משפחה שאינה מתאימה יכולה להחריב ולעורר מדנים ביישוב בו מרקם החיים נשען על התנדבותיות. יש דמוגרפיה שלילית בגליל, וצריך לקדם את החוק כמה שיותר מהר", אמר.

גלית ויטנברג מרשות מקרקעי ישראל שמרה על עמדה ניטרלית, תוך שימת דגש על חשיבות התיאום. היא הוסיפה כי "בנוגע לוועדת ההשגות ככל שמגדילים את מספר המגרשים יש צורך לבצע התאמות", ואילו אילן רובין מארגון לב הגליל קרא לתיקונים הכרחיים לתמיכה בהרחבת הבתיישבות והצערתה.

במהלך הדיון טענה אופיר איטח סנדריי, חברה בקולקטיב מזרחי אזרחי, כי ועדות הקבלה מנציחות את האפליה בכך שהן מקבלות רק מי שדומה לתושבים הקיימים. בתגובה, דחה אופיר צימרינג מהחטיבה להתיישבות את הטענה, וקבע כי היא אינה תואמת את המציאות והנתונים הקיימים בשטח.

יו"ר הוועדה קבע לשבוע הבא ישיבת המשך של ארבע שעות לצורך המשך הכנת הצעת החוק.