בעיית הצפיפות המתמשכת בבתי הכלא היא תוצר לוואי של מדיניות כליאה רחבה מדי, מדיניות אשר גובה מחירים כבדים לא רק מאוכלוסיית הכלואים ומשפחותיהם אלא גם מהחברה, לנוכח העלויות
הגבוהות של הכליאה והשפעתה על רצידיביזם. המפתח לפתרון בעיית הצפיפות טמון בצמצום כליאה עודפת: הפחתת שיעורי המעצרים בפרט בעבירות קלות, צמצום השימוש במאסרים קצרים, הגברת השימוש במנגנון השחרור המוקדם. כך אומרת (10.9.23) הסניגוריה הציבורית בדוח השנתי על פעילותה.
הסניגוריה מקדישה פרק מיוחד לבעיית הצפיפות בבתי הכלא, אשר אינה נפתרת ואף מחמירה למרות שלפני שש שנים הורה בג"ץ להבטיח שטח מחיה של 4.5 מ"ר לכל אסיר ועצור בתוך שנה וחצי. אשתקד נאלץ בג"ץ להעניק למדינה חמש שנים נוספות - כך שהיא תעמוד בפסק הדין לכל הפחות באיחור של שמונה שנים.
לדברי הסניגוריה, "הפתרון לבעיית הצפיפות אינו יכול להתבסס בעיקר על בנייה של מתקני כליאה חדשים. אין חולק שבנייה מסוימת נדרשת ואף הכרחית, אך זאת בראש ובראשונה לצורך סגירת מתקני כליאה ישנים אשר תנאי המחייה בהם אינם הולמים". היא אומרת כי אשתקד החליטה הממשלה להוסיף 2,000 מקומות כליאה עד סוף 2024 ועוד 4,000 עד סוף 2029 - וזאת בעוד הצפי הוא לתוספת של 1,500 כלואים עד 2030. לאור זאת היא מעלה את החשש, שמדיניות הכליאה תתרחב - שכן דרכם של מקומות כליאה להתמלא.
הסניגוריה סבורה, כי יש להעדיף פתרונות חילופיים לכליאה. היא מציינת, כי 40% מן המוחזקים בבתי הכלא הם עצורים, מה שמחייב להקטין משמעותית את היקף המעצרים באמצעות שינוי במדיניות המשטרה והתביעה. היא קוראת לממש את הנחיית פרקליט המדינה ולבקש מעצר עד תום ההליכים רק בהעדר אמצעים אחרים, לשחרר עצורים בתחנות המשטרה במקום להחזיקם למשך הלילה ולהרחיב את השימוש באיזוק האלקטרוני.
בנוגע לאסירים ממליצה הסניגוריה להטיל פחות מאסרים קצרים ולהעדיף את האינטרס השיקומי כאשר מדובר בעבירות בחומרה נמוכה-בינונית. כאשר מדובר במאסרים ממושכים, היא מוסיפה, יש להגביר את השימוש בשחרור המוקדם כתגמול על התנהגות תקינה ובהעדר מסוכנות לציבור. עוד מציעה הסניגוריה לבטל או לפחות לסייג את המאסר המוטל על מי שאינו מסוגל לשלם קנס. היא גם קוראת לבלום את גל הצעות החוק הפרטיות, הקוראות בשנתיים האחרונות להחמיר משמעותית בענישה ואף לקבוע מאסרי מינימום על עבירות שונות.
הסניגוריה חוזרת על התנאים הבלתי-אנושיים בהם מוחזקים עצורים בתחנות משטרה, שלדבריה מהווים פגיעה בזכויות אנוש בסיסיות. הסניגורית הארצית, ענת מיסד-כנען, פנתה בנושא בחודש שעבר לשר איתמר בן-גביר אך לא נענתה (ראו קישור משמאל). בדוח נאמר כי "החזקת עצורים בתנאים אלו אף כרוכה בפגיעה בזכותם להליך הוגן, ומעלה חשש מוגבר להודאות שווא בחקירה. זאת, שעה שמדובר בעצורים המצויים בשלב ראשוני של ההליך הפלילי, כאשר התשתית הראייתית העומדת כנגדם היא קלה וראשונית בלבד, וחזקת החפות עומדת לזכותם במלוא עוצמתה".
