אשת העסקים החרדית השווייצרית רחל הלפרט ואחד מנכדיה, שמעון שפירא, תובעים 100 מיליון שקל מהיזמים החרדיים
יואב ברין וחיים ארנסטר, אנשי חסידות גור, המקימים את קריית הרמ"א במרכז ירושלים. לטענת התובעים, הנתבעים חזרו בהם מעסקת ענק למכירת 42 דירות בפרויקט ב-145 מיליון שקל, משום שהגיעו למסקנה שיוכלו למכור אותן במיליוני שקלים נוספים.
יואב ברין הוא מעשירי חסידות גור, הבעלים של חברת המזון וההסעדה "הדר פודים" ומי שבספטמבר 2014 תכנן לקנות את העיתון החרדי "המודיע" ולהזרים לו 10 מיליון שקל; הוא חזר בו בשל מצבו של העיתון. נתבע נוסף הוא בנו, דודי ברין, אשר לדברי התובעים הוצג בפניהם כאדריכל הפרויקט וכמי שמנהל אותו בפועל. ארנסטר הוא הבעלים של חלק מיעוט בקרקע עליה נבנה הפרויקט - ברחוב תחכמוני שמצפון לרחוב יפו, בין מחנה יהודה לגאולה. הוא כולל 138 דירות בחמישה בניינים, מוסדות חינוך וחניון תת-קרקעי, כמו גם מבנה לשימור.
התביעה הוגשה (3.8.23) לבית המשפט המחוזי בירושלים. נאמר בה, כי בשנת 2021 ביקשה הלפרט לרכוש מבני מגורים בירושלים שישמשו את משפחתה המורחבת, והפקידה על המו"מ את שלמה שטרנבוך (אחד מחתניה) ואחיו יצחק שטרנבוך. ביוני 2021 הם סיכמו על רכישת שלושת הבניינים שיוקמו בשלב ב' של הפרויקט. אחד התנאים המתלים המרכזיים למימוש ההסכם היה חלוקת הזכויות בשלב ב' בין ברין לבין ארנסטר.
ההסכם הסופי נחתם בנובמבר 2021, וגם בו נקבע שיש לחלק את הזכויות בין ברין לבין ארנסטר. לדברי התובעים, ברין יצרו מצג לפיו תנאי זה עומד להתממש בקרוב, כך נאמר גם בחודשים הבאים והצדדים התקדמו בביצוע ההסכם. אולם, בחול המועד פסח אשתקד (אפריל 2022) פגש שלמה שטרנבוך במקרה את ארנסטר בכותל המערבי, והלה מסר לו, כי יואב ברין אינו מעוניין לממש את העסקה משום שהגיע למסקנה שהיא אינה כדאית.
לדברי התובעים, בשיחות שקיימו לאחר מכן סיפר להם דודי ברין על קרע ביחסים בינו לבין אביו ובני משפחתו, וכי אביו אכן אינו מתכוון לקיים את ההסכם באמצעות סיכול התנאי המתלה בנוגע לחלוקה בינו לבין ארנסטר. גם האחרון המשיך לדווח לתובעים על כוונתו של ברין להפר את ההסכם, הם מוסיפים. באותן שיחות גם אמר ארנסטר, כי שווי המגרש הוא 350 מיליון שקל ועלות הבנייה היא 50 מיליון שקל, ולכן אין כל בעיה להשיג ליווי בנקאי.
פער של 16.3 מיליון שקל
בנובמבר 2021 הודיע בא-כוחו של ברין, עו"ד יואב כספי, כי אין היתכנות לחלוקת הזכויות ולפיכך לא יושג ליווי בנקאי. התובעים טוענים, כי הודעה זו נמסרה למרות שלרשותו של ברין עמדה שנה נוספת למימוש חלוקת הזכויות - מה שמלמד שכוונתו הייתה להפר את ההסכם ויהי מה. לטענת התובעים, הסיבה האמיתית הייתה עליית מחירי הנדל"ן ורצונו של ברין למכור את הדירות במחיר גבוה יותר - מה שהם למדים מן העובדה שביוני השנה הוא הציע להם לחזור לשולחן המו"מ ולהעלות את המחיר שישלמו.
על-פי התביעה, הערכתו של השמאי אביב גלעד מספטמבר שעבר מוכיחה, כי אכן המניע של ברין הוא כדאיות העסקה. גלעד יצא מתוך הנחה שההסכם עם הלפרט יבוטל (מה שאירע רק חודשיים לאחר מכן) וציין שהמחירים עלו במידה ניכרת מאז הכין את הערכת השווי המקורית בפברןאר 2022. גלעד העריך, כי מכירת הדירות להלפרט תניב לברין וארנסטר רווח של 35.6 מיליון שקל, ואילו מכירתן בשוק החופשי תניב רווח של 51.9 מיליון שקל - פער של 16.3 מיליון שקל.
לגבי ארנסטר טוענים התובעים, כי בשל מצבו הכלכלי הדחוק הוא מכר לברין חלק נוסף מן הקרקע, כך שחלקו של ברין עלה ל-64% והוא ירד ל-36%. ארנסטר גם הסכים לבטל את חלוקת הזכויות בשלב ב', להמשיך את השותפות עם ברין ולנסות להשכיר את דירות שלב ב' במקום למכור אותן להלפרט. התביעה הוגשה באמצעות עוה"ד יוסי אשכנזי, ארז ניצן, רועי הרם ושרה צימרמן, וטרם הוגשו כתבי הגנה.
