שר הבריאות,
משה ארבל, פנה במכתב לראש הממשלה,
בנימין נתניהו, והתריע כי קיצוץ בשירותי הבריאות של ישראל יפגע בשירותים חיוניים המוענקים לאזרחים ויעצור תוכניות משמעותיות שהמשרד אמור להוציא אל הפועל.
"מערכת הבריאות נמצאת בימים אלה באתגר תקציבי משמעותי בשל הגידול האדיר בביקושים לבריאות הנובע מהזדקנות מואצת וגידול של האוכלוסייה בישראל. בשל כך אנו חווים התארכות בזמני ההמתנה לשירותים וקושי הולך וגובר של ארגוני הבריאות לעמוד בתקציבם מבלי לפגוע באופן קשה בשירות אותו הן נותנות לציבור, בין היתר בשל אי-קידום התקציב הבסיסי בהתאם לפרמטרים אובייקטיביים של גידול והזדקנות האוכלוסייה ועליה במחירי תשומות הבריאות", ציין תוך שהוא מתייחס לכוונה לערוך קיצוץ רוחבי לצורך מימון תוכנית הסיוע לנמלטים מאוקראינה.
השר ציין כי על-אף העובדה שלא כל הבקשות לתוספת תקציבית התממשו, גובשו במשרד הבריאות כמה תוכניות ומענים שנועדו לאפשר למערכת להתמודד עם הביקושים הגוברים וצרכי הבריאות ההולכים וגדלים של האוכלוסייה. "חרף מאמצינו כאמור", כתב השר ארבל, "מאז אישור התקציב הובא לידיעתנו כי צפויים להתממש קיצוצים רוחביים בתקציב המשרד לטובת מימון ועמידה בסיכומים עם משרדים אחרים המסתכמים בסך של כ-100 מיליון שקל הנוספים לקיצוץ של כ-360 מיליון שקל בבניית התקציב, הפוגעים בבסיס היכולת שלנו לתת מענה ראוי לציבור. לא זו אף זו, עד לשלב מאוחר זה של השנה טרם התקבלו הסכומים שהובטחו לנו בסיכומים התקציביים והם מעוכבים, כך שיכולת המימוש נפגעת בהתאם. אנו עדיין ממתינים לתוספות למערכת שהובטחו לשנת 2023 בסך של למעלה מ-650 מלש"ח בזמן שבאופן מעשי, השנה התקציבית מתקרבת לקיצה", טען.
אלו ההשפעות שעלולות להיגרם לשירותים ולתוכניות כפי שציין אותן השר ארבל במכתבו לראש הממשלה:
- קיצוץ במנגנוני התמיכות בבתי החולים אשר גם כך נמצאים בקושי תקציבי בלתי אפשרי הנובע מקידום חסר של תקציבם.
- צמצום התמיכה במרכזי החוסן.
- צמצום התוכנית לקיצור תורים לניתוחים.
- צמצום מיליוני שקלים ממבחני התמיכה בבריאות הנפש לשנת 2024 ועיכוב הוצאת חולים ממושכים למסגרות קהילתיות.
- פגיעה ועיכוב בתוכניות הכשרת כוח אדם לרבות רופאים, סיעוד ומקצועות הבריאות.
- הפסקת התוכניות לקידום בריאות עם השלטון המקומי.
עוד ציין כי ברמת המדיניות, מימון הפעילות המוצעת על-ידי תקציב משרד הבריאות יפתח פתח לאוכלוסיות רבות נוספות שאינן זכאיות כיום לשירותים רפואיים בישראל מפאת מעמדם והיכולת של המשרד לאבחן בין האוכלוסיות השונות (הזכאיות ושאינן זכאיות) תפגע כך שהלכה למעשה, כל אדם השוהה בישראל, ללא תלות במעמדו החוקי, יהיה זכאי לשירותי בריאות.
בכך הוא מתכוון לעשרות אלפי אנשים שמדינת ישראל לא הכריעה במעמדם, חלקם ממדינות הנמצאות במצבי חוסר יציבות פוליטית, אשר לא זכאים לשירותי בריאות. "מיותר לציין כי במקרים דחופים של אוכלוסיות אלה, בתי החולים נותנים מענה רפואי וסופגים מתקציבם למימון המענה ללא כל שיפוי. מצב דברים זה עשוי להוביל לרידוד השירותים הניתנים לאוכלוסיות השונות למינימום ולהביא לפריצה וחשיפה תקציבית חסרת תקדים", כתב והוסיף: "על כן, אני מתנגד בתוקף לחלוקת המשאבים שנקבעה בהצעת המחליטים שמשמעה קיצוץ בתקציב משרד הבריאות ופגיעה קשה בפעילות הליבה של המשרד".
