שופט בית המשפט העליון,
יצחק עמית, דחה (2.7.23) את ערעורו של עו"ד
דוד לוי, אשר נדון לתשע שנות מאסר לאחר שגנב מלקוחותיו 16.5 מיליון שקל, 15.5 מיליון שקל מתוכם מרשות המיסים - מעשים חסרי תקדים בחומרתם. המשפט הסתיים לפני שנה וחצי, לאחר שנמשך שבע שנים בשל קשיים ניכרים שהערים לוי על ניהולו.
לוי (בעל רישיון מאז 1984) ייצג את רשות בשנים 2012-2001 בתיקי הוצאה לפועל למימוש נכסי מקרקעין של חייבים. לוי פעל בניגוד להוראות רשמי ההוצאה לפועל ולא העביר לקופת הרשות את הסכומים שהצטווה להעביר, ובעקבות זאת התלוננה הרשות במשטרה. הוא טען, כי היה זה שכר הטרחה שהגיע לו. עוד הורשע לוי בגניבת 500,000 שקל מבני הזוג מיטל קלינגר ואלדד קלינגר - רוב תמורת המכירה של שתי דירות בחולון ואילת שירשו מאבותיהם. לוי גם גנב 400,000 שקל כאשר ייצג את משה אביטל במכירת וילה בהרצליה. לבסוף הורשע לוי בהעלמת הכנסות בסך 8.6 מיליון שקל.
לוי טען שכתב האישום הוא תוצאה של רדיפה מצד "מאפיה שלטונית" לאחר שחשף שחיתות בהיקף נרחב ברשות המיסים, רדיפה שלדבריו כללה גם הפעלת קרינה נגדו. לטענתו של לוי, לאותה "מאפיה" יש קשרים פסולים עם המערכת השיפוטית, עוזרים משפטיים מעלימים מוצגים ומזייפים פרוטוקולים, תובעים "תופרים תיקים", והיא שולטת שליטה על לשכת עורכי הדין ועל שופטים (לרבות בבית המשפט העליון). מומחים מטעם בית המשפט מצאו שלוי לוקה בנפשו, אך לא בצורה המשחררת אותו מאחריות למעשיו או אינה מאפשרת להעמידו לדין. הוא הורשע בעשרות עבירות של גניבה בידי מורשה ועבירות מס.
בערעור שב לוי וטען שהוא אינו כשיר לעמוד לדין, ועמית מציין שטענה זו הועלתה גם בבית המשפט המחוזי מרכז (אם כי לוי סירב לעמוד לבדיקה פסיכיאטרית) והייתה אחד הגורמים המרכזיים להתמשכות ההליכים. לבסוף הורה המחוזי (השופטת דנה מרשק-מרום) לשלוח את לוי לבדיקה פסיכיאטרית, בה נקבע שהוא חולה נפש ואינו כשיר לעמוד לדין, אך לוי המשיך להתעקש שהוא כשיר. פאנל של פסיכיאטרים קבע, כי הוא ידע להבחין בין טוב לרע בעת ביצוע העבירות וכי הוא כשיר לעמוד לדין. מרשק-מרום קבעה, כי מאחר שלוי מונע מסניגורו להגיש טיעונים בנושא הכשירות, הרי שהוא כשיר ויש לכבד את רצונו.
"הטענה לאי-כשירות צורמת"
עמית דוחה את טענת האי-כשירות לעמוד לדין. הוא מזכיר, כי "יראו נאשם ככשיר לעמוד לדין אם הוא מסוגל לתקשר עם עורך דינו באופן בסיסי ולהבין את ההליך המשפטי ולו באופן בסיסי... ההבנה הנדרשת היא בסיסית בלבד, של מהות ההליך המשפטי ובעלי התפקידים בו ושל האישומים". עמית מדגיש: "העדר מסוגלות לעמוד לדין משמעו חוסר יכולת לעקוב באופן מושכל אחר ההליך הפלילי וליטול בו חלק. המקרה שלפנינו רחוק עד מאוד מכך". הצדדים הסכימו שלוי חולה נפש אך כשיר לעמוד לדין, כפי שקבע פאנל המומחים; אין מקום להתערב בקביעת המחוזי לפיה הוא היה כשיר.
לדברי עמית, "הטענה לאי-כשירות צורמת כשהיא נשמעת כיום, בשלב הערעור, לאחר שלאורך כל הדרך המערער טען נחרצות בבית משפט קמא כי הוא כשיר לעמוד לדין, הנחה את באי-כוחו שלא להעלות טענה זו, ואף הצטייד בחוות דעת פרטית כדי לגבות את עמדתו כי הוא כשיר לעמוד לדין". נטל ההוכחה הוא על לוי, שלא עמד בו. הוא גם טען לכשל בייצוגו במחוזי, משום ששם לא נטען שהוא אינו כשיר - אך טענה זו נופלת ברגע שנקבע שהוא היה כשיר, ולא מדובר במקרה נדיר מאוד של קבלת טענה לכשל בייצוג.
עוד דחה עמית שורה של טענות אחרות שהעלה לוי. הוא קובע, כי כתב האישום נגדו הוגש כדין; השימוע שנערך לו, לאחר קשיים מצידו, היה תקין; טענותיו על קנוניה, חשיפת שחיתויות, טענות לרדיפה, קונספירציה ו"תפירת תיקים" הועלו בעלמא, ללא תשתית עובדתית כלשהי; לא מדובר על סכסוך אזרחי בלבד בינו לבין רשות המיסים. עמית מחמיא לניר נחשון, אז רשם ההוצאה לפועל וכיום שופט בית המשפט לתעבורה בירושלים, אשר ערנותו הובילה למעשה לגילוי הגניבה. השופטים דפנה ברק-ארז ו
דוד מינץ הסכימו עם עמית. את לוי ייצגו עוה"ד מתן לקר ואבי פרץ, ואת המדינה - עו"ד עמרי כהן.
