מצלמות המהירות שמפעילה משטרת ישראל הן אמינות מעל לספק סביר - קובע לראשונה (4.7.23) בית המשפט המחוזי בבאר שבע. זוהי הפעם הראשונה בה אמינות המצלמות עומדת להכרעה בבית משפט מחוזי, לאחר שעד כה נדונה רק בבתי המשפט לתעבורה (שהם בתי משפט שלום). פסיקתו של המחוזי מנחה את השלום, אך אינה תקדים מחייב כמו פסיקתו של בית המשפט העליון.
השופט
יואל עדן דחה את ערעורו של חסן נאססרה על הרשעתו בבית המשפט לתעבורה בבאר שבע, אשר בשל חשיבות הנושא נדון בהרכב בן שלושה שופטים (עם הנשיאה רויטל יפה-כ"ץ והשופטת גילת שלו); גם בית משפט השלום דן בו בהרכב של שלושה, מאותה סיבה, בראשותו של נשיא בית משפט השלום דאז, אלון גביזון.
בית המשפט לתעבורה שמע שורה של עדים, ובראשם נציג היצרנית, נציג הזכיין שלה בישראל והממונה מטעם המשטרה על התקנת המצלמות, וזאת לצד למעלה מ-700 בדיקות שטח שנעשו להן, וכאמור הגיע למסקנה שהן אמינות. המצלמות מודדות את זמן המעבר בין שתי נקודות ומחשבות על פיו את מהירות הרכב.
עדן סוקר בהרחבה את הראיות שעמדו לפני בית המשפט לתעבורה וקובע שאין מקום להתערב בממצאי העובדה. הוא מסתמך בראש ובראשונה על בדיקות השטח, אשר "העלו תוצאות מדויקות בבדיקות מגוונות לכלי רכב שונים ובתנאים שונים". לבדיקות אלו נוספו העדויות, ובחינה זהירה ומדוקדקת של הראיות מובילה למסקנה, מעל לספק סביר, שהמצלמות מבצעות בדיקת מהירות ברמת דיוק אשר על פיה ניתן לקבוע ממצא פלילי.
יתרון מרכזי של המצלמות הוא בפשטותן; הן בודקות את עצמן כל העת, ולכך נוספת בדיקה שנתית מול מכשיר חיצוני - וכך נמנעות טעויות, אומר עדן. הוא מוסיף, כי לעומת זאת, ההגנה לא הביאה כל ראיה, ואף לא תחילת ראיה, לכך שהמצלמות אינן אמינות אלא הסתפקה בטענות בעלמא. העובדה שהיו סטיות מהוראות היצרן בנוגע להתקנת המצלמות, תחזוקתן והפעלתן - עליהן העיר בית המשפט לתעבורה - אינה מובילה לכך שהתוצאות אינן אמינות, מדגיש עדן, שכן היצרן עצמו אמר שאין לכך השפעה. את נאאסרה ייצג עו"ד אורי גיספאן, ואת המדינה - עוה"ד ואדים סיגל,
איציק אמיר ועדי נויפלד.
