שופט בית המשפט למשפחה בנצרת, מחמוד שדאפנה, נדרש להכריע בשאלה מי הייתה בת-זוגו של שוטר שנרצח בפיגוע דריסה בשנת 2016: גרושתו, אחת מהנשים עימן היה לו קשר אינטימי או אף אחת מהן. מסקנתו: אחת מהנשים איתן ניהל קשר מחוץ לנישואין.
השוטר וגרושתו היו נשואים בשנים 1997-1988 ונולדו להם שני ילדים; הגרושה טענה שהגירושין היו במידה רבה פיקטיביים והם המשיכו לחיות יחד. לאורך השנים היו לו קשרים עם נשים נוספות, מהן נולדו לו שני ילדים נוספים; אחת מהן טענה שלא הייתה לו בת-זוג בעת הרצח ולכן יש לחלק את עזבונו בשווה בין ארבעת ילדיו. אישה רביעית טענה שהיא הייתה בת-זוגו בעת שנרצח. לא הייתה מחלוקת מיהם הילדים לרשת אותו, והשאלה שעמדה להכרעה הייתה האם אחת מהנשים זכאית למחצית מהעיזבון.
שדאפנה קובע (25.6.23), כי בת-זוגו של השוטר הייתה נ', עימה ניהל קשרים של ידועים בציבור. הוא מציין, כי בעדותה אומנם היו קשיים והיא הודתה ששיקרה לביטוח הלאומי, אך ראיות חיצוניות מלמדות שהיא הייתה כאמור הידועה בציבור. בין הראיות: אקדחו של השוטר היה בעת הפיגוע בדירתה של נ'; המשטרה ראתה בה את בת-זוגו; השוטר מימן הוצאות משמעותיות שלה והיא ידעה מהו מצבו הכלכלי; מכרים של השוטר העידו על עומק הקשר ביניהם; גם הגרושה הכירה בכך בזמן אמת.
לעומת זאת, ממשיך שדאפנה, קשריו של השוטר עם יתר הנשים לא הגיעו לכדי קשר זוגי מבחינה חוקית. אחת מהן, א', הוכיחה רק שהיה ביניהם קשר אינטימי שנשא גם היבטים כספיים מסוימים, אך לא הגיע לכדי ניהול משק בית משותף. ואילו הקשר הכלכלי עם הגרושה ושהותו בביתה (שם התגורר ילדיהם, אשר העידו בצורה מוטה לטובת אימם) היה חלק מההיפרדות ביניהם ולא הוכח שהיה זה קשר זוגי.
שדפאנה קבע, כי נ' תקבל מחצית מן העיזבון, וארבעת ילדיו של השוטר יתחלקו במחצית השנייה. הוא נמנע מלפסוק הוצאות לטובתה של נ', תוך ביקורת יוצאת דופן על בא-כוחה, עו"ד דניאל ישראלי: "לאור התוצאה אליה הגעתי ראוי היה לפסוק הוצאות לטובת נ'. אולם, לאור ההתנהלות החריגה ביותר של בא-כוחה, לרבות עיכוב רב ומשמעותי בניהול ההליך, לרבות הגשת בקשות סרק רבות, וכאשר ביהמ"ש אף נאלץ לחייב את בא-כוחה בהוצאות אישיות, הן לגרושה והן לאוצר המדינה, לא מצאתי לחייב בהוצאות". את יתר הנשים ייצגו עוה"ד ג'והאר סלמאן, דפית חורי ויעקב מור-יוסף.
