ענישת מינימום וחזקת מודעות: כך ייראה "חוק הפרוטקשן"

רוטמן: "ביחס לענישה, ההבדל בין 5 או 7 שנות מאסר יהיה האם העסקה הושלמה או לא. צריך הבחנה ברורה בין פרוטקשן שהוא מכת מדינה לבין 'סתם' איום. אני מקבל 'סתם' איום, או סחיטה באיומים, לפחות פעם ביום בדרישה לרדת מהרפורמה או שימררו את חיי, אך זה שונה מתופעת הפרוטקשן.

"לגבי הוראת השעה המוצעת לתקופה של שנים - בהינתן לוחות הזמנים של הפרקליטות והמשטרה, בעוד 5 שנים נקבל מספר מאוד קטן של מקרים שלא יאפשרו לבחון האם כתוצאה משינוי הענישה שעשינו אכן יש ירידה בתופעה, כך שנדרש זמן יותר ארוך, בטח כשידוע שבזמן הזה נייצר עוד אמצעים כמו רישוי שמירה ולא נוכח לבודד משתנים. אני מאוד בעד הוראת שעה כשאני יודע מה יהיה בעוד 5 שנים. אנחנו יודעים שהיה מיקוד בנושא הפשע במגזר היהודי, והשאלה כמה זמן לקח מרגע שהכריזו על מלחמה בפשע המאורגן והחלו באמצעים, עד שראו תוצאה. גם אם קובעים הוראת שעה עליה להיות לפחות 7 או 10 שנים ולכן זה כבר מתייתר ועדיף לייצר הוראת קבע ולהכניס סעיף דיווח שנתי. אם נגיע למסקנה בתוך כמה שנים, שהסעיף לא ממלא את ייעודו, הממשלה והכנסת יודעות לחוקק תיקונים".

ח"כ יצחק קרויזר (עוצמה יהודית), יוזם החוק, ביקש לדעת איזו הגנה מייצרים למתלוננים? אבטחה, הגנת עדים או כלים נוספים.

חברו לסיעה, ח"כ צביקה פוגל, יו"ר הוועדה לביטחון לאומי: "איך אנחנו גורמים לאנשים להרגיש מוגנים להתלונן? איך אני גורם לסביבה להיות מספיק בטוחה עבורם. החוק נהדר בהגדרת הענישה אך השאלה אם הוא גורם למתלונן להרגיש בטוח".

ח"כ מתן כהנא (המחנה הממלכתי): "חשוב שנהיה מספיק מהודקים. המשטרה תהיה חייבת לבסס קשר ראייתי בסוף בין השריפה לבין חברת השמירה הגובה דמי חסות".

עו"ד ישי שרון מהסנגוריה הציבורית: אנחנו עדיין רואים קושי עקרוני במהלך המתגבש החורג ממידת הזהירות המתחייבת מגיבוש עבירה פלילית חדשה והוא מעורר קשיים ניכרים בכל הקשור לעיקרון החוקיות והמודעות בפלילים. ביסוס עבירה חדשה על חשש ערטילאי כללי שאין לו קשר לחשוד בעבירה זה כר פורה להפללת יתר. זה מתן כוח רב מדי לרשויות התביעה והחקירה וקיימת סכנת זליגה של דיני חוזים ונזיקין לפלילים על כל המשתמע מכך. אנחנו מחדדים את עבירת העושק ומוסיפים חזקה מאוד חריגה בנוף המשפט הפלילי שכמעט לא קיימת בספר החוקים וענישת מינימום מרחיקת לכת.

"החלופה הראשונה של עבירת העושק מנוסחת בצורה ארכאית ולאמץ אותה כמות שהיא לעבירה פלילית מודרנית, עבירת דגל זה דבר מאוד בעייתי שלא לומר מוזר ועלולים לעשות בו שימוש נרחב. אותו חשש לפגיעה עומד בבסיס ההתקשרות גם במצבים שאין בהם חשש לפרוטקשן. בחלופה השנייה - התקשרות בין מתקין מערכת אזעקה לבין אדם בשכונה בה אירעו מספר התפרצויות והמחיר מופקע.

"בחלופה השלישית יכולה להתרחש גם במצב שאדם נקלע לחובות ומתקיימת מכירת רכב בין שכנים בתמורה נמוכה בהרבה.

"אנחנו באיזון של איך לתת מענה לסיטואציות המובהקות כפרוטקשן ולהימנע ככל האפשר מהפללת סיטואציות חברתיות. זה אתגר מורכב שלא הצליחו בו בעולם ולכן נצמדו לעבירת הסחיטה באיומים. צריך לשקול בכובד ראש את הוספת חזקת המודעות וענישת מינימום, זה מאוד בעייתי. דווקא בעבירה פלילית רחבה נדרש שיקול דעת שיפוטי, במיוחד באותם מקרים בהם בית המשפט מנסה להימנע ממאסר. גם כשהמחוקק קובע חזקת מסוכנות ומשאיר לבית המשפט שיקול דעת לסטות מהחזקה אנחנו יודעים שבפועל זה לא קורה. אנחנו מוטרדים מאוד מפריצת הסכר. הדבר הזה יהיה טעות ובכייה לדורות. לגבי הוראת השעה - גם אחרי שלוש שנים נתחיל לראות מקרים, ונראה כתבי אישום. חשוב לא לעשות משהו בלתי הפיך. בכל מקרה צריך מנגנון דיווח".

רפ"ק ארנון הרפז, מפקד כוח משימה סד"ח ביחידה הכלכלית בלהב 433: "אנשי ארגון פשע נכנסים למסעדה ומפילים כוס וכאילו נפגעים מהשברים ומעכשיו דורשים תשלום 30,000 שקל כל חודש כי נפגעו מהמסעדה. זה אירוע שלא דורש שום דבר. מהתיקים האחרונים בדרום אין שום איום. בעולם הקבלנים - ברגע שדמות מגיעה לקבלן ואומרת "אני השומר פה", הקבלן אומר שאין לו ברירה ואין שיקול דעת הוא חייב לקחת אותו כי הוא השולט בטריטוריה ולא יכול לקחת מישהו אחר. לגבי הענישה, אני יכול לתת לכם דוגמאות למתחמי הענישה - תיק סד"ח באריאל, נאשם אחד קיבל 20 חודשי מאסר בפועל והשני 18 בפועל. תיק נוסף מלפני מספר חודשים - 14 חודשים בפועל".


עו"ד איתמר גלבפיש מהפרקליטות: "הנוסח נותן כלי חדש להיאבק בתופעה. עד עכשיו היינו צריכים להוכיח שמי שמאיים הוא גם מי שמקבל את התשלומים ועכשיו יש ניתוק בין הדברים באמצעות החזקה.
בהתייחסו למתחם הענישה אמר: "העונש הקבוע בחוק לא קשור למתחם. תיק שהגיע לעליון בו מישהו סוחט דמי חסות שבועיים מבעל פיצוציה וגם לוקח דברים מהפיצוצייה - מורשע בעבירות סד"ח ומקבל עונש בפועל של 56 חודשים ועוד במצטבר, סה"כ 68 חודשים".

אלקנה כהן מארגון היוגב: "חקלאים חיים תחת איומי קבלני כוח אדם וקבלני ביצוע לכל מיני עבודות חקלאיות ומחויבים לעבוד איתם ספציפית. אחד הדברים שהכי קשים הוא להוכיח את ההקשר. אני נסחטתי כחקלאי 6-5 פעמים. יש קבוצת קבלנים ערבים המנהלים קרטל ומהלכים אימים על כל החקלאים. הם מחלקים גזרות ואתה חייב לעבוד איתם ולשלם פי 5-4 והמחיר היותר קשה הוא שבסופו של דבר מכיוון שהמחירים עולים, ומחויבים לקחת את אותו הקבלן, החקלאי מתרושש. הקבלן עושה מדרג ובשנה הראשונה מגיע עם 100 פועלים ולאט-לאט מוריד את הכמות עד שהחקלאי מתרושש וכדי למחוק את החוב הוא מוציא את החקלאי מהשטח. אנחנו מקימים קבוצות עבודה שמסייעות לחקלאים וכן מעודדים פיתוח טכנולוגי - הסבה לחקלאות יותר טכנולוגית ומודרנית עם פחות כוח אדם".

עו"ד לילך וגנר, מייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים: "החוק הזה יכול להועיל במיגור התופעה של דמי חסות אך הוא חייב להיות חלק ממהלך משולב בו עוד אלמנטים ובראש בראשונה האסדרה שצריך להביא המשרד לבט"ל בעניין חוק השמירה, שהוא הכר הפורה לאירועי סד"ח. אם ננקה את השוק מהגורמים העברייניים הללו באמצעות הרגולציה, החוק יוכל להשלים זאת בהקשרים פליליים מובהקים".
היא הביעה הסתייגות מעונש המינימום וכן מנוסח עבירת הסחיטה המיוחדת לצורך סד"ח: "לגבי עונש המינימום - עונש מינימום לא מרתיע. זה לא מה שיגדע את המוטיבציה הכלכלית החזקה לגבות דמי חסות. מה שיגדע הוא אכיפה. לא הוצגה בפני הוועדה תשתית מספיקה, בעיקר כשידוע שהבעיה היא הקשיים הראייתיים בתיקים ולא מתוך תפיסה של המשטרה או בית המשפט שלא מדובר במקרים חמורים".

היא הציעה עונש מינימום כהוראת שעה במקרים הקלים - "להוסיף על החזקה ענישת מינימום זה יפגע בעקרונות המשפט הפלילי ועלול להביא לתוצאות לא צודקות כי אם יש 'קשיים ראייתיים ילכו לעושק או לעבירות אחרות ואני דווקא רוצה את התיוג הנכון ולא לתמרץ הסדרים על העבירה הלא נכונה, שירדו מהעבירה החדשה בגלל עונש המינימום. אבקש שעונש המינימום יחוקק כהוראת שעה למינימום של 5-3 שנים. לקבוע כהוראת קבע עבירה חדשה עם החזקה ועם ענישת מינימום, זה מעט מרחיק לכת כשעוד לא ניסינו כלל. לגבי החילוט האזרחי, להשאיר את הנושא לקריאות שנייה ושלישית בלי שקיימנו בזה כלל דיון זה לא נכון".

סנ"צ גלעד בהט מהייעוץ המשפטי של משטרת ישראל: "אנחנו מברכים על הנוסח שהוא פרי עבודה קשה של כולם והוא יעשה שינוי, אך השינוי הזה הוא חלק מחבילה שלמה שצריכה להגיע כי בפני עצמו לא יפתור את הבעיה. לוקח הרבה מאוד זמן והדברים לא נשארים סטטיים כי ארגוני הפשיעה לומדים אותנו וימצאו משהו אחר.

"יש לשים לב לכך שהציר הכלכלי מאוד משמעותי בין ארגוני הפשיעה לרציחות על אזורי שליטה, כשמייבשים את צינור הכסף, יורדים משמעותית אירועי הסחיטה ואירועי הרצח בעקבותיהם. הכלים הקיימים כמו חילוט הם אחרי הרשעה, וחשוב להשתמש בכלים כלכליים יותר מהירים עוד לפני הרשעה.

"במרכז עומדים הקורבנות, והיכולת של המדינה להגן עליהם היום לא גבוהה. המשטרה נוקטת בהרבה אמצעים אך רובם לא יכולים להיכלל בתוכניות הרשות להגנת עדים, גם בגלל המעטפת המורכבת ובגלל המשאבים ולא רבים אוזרים אומץ לומר שהם נסחטים וגם אז הם עומדים במוקד איומים נוספים.

"יש לייצר פיצוי כלכלי לאנשים אלו, איזו קרן שתפצה אותם מתוצאות ההליכים, שיהיה כיסוי כלכלי לנזקים. הפיצוי הכלכלי יכול להפחית את הפחד.

"אנחנו חייבים את החבילה הזו - בבניה, בחקלאות, בעלי עסקים חווים זאת על בשרם ברמה מאוד גבוהה ולכן צריך ללכת כברת דרך קדימה יותר".

עו"ד יהודה שפר, לשעבר המשנה הפלילי לפרקליט המדינה, פנה ליו"ר הוועדה: "פרשתי לפני 5 שנים אחרי 30 שנות עבודה בנושא הזה, מאז הפרישה אני מייעץ לממשלות זרות בנושא חילוט אזרחי. אם אתה רוצה לעשות אימפקט ולראות תוצאות אל תיבנה על חוק החילוט. ייקח 4-3 שנים להעביר אותו בכנסת בגלל שיש אינטרסנטים ובעלי הון שיושפעו. הדרך היחידה של הוועדה לראות תוצאות היא להצמיד לחוק חילוט אזרחי. הכל תלוי ברף הראיות- לא מגיעים למיצוי פלילי בגלל רף הראיות, שהוא אזרחי מינהלי, יותר סביר מלא סביר שהכסף מסחיטה. קל וחומר לגבי הלבנה- אם זו הלבנה עצמית של הסוחט זה תיק הלבנת הון פשוט אבל הם לא פראיירים ולא מחכים שנבוא וניקח את הכסף ופעולת ההלבנה נעשית באמצעות צדדים שלישיים ולכן- כשמגיעים לתיק פלילי, אני מחזיק פה הודעה נפלאה מאתמול על יחידת להב ולא כתוב כמה תפסו ובלי להכיר את תיק לא תפסו הכל, כי תיק פלילי שכזה צריך לתחם אותו בˉ9-7 נאשמים גג ולתחם בזמן לפעילות של כמה חודשים. כלומר רק בחילוט אזרחי ניתן יהיה לחלט גם על פני כמה שנים וגם על מעגל רחוק יותר מהאנשים שנהנים מזה".

היו"ר ח"כ רוטמן: "היתרונות ברורים. הבעיה הגדולה בכל מתן סמכות לכל רשות שהיא היא שהמטרה תמיד נפלאה - מעצר מנהלי למנוע טרור זו מטרה נפלאה, עינוי/אמצעים מיוחדים בחקירת שב"כ לפצצה מתקתקת כולם מבינים וזה חשוב אבל אז אתה מגלה שבוודאות מוחלטת יהיו מקרים שיעשו שימוש בכלי כשאני לא רוצה".

שפר: "אני נאבק במשרד המשפטים מספר שנים בנושא הזה ושומע כל הזמן 'לא מידתי' ואני אומר שתפסיקו לבלבל את המוח. בכל המדינות הנאורות שאנחנו רוצים להידמות להן יש שימוש בחילוט אזרחי. יש בארה"ב ביקורת מוגזמת על שימוש לרעה. אני מציע שבחילוט אזרחי ייכנס אלמנט השימוש באלימות – הוכחה ברף אזרחי ואת ההתקשרות הבלתי מוסברת גם כן ברף אזרחי.

"אני מציע לך לדרוש לקיים דיון אחת לשנה או חצי שנה כי החקלאים האלו זועקים. ברף אזרחי אפשר יהיה להוכיח שימוש באלימות. ראיות נסיבתיות אפילו על שריפה או הצתה ליד כשיש תשלום מספיקה לרף האזרחי. בחוק החילוט השקעתי 10 שנים מחיי וזה לא יחוקק בזמן קצר. חבל לעסוק בזה כשהחקלאים זועקים. לפחות תכלול את החילוט האזרחי בקריאה ראשונה שנוכל להמשיך לדון בו בקריאות שנייה ושלישית".

רוטמן: "החילוט האזרחי בהרבה מדינות בעולם מעורר ים של בעיות. אתה נותן את רכושו של אדם לפעמים בשרירותיות מוחלטת לחשד. החקלאים ימשיכו לזעוק כי בית המשפט נותן עונש נמוך מדי. מה שאתה מבקש הוא כוח בלתי מוגבל לשלטון, שזה דבר מסוכן. כשיבוא קצין או פרקליט בדרגה מסוימת ויחליט שהוא חושד מנהלית/אזרחית ב-30 איש - מאותו רגע אותם אנשים, הם תחת כלי לא מידתי".

הוא פנה לנציגי משרד המשפטים: "אבקש שתעלו לשיקול דעת ועדת השרים להמשך החקיקה את סוגית הוראת השעה לשיקולכם, ואת נושא החילוט האזרחי למרות שאני לא אוהב את זה. אקבל עליי את דין התנועה".

הצעת החוק אושרה פה אחד בתמיכת היו"ר ח"כ רוטמן, והח"כים מתן כהנא ויצחק קרויזר.