בריס: אין לנו סמכות לבטל אסדרה, אלא לדייק אותה

סמנכ"ל רשות האסדרה, עו"ד גיא מור, אמר כי "זה לא שאנחנו נשנה את האסדרה היא נקבעת בעשרות משרדי ממשלה ובמאות יחידות אסדרה, ובסוף - אסדרה טובה היא אסדרה של איכות". על השאלה מתי נראה רישוי עסקים מזורז, השיב מור: "אנו עושים זאת טיפין-טיפין". לדבריו, "כיום ישנם 196 גורמים שמטפלים בהם אחד-אחד, מקיימים דיונים ומתחילים לאשר שינויים בנושא. זה לא שאנחנו נשנה את האסדרה, היא נקבעת בעשרות משרדי ממשלה ובˉ300-250 יחידות אסדרה". מור אף ציין כי הרשות פרסמה לפני כחודש את הכיוונים המרכזיים שלה, ואמר כי היעד הוא הפחתת נטל אסדרתי עודף, שיביא לחיסכון של 5 מיליארד שקלים מדי שנה בעלות האסדרה העודפת, הפחתת 5 מיליון ימי המתנה לקבלת אישורים ממשלתיים ושיפור המיקום של ישראל במדדי OECD. בריס התייחס לכך ואמר: "חמישה מיליארד שקלים וחמישה מיליון ימים זה מאתגר, אבל אפשרי". הוא סיפר כי "בבתי מלון, למשל, האריחים צריכים להיות בגובה של 1.80 מטר ובצבע בהיר, כדי שיהיה קל לראות את הלכלוך. הפכנו את זה מחובה להמלצה". לדבריו, כתיבה מחדש של עשרות הוראות באופן פחות ביורוקרטי היא תהליך אשר נמשך זמן ו"אנו לא רוצים לעשות זאת 'על הדרך'". עוד אמר כי כיום ישנם שבעה מפרטים אשר נמצאים בטיפול והם יכסו כ-30% מהעסקים. "אני מקווה שנוציא את זה עד סוף 2027".

סמנכ"ל לובי 99, רחל גור, אמרה כי "תפקיד הרשות הוא לטייב אסדרה, וזו משימה מורכבת מאוד. יוקר המחיה מתבטא בפרטים הקטנים וכדי לייצר מסלול בו אנו רואים שינוי ממשי בסל הקניות של אזרחי ישראל, צריך לעמוד בהבטחות ובהתחייבויות. אם משקיעים זמן ומגיעים להסכמות אך אין מימוש, בפועל לא עשינו כלום והציבור ימשיך לשלם ביוקר". מנכ"ל עמותת רווח נקי, עו"ד נילי אבן חן, אמרה כי "האסדרה האמיתית היא בחשיכה, והאתגר יהיה עם מאגר האסדרה". לדבריה, צריך לנהל מעקב על הנעשה מול המשרדים. ראש תחום אתיקה שלטונית והמאבק בשחיתות במכון הישראלי לדמוקרטיה, עדנה הראל פישר, אמרה כי "האסדרה נקבעת כדי להביא לתועלת המרבית לחברה ולמשק תוך שקילת ההשפעות הכלכליות, חברתיות, וסביבתיות". עוד הוסיפה הראל פישר, כי העניין העיקרי בעבור הרשות הוא כיצד היא מנחה את המאסדרים, ולשם כך צריך לתקן את המדריך ולכלול בו את התפיסה של אסדרה מיטבית. יועץ תהליכי חקיקה בארגון האינטרס שלנו, שחר גרופי, אמר כי הדרך שבה ההבטחה של רשות האסדרה תוכל להתממש היא רק אם יהיו מחויבות פוליטית ומשקל מאחורי הרשות. הוא הציע כי כל אסדרה חדשה תגיע לרשות ויש לקבע במסגרת החוק שאם בתוך שלושה חודשים האסדרה לא מגיעה לרשות היא אינה תקפה. עוד הוסיף כי על הרשות לתגמל משרדים שערכו שינוי אסדרתי, ולפרסם דוח שנתי על אלה.

סמנכ"ל יבוא מכס ותקינה באיגוד לשכות המסחר, רז הילמן, אמר כי "אנחנו רחוקים מלהיות במצב שמה שטוב עבור אירופה טוב לישראל, עם כל הרפורמות שנעשו אנחנו עדיין לא שם". ראש אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים, נתנאל היימן, הוסיף כי "כשמדברים על הפחתת אסדרה זה לא רק טיוב". לדבריו, "האסדרה הישראלית משפיעה על יוקר הייצור, ו-2027 יעד זה רחוק מאוד למפרטים אחידים. טיוב של 5 מפרטים בשנה זה 20 שנה ל-100 מפרטים, צריך קצב אחר". מנהל תחום מדיניות אסדרה במשרד הכלכלה, דן יונה עמדי, אמר: "התפקיד שלנו הוא לממש את מדיניות השר והמנכ"ל, ולכן ישנה חשיבות לכך שהם יבינו מה מדיניות האסדרה של הממשלה". עוד הוסיף עמדי, כי כאשר שר רוצה לקדם אסדרה תהליך בחינת ההשפעות צריך להיערך בצורה מהירה, ובמצב שכזה לא תעזור חוות הדעת של הרשות. יו"ר הישיבה התייחס לכך ואמר כי "לפעמים זה נובע מהרצון להביא הישגים מהירים, וצריך לתת על כך את הדעת".

בריס התייחס לסוגיות שעלו בדיון, ואמר כי צריך למקד את האסדרה וזאת על-ידי העלאת כל מערכת האסדרה כלפי מעלה, כדי שתשפר את איכות חיי האזרח. "אמון הוא התשתית לכל דבר. האזרח יסמוך על הספק, הספק יסמוך על הטור, הטור יסמוך על הכנסת וזו תוכל להסתמך על חוות הדעת שאנחנו נכתוב", אמר.

בסיכום הדיון, אמר היו"ר כי כולם מבינים שאסדרה היא הכרחית והיכן שהיא איננה הכרחית היא מהווה עול על הציבור. הוא ביקש יעדים מדידים לפעולת הרשות ושאל כיצד הרשות מתכוונת לטפל באסדרה האפלה. עוד הוא הוסיף: "נמליץ לכל ועדות הכנסת כשמגיעות תקנות לשולחנן לשאול האם נעשה תהליך בחינה? כשמגיעות תקנות, צריך שיהיו להן יעדים מדידים, נערוך שינוי תרבותי של שרים, מנכ"לים ונבחרי ציבור".