בית המשפט מוסמך לחייב אדם, שתבע תושב חוץ בבית משפט ישראלי, לתרגם את כתב התביעה לשפתה הרשמית של מדינת הנתבע, ולהמציא לו את כתב התביעה המתורגם למקום מושבו. המועד להגשת כתב ההגנה יחושב מיום משלוח כתב התביעה המתורגם, ולא מהיום בו הומצא לנתבע כתב התביעה בשפה העברית. כך קובע היום (יום ג', 1.6.04) רשם בית המשפט המחוזי בירושלים, השופט יוסי שפירא.
מדובר בתביעה למתן חשבונות, בערך של כ-22 מיליון ש"ח, שהוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד ארבעה נתבעים, תושבי גרמניה ושוויץ. כתב התביעה נמסר לאחד הנתבעים, מרטין הקה, בעת ששהה בישראל לצורך מתן עדות בבית המשפט בתל אביב, לפי הזמנת הפרקליטות. יצויין, כי עם מסירת כתב תביעה לתושב חוץ השוהה בישראל, קונה בית המשפט סמכות לדון בתביעה נגדו.
אלא שכתב התביעה שנמסר להקה בעת שהותו בישראל נכתב בשפה העברית, ולאחר שובו לגרמניה עמד הקה על-כך שכתב התביעה יומצא לו למקום מגוריו - כשהוא מתורגם לגרמנית. הקה גם דרש, כי המועד להגשת כתב הגנה מטעמו יימנה מיום מסירת נוסחו הגרמני של כתב התביעה לידיו.
התובע התנגד לבקשה, בטענה כי לא מוטלת עליו חובה חוקית לתרגם את כתב התביעה לשפה זרה, וכי בקשתו של הקה נגועה בחוסר תום לב וכל כוונתה "למתוח" את ההליכים נגדו שלא לצורך.
הרשם שפירא קבע, כי אמנם התנהגות הנתבע "מלמדת על התחכמות מסויימת", אך מנגד, מן הראוי היה למסור לו את כתב התביעה בשפה המובנת לו - גרמנית או אנגלית. "הדעת נותנת", כתב שפירא, "כי יש לאפשר לאדם המקבל כתב תביעה או פסק דין בעניינו שיבין את הנתבע ממנו בשפתו הוא".
לדעת שפירא, בית המשפט רשאי להורות על תרגום כתב התביעה לשפתו של הנתבע, על-אף שתקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי, העוסקת בהמצאת כתבי בית דין אל מחוץ לתחום השיפוט, שותקת בכל הנוגע לשפת המסמך. גם תקנות המצאת מסמכים לפי אמנת האג מ-1965, הקובעות כי כותרת כתב בית הדין תיכתב בשפתו של הנתבע, שותקות בעניין תוכנו של הכתב.
שפירא נימק את החלטתו בסמכותו הטבועה של בית המשפט "למצוא פתרון הולם את רוח הזמן לנושא שאין בתקנות סדרי הדין". כאמור, בית המשפט קבע כי הנתבע יוכל להגיש כתב הגנה תוך 60 יום ממועד משלוח כתב התביעה המתורגם לכתובתו בגרמניה.
ת.א. 5392/03 PIMCAPCO LIMITED ואח' נ' Martin J. Hecke ואח'
