ביום ד' השבוע (2.6.04) צפוי הרכב בראשות השופטת (בדימוס) דליה דורנר לתת את פסק דינו בעתירתם של הורים לילדים אוטיסטים, ארגון ית"ד וארגון בזכות נגד משרד החינוך בעניין יישום חוק השילוב של ילדים בעלי לקויות קשות בחינוך הרגיל.
הורים לילדים אוטיסטים, השותפים לעתירה, מוחים על מה שהם מכנים הפליית ילדיהם על-ידי ראשי משרד החינוך. הם תובעים כי המשרד יציית להחלטת בג"צ ויקיים את חוק השילוב, המורה למדינה לשלב ילדים בעלי לקויות בחינוך הרגיל, כלשונו. העותרים טוענים כי החוק מעגן את זכותם של ילדיהם להשתלב במערכת החינוך הרגילה בישראל.
העותרים טוענים עוד, כי הם קורסים תחת נטל המימון של שילוב ילדיהם בכיתה רגילה, בנוסף להוצאות הטיפולים שנגזרו עליהם. משרד החינוך, טוענים ההורים, מתנכר לילדים האוטיסטים המשולבים במערכת החינוך הרגיל על-פי חוק. "אנו כהורים, נאבקים להקנות לילדנו מידה של עצמאות שתאפשר להם, בזכות שילובם במערכת החינוך הרגילה, חיים של כבוד בתוך הקהילה ולא בנפרד ממנה", אומרים העותרים.
במשרד החינוך טוענים, כי ועדות השילוב הבית-ספריות יוכלו להקצות שעות סיוע לשילוב יחידני, אך על-פי קריטריונים ומסגרת תקציבית שייקבעו מראש. ההורים, באמצעות עו"ד תרצה ליבוביץ מארגון בזכות, טוענים בתגובה כי תשובת המשרד מעידה על כוונה להמשיך ולהכשיל את שילוב הילדים האוטיסטים והילדים בעלי הלקויות הקשות האחרות. לטענתם, משרד החינוך מתנה עכשיו את הזכאות לסיוע במסגרת תקציבית, דבר שהיה על המשרד לבצע זה מכבר, על-פי קביעת בית המשפט. בנוסף, טוענים ההורים, משרד החינוך לא הפנים את עמדת בית המשפט לפיה לילדי החינוך המיוחד יש תקציב והסוגיה היא ארגונית פנימית. ההורים מציינים, כי תקציב ילד בחינוך המיוחד גבוה בהרבה מעלות הסיוע שהם זכאים לקבלו בחינוך הרגיל.
בית המשפט מתבקש להורות למשרד החינוך לבטל את השיטה הקיימת להקצאת משאבי השילוב לבית הספר, ולקבוע כי הקצאת המשאבים תיגזר לפי מספר הילדים המשולבים בו וצרכיהם. עוד מתבקש בית המשפט לפסוק, כי כאשר ועדת השילוב קובעת את זכאות ילד לשילוב, לא יטען משרד החינוך להיעדר תקציב למימון זכאות זו וזאת כל עוד המסגרת התקציבית לילדים אלה, אילו למדו בחינוך המיוחד, הייתה גבוהה יותר.
בדיון שהתקיים ב-22 באפריל השנה ציינה השופטת דורנר כי הרכב השופטים בראשותה חשב שהעתירה יכולה להסתיים ללא פסק דין ובהסכמה. "לא מתקבל על הדעת שהגורם שמחליט על שילוב לא יחליט גם על כל השירותים הנדרשים להם זקוק הילד המשתלב", אמרה אז דורנר. לדבריה, הארגון כפי שהוא לקוי ויוצר בעיות חמורות, והדבר היחיד המתבקש מהחוק ומהשכל הישר הוא שמי שאומר ומחליט שהילד יכול להשתלב, כלומר הוועדות הבית ספריות המוסמכות לכך על-פי דין, הוא זה שצריך לקבוע מה צריך אותו ילד ואיזה סיוע עליו לקבל כדי להשתלב, אחרת אין משמעות מעשית לקביעתה של ועדת השילוב. כיום, כאמור, הוועדה הבית ספרית היא אמנם זו שקובעת האם ניתן לשלב ילד זה או אחר, אך בפועל סל השירותים והיקפו לא נקבע על-ידה.
דורנר ציינה עוד, כי תשובת משרד החינוך בנוגע לתקציב הסיוע אינה מובנת. לדבריה, אם מדובר היה בתוספת של תקציב אזי ניתן היה להבין שיש בעיה, אך ידוע שהחינוך המיוחד הוא יקר, ובמקרים בהם עוסקת העתירה כלל לא מדובר בתוספת, אלא בהעברת כספים הניתנים לאותו ילד בחינוך המיוחד, לצורך שירותים וסיוע לו הוא זכאי בחינוך הרגיל.
פסק הדין שיינתן ביום ד' הוא פסק הדין האחרון עליו תחתום השופטת דורנר. השופטת פרשה לאחרונה מכהונתה, עם הגיעה לגיל 70, אך הוסיפה לכתוב פסקי דין בתיקים בהם דנה טרם פרישתה.
