השופטת
דנה אמיר הרשיעה (16.7.23) את נשיא התאחדות התעשיינים לשעבר,
שרגא ברוש, בעבירות מס, זיוף ומרמה. היא זיכתה את רו"ח שאר-ישוב בן-ברוך מואשם בעבירות דיווח בתחום המס. אמיר, המכהנת כיום בבית המשפט המחוזי בתל אביב, ניהלה את התיק כשופטת בבית משפט השלום. ברוש הורשע בשני סעיפים של מרמה, עורמה ותחבולה כדי להתחמק ממס; שני סעיפים של מסירת פרט כוזב בדוח למס הכנסה; קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות; זיוף מסמך בכוונה לקבל דבר במרמה בנסיבות מחמירות; ועריכת דוח לא נכון.
שרגא ברוש ואחיו יריב ברוש החזיקו בחלקים שווים במניות חברת א.ל.ע.א השקעות, אשר החזיקה במניות חברת עושרד גז טבעי, המשווקת גז טבעי מקידוח תמר. בשנת 2015 מכרה א.ל.ע.א חלק ממניותיה בחברת עושרד ונרשם לה רווח הון בסך 8.6 מיליון שקל. אילו הייתה א.ל.ע.א חברה משפחתית, הייתה לה הטבת מס בגין רווחי ההון מהמכירה: רווח ההון לא היה ממוסה במיסוי דו-שלבי, כפי שממוסה חברה שאינה חברה משפחתית - מיסוי רווח ההון בשיעור מופחת בחברה, ואחר כך מיסוי הדיבידנד בשיעור מלא כשהוא מחולק לבעל המניות.
לטענת המדינה, ברוש ובר-לבב, רואה החשבון של החברה, החליטו לרמות את פקיד שומה ת"א-1 על-ידי יצירת מצג כוזב לפיו הוגשה כבר באוקטובר 2014 לפקיד שומה נצרת בקשה להכיר בחברה כחברה משפחתית. לצורך כך, הם זייפו שלושה מסמכים שתכליתם הייתה להציג מצג לפיו הוגשה הבקשה בתוך שלושת החודשים ממועד היווסדה של החברה. השניים הגישו מסמכים אלו בינואר 2017 לפקיד השומה וביקשו מספר פעמים להכיר בחברה כמשפחתית בהתבסס עליהם, בנימוק שהם הוגשו במועד אך לא טופלו, והבקשה נענתה.
בינואר 2017 הגישו ברוש ובר-לבב לרשות המיסים את הדוח של החברה לשנת 2015. ברוש חתם על הדוח ובר-לבב ערך את הביקורת על הדוח הכספי שצורף לדוח לרשות המיסים; נאמר בהם, כי החברה נרשמה כחברה משפחתית. המס אותו היו צריכים לשלם החברה והאחים ברוש היה 4.3 מיליון שקל, אך בפועל שילמו רק 2.8 מיליון שקל - כך שהמרמה חסכה להם 1.5 מיליון שקל.
העבירות הוכחו בראיות ישירות
אמיר אומרת כי מעשיו של ברוש הם מעשי זיוף ומרמה מובהקים שהוכחו בראיות ישירות; המסמכים מעידים שקר על עצמם, היא קובעת. ברוש שלח אותם לפקיד שומה ת"א-1 והם צורפו גם למכתבו של בר-לבב לפקיד השומה, כאשר ניסה כאמור לשכנע בכזב שהחברה שלחה אותם בשעתו לפקיד שומה נצרת. על-אף שהחברה לא הייתה ראויה כמשפחתית וברוש ידע על כך, הוגש דוח כוזב לפקיד שומה ת"א-1. עוד מדגישה אמיר, כי לא הוכח שברוש הסתמך על בר-לבב.
"המאשימה הציגה ראיות ישירות לפיהן נאשם 1 [ברוש] חתם על טפסים מתוארכים לאחור הדוברים שקר על עצמם, ויוצרים מצג כוזב בפרט המהותי והרלוונטי – התאריך בו נחזה כי נערכו ונחתמו, וכי הם עלולים להטעות. כשהפרט המהותי להנחת דעתו של פקיד השומה לצורך סיווג חברה כמשפחתית הוא התאריך המצוין על גבי הטפסים", קובעת אמיר.
הכוונה להתחמק ממס נלמדת מן הנסיבות, כולל מטענותיו המתחמקות של ברוש, ממשיכה אמיר. השכל הישר ונסיון החיים מהווים ראיה, וזאת לצד גרסאותיו של ברוש אשר לא עוררו אמון בלשון המעטה. עוד הוכח שהוא ביקש להתחמק ממס והוכחו עבירות זיוף וקבלת דבר במרמה, שתיהן בנסיבות מחמירות, וזאת בשל סוג הזיוף, ההיקף והכוונה.
טענת ההגנה לפיה ברוש הגיש מסמכים לרישום ב-2014 ואלו כנראה אבדו - לא נתמכה בראיות וממילא לא יוצרת ספק סביר. אירוע 2014 לא התרחש, קובעת אמיר, ומציינת עוד, כי לברוש לא היה הסבר ממשי לכך שחתם על המסמכים שתוארכו לאחור. לעומת זאת, הראיות תומכות בתזת התביעה, וכך גם שקריו של ברוש והסתירות בגרסאותיו. עוד קבעה, כי לא היו מחדלי חקירה היורדים לשורש העניין ואין סיבה להגנה מן הצדק. את המדינה ייצגו עוה"ד
נועם עוזיאל וחופית שרים, את ברוש ייצגו עוה"ד איריס ניב-סבאג ורותם אלבז, ואת בן-ברוך - עו"ד
קנת מן.