"משבר ההייטק הגדול יגיע בעוד 5-3 שנים, כשרוב החברות לא יוקמו כאן"

בראשית דבריה התייחסה שוורץ לעצירת מסלול הטבת 43 של רשות החדשנות להגנת השקעות של גופי השקעה מוסדיים בתעשיה עתירת הידע. לדבריה: "זו הייתה תוכנית מצוינת מבחינתנו, השקיעו במסגרתה 1.25 מיליארד ש"ח מתוך 2 מיליארד שהוקצו לעניין, זה הביא להתקשרויות מקומיות והשקעות נוספות, ש-42% מהן היו בסבב C ומעלה, שאלו שלבים שיותר קשה להשקיע בהם".

באשר למומחים זרים אמרה: "מדינות שונות מעניקות למומחים תמריצי מס הכנסה, פטורים ממס ותמריצים הנוגעים לפטנטים כדי לעודד אותם להגיע ולקדם את התעשיה המקומית. בישראל ישנם לא מעט קשיים, בין היתר בהארכת אשרת השהות שניתנת לשנה וניתנת להארכה של עד 5 שנים בלבד. בחו"ל מקבלים די מהר אשרה ל-5-7 שנים. הטבת המס שניתנת כאן מסתיימת אחרי שנה אחת בלבד גם אם נשארים 5 שנים. בדנמרק לדוגמה הם מקבלים 7 שנים ובמדינות נוספות 5 שנים. נוסף לכך קיימים קשיים אחרים בשהות שלהם כאן כמו ביטוח רפואי, פתיחת חשבון בנק, הם לא יכולים להוציא כרטיס אשראי ועוד".

עו"ד אמיר גונן, רשות החדשנות הוסיף: "מבחינת רשות האוכלוסין מומחה שמגיע לכאן יכול להביא איתו את המשפחה, אבל ישנם יש קשיים אחרים כמו הרשמה של הילדים לאוניברסיטה, מתן אישור העסקה לבן או בת הזוג וכו'.

בתגובה לדברי ביקש יו"ר הוועדה ח"כ ליברמן לבחון ולקדם הנושא כדי לוודא כי מומחה שמגיע לישראל יקבל את המעטפת הנדרשת להשתלבות שלו ושל משפחתו, לרבות ביטוח רפואי, אישורי עבודה, בתי ספר וכו'.

בנושא המענקים אמרה שוורץ כי "בארה"ב נותנים מענקים נרחבים לתעשיית השבבים ולטכנולוגיות ירוקות, באירלנד תומכים מאוד בתחום הגיימניג ורואים נהירה של חברות שעוסקות בתחום הזה לשם.
בישראל התמיכה לא מספקת, אין קריאה להתמחות סיגמנטלית. בנוסף, בארץ אין כמעט מענקים להקמת פעילות, אלא רק לפיתוח. בפולין, הונגריה, סין ועוד רואים מענקים נרחבים להקמת פעילות חדשה או להעברת פעילות אליהן. התקציב המושקע במחקר ופיתוח (מו"פ) עומד כבר קרוב ל-20 שנה על 1.5-2 מיליארד ש"ח, זה הולך ונשחק ואנחנו למעשה רק הולכים אחורה. באירופה התקציב הממוצע עומד על 0.5 מהתוצר".

לגבי אימוץ הוראות ה-Pilar 2 אמרה: "בעוד שבעולם מדברים על מענקים והטבות כדי לספוג את העלייה, בישראל עדיין לא גובשה מדיניות ואין שום אמירה של הממשלה לגבי הטבות חלופיות כנגד הטלת המס. יש חוסר בהירות גדול וזה לא טוב לעסקים. באירלנד, ארה"ב ובמדינות נוספות כבר הצהירו על המדיניות ונותנים זיכויים רוחביים לכל חברות ההייטק. לימור קפלן, רשות המיסים, השיבה לדברים ואמרה: "החלת הוראות Pilar 2 בישראל עדיין נמצאת בדיונים פנימיים. אם תתקבל החלטה ליישם אותן, המדינה תיתן לזה טיפול הוליסטי. המדינה לא תיפגע בשוק ההייטק בהעלאת שיעורי המס מבלי לתת הטבות שמשפות על זה. אנחנו כמדינה לא נשאר מאחור. ". עם זאת הדגישה קפלן כי מדיניות הממשלה בנושא נמצאת עדיין בהליכי גיבוש ובבדיקות מקצועיות: "המתווה של ה-OECD מתיר תמריצי מס שונים ממה שנהוג היום. ישראל תצטרך להתאים את עצמה".


נועם דן, רכזת מו"פ והשכלה גבוהה באגף התקציבים, משרד האוצר השיבה לדברים: "הממשלה מפעילה כלים ונרחבים לתמיכה בהייטק, החל מתמיכה ישירה של מענקים בשווי מיליארד וחצי ש"ח בשנה. מעבר לזה יש תמיכה ישירה דרך הטבות מס נרחבות ומשמעותיות. תקציב רשות החדשנות והמענקים אכן לא משתנה כמעט משנה לשנה אבל הוא עומד בדיוק על חצי אחוז מהתוצר, דומה מאוד לארה"ב ולמדינות ה-OECD. המדינה מתקצבת הכשרות הון אנושי לתעשיית הייטק כבר מכיתות הצטיינות ומופת במערכת החינוך, מרכזים אזוריים ללימוד פיזיקה, ועד להגדלת כמות הסטודנטים בתחומי ההנדסה, מדעי המחשב ועוד. רק לאחרונה עבר 'חוק עידוד תעשיה עטירת ידע' שמתמרץ הקמה והנבטה של חברות הייטק על-ידי המרצה למי שמשקיע בהם, עוסק בקניין רוחני ועוד". לגבי השבת מסלול 43 אמרה דן: "יש המון ביקורת על המסלול הזה שהיו בו הרבה טעויות, אנחנו עובדים על יצירת מסלול אחר שיתן מענה לנושא הזה".

בהמשך הדיון דיברו נציגים שונים של חברות ההייטק ומשקיעים. בין היתר דיבר גל סלומון, יו"ר קלו מדיקל שהתריע מפני מצבה החמור של תעשיית ההייטק הישראלית: "שוק ההייטק בארה"ב ובעולם ככלל מתאושש אבל פה המצב בכי רע ולצערי כל הנבואות שהוצגו כאן בדיונים הקודמים הוגשמו. נפילה בשוק ההייטק, בריחת משקיעים, סגירת חברות ויציאתן מישראל, המספרים מעוררי חלחלה. היקף נפילת השקעות של מעל 70% מתחילת השנה, 12,000 מפוטרים מתחילת השנה, בחברות קטנות וגדולות, ירידה בערכן של חברות בעשרות אחוזים ובגיוס קרנות המשך. זה המשבר הקטן, הגדול יגיע בעוד 5-3 שנים, כשרוב החברות שיוקמו לא יהיו כאן. הנפילה הזאת תגרום לירידה לתהומות שלא ברור איך נצא מהן, כולל דירוג אשראי שיורגש בכיס של כל אחד מאיתנו. אנחנו לא רוצים להיות צודקים, רק לבנות תעשיה ולהצליח.

"כבר היום אנחנו בפיגור ביחס לעולם בלי קשר למהפכה ולמשבר הנוכחי שלא תורם ואף מזיק. צריך לעצור את הטרלול המטורף שאנחנו נמצאים פה היום כי אף משקיע לא רוצה להשקיע בדבר כזה. אנחנו מבצעים כאן השמדת ערך מטורף לדברים שנבנו כאן במשך מעל 20 שנה. באקלים הזה אנשים ימשיכו לעזוב, לא יהיו רופאים, מדענים או חוקרים כי הכל מתחבר יחד ל'אקו סיסטם' אחד. הקואליציה צריכה להבין שאנחנו לא על סף התהום, אנחנו כבר במדרון. בעוד 3-4 שנים נהיה עם אדמה חרוכה לגמרי בלי תעשיה שהיא מנוע הצמיחה של מדינת ישראל".

בנוסף, מתחו חלק ממשתתפי הדיון ביקורת על 'חוק האנג'לים' שמעניק הטבות למשקיעים בהייטק, שכלדבריהם בפועל מרבית המשקיעים לא מצליחים לעמוד בתנאי הזכאות המוגדרים בו, וכן התריעו על קשיים שמערימים הבנקים על העברת כספי משקיעים זרים לישראל, פתיחת חשבונות בנק, חשבונות נאמנות ועוד.

ח"כ עודד פורר: כשמסתכלים על הנתונים היבשים שמתייחסים לרוב ללפני שנתיים - שלוש הכל נראה רגוע אבל חברות מתחילות לסגור מרכזי פיתוח, לעזוב את ישראל והכסף הפרטי שמושקע במו"פ הולך וצונח. אם כבר 15 שנה אנחנו על השקעה של 1.5 מיליארד ש"ח זה לא מתכתב עם יתר התקציבים - תקציב הישיבות עלה ומתקצבים יותר מוסדות שלא מלמדים מתמטיקה ואנגלית. כל הסוגיות האלה מתכנסות לאירוע ענק ולצערי הממשלה לא שם, היא עוצמת את העניים ולא רוצה לראות מה קורה, מנסים לשדר מסרים אופטימיים שלא מתכתבים עם המציאות. צריך להיישיר מבט ולומר שיש פה בעיה ולהשקיע כפול אם צריך".

ח"כ שרון ניר: "ידענו ליהנות מההייטק כקטר צמיחה שהשפעתו על התל"ג עצומה, אבל כרגע יש פה תהליך כרסום ואנחנו לא נותנים לו פתרון יצירתי. יש צורך בתוכנית לאומית שתתמקד בסטארטפים שנמצאים בראשית דרכם כדי לאפשר להם לעבור את המשבר הזה".

לסיכום הדיון אמר יו"ר הוועדה ח"כ ליברמן: "עולם ההייטק הוא ענק ומשתנה ואנחנו חייבים להיות בקדמת הבמה, להשתפר ולבנות תשתיות שיאפשרו לפתח את העולם הזה ולהיאבק שהקניין הרוחני יהיה במדינת ישראל. בשביל זה צריך להביא תקציבים וזה עניין של החלטה מדינית. אם ישנם צעדים או הטבות שניתנות לחברות הייטק במקומות אחרים אני מבקש לקבל את המידע עליהן, כדי שנוכל לבחון ולקדם אותן גם כאן. צעד נוסף שאפשר לקדם הוא עידוד השקעה של הגופים המוסדיים בישראל בתעשיית ההייטק הישראלית. הגופים האלה מחזיקים ומשקיעים היום 3 טריליון ש"ח ורוב הכסף הולך לחו"ל. הרשות לחדשנות צריכה לאפשר להם להשקיע בלי חשש בסטארטאפים לפי המלצה שלה או של כל גוף מוסמך אחר וזה יכול להיות מקור כסף בלתי נדלה, גם אם יצליחו לגייס חצי אחוז מהכספים האלה זה יהיה מעל ומעבר למה שהתעשיה בישראל צריכה. לצערי הנושא לא נמצא כרגע בראש סדר העדיפות של הממשלה. אנחנו נגבש תוכנית יחד עם החברה האזרחית, בתקווה שנוכל לפרסם אותה עד סוף השנה".